חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון - נגישות שירותי אינטרנט), התשע"ז -2017

בתאריך 26/10/17 פורסמו ברשומות תקנות ההקלה ביישום נגישות אתרי אינטרנט. טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון - נגישות שירותי אינטרנט), התשע"ז-2017 (להלן: "התקנות") מחליפה את תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע"ג - 2013 (להלן: "תקנות השירות").

 

הצורך בתיקון התקנה נבע מהעובדה כי הדרישות בסעיף 35 לתקנות השירות בנוסחו כיום הינן גורפות וקשות ליישום. יתרה מכך, הן מטילות עלויות כבדות ביותר על מי שמחויב בהנגשה ביניהם כל בעל עסק שמפעיל אתר אינטרנט ו/או יישום (אפליקציה).

הקושי העיקרי הינו בהנגשת אתר קיים שנבנה ללא תשתית מתאימה ו/או מכיל תכנים לא מותאמים. לא רק שיש צורך בהכנת תשתית נגישה אלא יש להתאים את כל התכנים הקיימים לדרישות ההנגשה שבחוק ובתקן. נדרשת בדיקה ופעולת התאמה לכל דף, מסמך, תמונה, סרט וסוג תוכן אחר, הכלולים באתר. אין ספק כי זוהי עבודה מורכבת שדורשת השקעת משאבים משמעותית ביותר.

 

אין ספק כי התקנות המוצעות מקלות לעומת סעיף 35 המקורי וכי הן לוקחות בחשבון את המורכבות הכרוכה בהנגשת אתרי אינטרנט, זאת מבלי לוותר על הצורך להנגיש אתרים לאנשים עם מוגבלות ולאפשר להם גישה למידע ולתכנים המוצעים בהם. על כן הן מבטאות באופן נכון יותר את האיזון בין הצורך בהנגשה לבין הנטל הרגולטורי שהתקנות מטילות על החייבים בהנגשה.

ההקלות אינן באות להקל ראש ולהוריד מחשיבות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נגישות בכלל והנגשת אתר אינטרנט בפרט חייבות להיות נורמה שעומדת כנגד עיני כל בעל עסק. יחד עם זאת, יישום נורמה זו חייבת להיעשות בדרך של עידוד ומניעת הרתעת יתר. 

 

עיקרי ההקלות בנושא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:

  1. התייחסות שונה לנדבכים שונים הקשורים בהנגשת אתרים

התקנות מתייחסות באופן פרטני לנושאים שונים: חובת הנגשת אתרי אינטרנט ומסמכים דיגיטליים, האחריות לגבי תכנים שגורם אחר מספק, הנגשת יישומים לטלפונים חכמים וטאבלטים ונגישות של תכני וידאו.

התייחסות שונה ופרטנית לכל אחד מן הנדבכים לעיל הינה נכונה יותר ומבהירה את החובות באשר לכל נדבך באופן ברור.

  1. אחריות של בעל אתר רק היכן שיש לו שליטה ישירה.

עיקרון חשוב ובסיסי אשר קובע כי עוסק המעלה תכנים באתר שלו שהתקבלו מגורמים שלישיים מבלי שעברו עריכה לא יהיה אחראי על ביצוע התאמות ובלבד שיעמיד תשתית נגישה.

  1. הנוסח משאיר ברירה בידי מי שיש לו אתר מותאם וכן יישום, איזה מבין השניים להנגיש

עוסק שמציע שירות באתר אינטרנט מותאם לשימוש בטלפון חכם אשר מעניק שירות זה גם ביישום שהוא מפעיל רשאי לבחור אם לבצע התאמות נגישות באתר האינטרנט המותאם או ביישום כל עוד הוא יפרסם באתר או ביישום שאינם נגישים קישור לאתר או ליישום הנגישים.  

  1. הנוסח מאפשר תיקון טרם נקיטת צעדים כנגד העסק

זוהי ללא ספק התיקון המשמעותי והחשוב בתקנות. חובות שבתקנות מבוססות על דרישות תקן שמורכב מאלפי בפעולות דינמיות המושפעות מסביבה טכנולוגית משתנה ומתפתחת.

משלוח הודעה למי שלא עומד בתקנות תחילה ומתן אפשרות לביצוע בדיקה ותיקון המעשה בטרם נקיטת הליכים נגדו, משיג את מטרת התקנות באופן מיטבי בכך שההפרה תתוקן באופן מהיר ויעיל. יודגש כי אינטרס האדם עם מוגבלות לא ייפגע שכן  על בעל האתר לבצע התאמה חלופית בהקדם האפשרי ממועד קבלת ההודעה.  

  1. הנוסח מרחיב את הפטורים

מעבר לאפשרות הקיימת כיום  להגיש בקשה לפטור מנטל כבד מדי, התקנות מציעות פטור מטעמים טכנולוגיים, פטור לעסקים זעירים ופטור מהנגשת פרסומות המופיעות באתר (כל עוד יש חלופה נגישה למידע שמופיע בהן).

נקודות לדיון/התייחסות בוועדה

כאמור לעיל, ההקלות המוצעות לוקחות בחשבון את המורכבות הכרוכה בהנגשת אתרים  מבלי שהדבר יפגע במטרת החוק. הקלות כאמור תתרומנה למגמה חיובית לא להירתע מביצוע ההתאמות אלא לקידומן.

ישנן לדעתנו מספר סוגיות שיש לתת אליהן את הדעת:

הפטור לעסקים קטנים

הנגשת אתר אינטרנט דורשת מומחיות של איש מקצוע. לבעל העסק החייב בהנגשה אין את היכולת ואת ההידע הטכנולוגי הספציפי הדרוש לבצע את ההתאמות בעצמו. לכן, הסוגיה העיקרית  שעומדת בפני עוסק המחויב בהנגשת האתר שלו הינה סוגיית העלות הכרוכה בכך.

התאמת אתר קיים והפיכתו לאתר נגיש כרוכה בעלויות מאד משמעותיות (לעומת הנגשת אתר חדש). הדבר דומה לכך שלעיתים  קל יותר לבנות בית מן היסוד מאשר לבצע בו שיפוץ מקיף.

התקנות מציעות פטור גורף מחובת הנגשה לעסק שמחזורו השנתי המוצע אינו עולה על 100,000 ₪, ופטור לתקופות של שלוש שנים לעוסק עם מחזור ממוצע עד 1.000.000 ₪  בתנאי שמדובר באתר פעיל לפני תחילתן לתוקף של התקנות ובלבד שדרכי ההתקשרות איתו לצורך קבלת שירות מפורסמות בשירות האינטרנט שלו באופן נגיש.

לא ברור על מה מבוססות הגדרות של מחזורים אלה (100,000 ₪ ו1,000.000 ₪) ולגבי כמה עסקים הפטור רלבנטי.

משך הזמן בו ניתן לתקן את ההפרה

לעניין האפשרות לתקן את ההפרה – לאור מורכבות הנושא והצורך בקבלת שירות של איש מקצועי חיצוני (בדרך כלל), מוצע לאפשר פרק זמן ארוך מ-45 ימים – למשל 60 ימים או לחלופין ארכה של 45 ימים נוספים אם בעל המקצוע המבצע את ההנגשה מודיע כי דרוש זמן נוסף לביצוע ההתאמה.

אפשרות להגשת שאילתות ייעודיות לנציבות

התקן הישראלי וכן התקנות כוללות הוראות ופעולות רבות שיש לבצע. מדובר בתחום חדש, דינמי ומתפתח. על מנת שבעלי ומפעילי אתרים ובעלי המקצוע הנשכרים לביצוע ההנגשה, יקבלו מענה יעיל ומהיר לעניין סוגיות הנתונות פרשנות, מוצע כי בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יהיה מענה ייעודי לשאילתות בעניין הנגשת אתרים.

 

לצפייה בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

לצפייה בצו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות) 

למידע נוסף בתחום זה