נשיא איגוד לשכות המסחר דורש משרי האוצר והפנים לדחות את כל בקשות הרשויות להעלאה חריגה של מס הארנונה ב-92 מיליון ש"ח

מבדיקת איגוד לשכות המסחר, המבוססת על מידע שהתקבל ממשרד הפנים, בהתאם לחוק חופש המידע, בשנת 2019 לא פחות מ- 65 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה (חלק מהבקשות כוללות גם הפחתות), ביניהן ניתן למצוא את רעננה, ראש העין, נשר,  רמלה וזיכרון יעקב. שווי ההעלאות עומד על כ- 91.7 מיליון ₪.

מהבדיקה עולה כי סה"כ הוגשו 97 בקשות של העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים. כאשר, שווי הבקשות להפחתות עומד על כ- 19.7 מיליון ₪.

 

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, דורש משר האוצר משה כחלון ושר הפנים אריה דרעי, כי לא יתנו ידם למהלך זה של הרשויות המקומיות וידחו את כל הבקשות להעלאות חריגות. שכן העלאות חריגות אלה, המותנות באישורם, הן בנוסף לעלייה הגורפת של 2.58% מכוח הוראות ההצמדה. "השאיפה הבלתי נגמרת של הרשויות המקומיות לקבלת אישורים חריגים מעלה דרמטית עלויות של עסקים קטנים ואת יוקר המחייה לכל הציבור." 

 

כידוע, איגוד לשכות המסחר עדכן לפני מספר שבועות כי בשנת 2020 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב- 2.58%, שהם כ- 758 מיליון ₪ (לא כולל אישורים חריגים), וסך מס הארנונה יגיע לכ- 30.1 מיליארד ₪. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי עיקר מקור העלייה במס הארנונה נובע מהעלייה במדד השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של  3.85% (567 מיליון ₪); ואילו מדד המחירים לצרכן רשם גידול של 1.3% (191 מיליון ₪) .

 

בשל העובדה כי התקיימו בחירות לרשויות המקומיות בשלהי 2018, ניתנה דחייה במועד הגשת הבקשות וההחלטה לגביהם ע"י שרי האוצר והפנים אוחרה עד ל- 15 בדצמבר.

 

בתקופה של 5 שנים, מ- 2015 ועד היום השלימה הארנונה העלאה דרמטית מצטברת של           כ- 14.5% בסכום של כ- 1.7 מיליארד ₪, בעיקר הודות לזינוק בשיעור השכר במגזר הציבורי.

 

לדברי לין: "הרשויות המקומיות נהנו בשנים האחרונות ממנגנון הטייס האוטומטי, שהעביר הרבה מאוד כסף מהציבור לקופתן. ולמרות זאת, הן לא מהססות להכניס את היד עמוק לכיסם של העסקים והציבור ולבקש לא פחות מ-65 בקשות להעלאה חריגה של ארנונה (חלקן כולל הפחתה), בנוסף לעלייה השנתית הנקובה בחוק. חמור יותר הוא שהעלאה חריגה איננה מוגבלת בזמן. כל העלאה מהווה את הבסיס לחישוב של השנה הבאה".

 

לין ציין כי "אנו מודעים לעובדה שקיימים קווים מנחים להגשת בקשות לאישורים חריגים, אבל אין בהם כדי למנוע את שאיפת הרשויות לקבלת אישורים חריגים. במקום להתייעל, לחסוך ולעשות מאמצים משמעותיים של גבייה, הולכים לפתרון הקל ביותר, העלאת המסים לציבור, שגם כך נאנק תחת עול ההכבדות, שהארנונה מהווה חלק ניכר הימנו."

 

בין הבקשות להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה ניתן למצוא: 

  • רעננה - בקשה להעלאה גורפת של כ-11 מיליון ₪ , העלאה של 3.6%.
  • ראש העין - בקשה להעלאה של כ- 4.1 מיליון ₪, מתוכם העלאה של 7 מיליון ₪ למגזר העסקי והפחתה של 2.9 מיליון ₪ למגורים.
  • נשר - בקשה להעלאה של כ- 6.7 מיליון ₪, מתוכם 5.1 מיליון ₪ למגזר העסקי
  • זיכרון יעקב - בקשה להעלאה גורפת של כ- 2.8 מיליון ₪ , העלאה של 3.68%.
  • שער הנגב - בקשה להעלאה גורפת של 4.6 מיליון ₪.
  • רמלה - בקשה להעלאה של 2 מיליון ₪ לעסקים.

 

באיגוד לשכות המסחר מציינים לטובה רשויות מקומיות שביקשו אישור חריג להפחתה, ביניהן:

  • פתח תקוה - בקשה להפחתה של 1.2 מיליון ₪ לעסקים.
  • בית שמש - בקשה להפחתה של כ- 2 מיליון ₪ למגזר העסקי.
  • רמת הנגב - בקשה להפחתה של כ- 3.3 מיליון ₪ לתחנות כח סולאריות, מסחר ושירותים.
  • גני תקוה - בקשה להפחתה של 1.7 מיליון ₪ למגורים.
  • חבל אילות - הפחתה של 1.6 מיליון ₪ - איחוד אזורים.

קבצים מצורפים

למידע נוסף בתחום זה