מייצגים את המגזר העסקי בדיוני תקציב המדינה וחוק ההסדרים בכנסת

בימים אלה, מתקיימים דיונים בוועדות הכנסת בנושא תקציב המדינה וחוק ההסדרים. נציגי האיגוד, ביניהם גם חברי לשכה, לוקחים חלק פעיל בדיונים ומציגים את עמדותינו בתחומים הרלוונטיים והמשפיעים על פעילות המגזר העסקי.

ועדת החוקה בנושא הרפורמה ברגולציה
עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר ולשעבר יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת ה - 12 אמר (4.10.21) בדיון בוועדת החוקה בנושא הרפורמה ברגולציה כי "המגזר העסקי לא מתנגד לרגולציה. המגזר העסקי מתנגד לעודף הרגולציה ולמחיר האיום והאדיר שהמדינה משלמת כי לא הצליחה להתמודד עם עודף הרגולציה".

לדבריו, "הרפורמה ברגולציה שנדונה היום אינה פרי הגות תיאורטית או רדיפה של אופנה. התכנית היא פרי של לימוד מאוד מעמיק על משמעות עודף הרגולציה למשק ולעתיד המשק והיא מבוססת גם על ניסיון רב וארוך שנים. תמונת המצב באשר לעומס הרגולציה בישראל אינה נובעת רק מתלונות המגזר העסקי. הרבה ועדות והרבה גורמים בחנו נושא זה וברמת האחריות הגבוהה ביותר."

"הממשלה הקודמת קיבלה החלטה מצוינת להפחתת הרגולציה, החלטה 2118 באוקטובר 2014, על פיה עד סוף 2020 הרגולציה בישראל היתה אמורה לפחות ב-5% מדי שנה, החל משנת 2015 ובמשך 5 שנים. אולם הממשלה כשלה ביישום החלטה זו. אם הממשלה היתה מבצעת את החלטה 2118 כלשונה, כלכלת ישראל היתה היום בשתי דרגות גבוהה יותר מהיכן שהיא נמצאת."

"נושא הרגולציה הוא התחום המרכזי ביחסי המגזר העסקי מול רשויות המדינה. משום כך, הוא גם נושא מרכזי בכלכלת ועתיד מדינת ישראל, ואת המשאבים של המדינה מייצר המגזר העסקי. מאחר וההערכות של עלות הרגולציה למדינה נעות בין 50 מיליארד ש"ח בשנה עד ל-100 מיליארד ש"ח בשנה, אני מציע לעשות את יעד הפחתת הרגולציה למאמץ לאומי כולל מול הפחתת רגולציה שנתית של 5%, הזרמה של 10 מיליארד ש"ח למערכת החינוך, למערכת הבריאות, לפריפריה ולשכבות החלשות מדי שנה. בדרך זו, יבינו כל העוסקים בתחום הרגולציה שהם שותפים להשגתו של יעד לאומי בעל ערך".

ועדת הכספים בנושא אגרת גודש

אנחנו מודעים לגודש התנועה הקיים בכניסה למטרופולין תל אביב ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.

אולם, לדעתנו יש לשלול אגרה זו מכל וכל. היא אינה תחליף לבניית תעבורה ציבורית נאותה, ותוליד בעיות יסוד:

• הגעת עובדים למקומות העבודה -
  - אין כרגע תחבורה ציבורית אפקטיבית למתן פתרונות הגעה של עובדים לתל אביב. החלת אגרות גודש תפגע דווקא בעובדים מהפריפריה שיש להם ילדים קטנים ו/או שהם עובדים במקומות עבודה שאינם גמישים.
  - מדובר בתוספת עלות על המעסיקים שידרשו לשפות את העובדים בעלויות אגרות הגודש, מבלי שיש להם אלטרנטיבה אמיתית.
  - המעסיקים יאלצו להתמודד עם איחורים והחסרת שעות מצד העובדים, מרביתם ברמות השכר הנמוכות, הנדרשים להגיע למטרופולין דן.
• פגיעה במשאיות המובילות מוצרים – המשאיות מבצעות פעילות חיונית לתפקוד המשק ומובילות מוצרים לצורך אספקתם לנקודות מכירה עבור ציבור הצרכנים, ולכן לא יעלה על הדעת ל"קנוס" משאיות שנכנסות לעיר לפרוק ולטעון.
• פגיעה בנוהגים על רכב דו גלגלי, המקל על עומסי התנועה – לא ברורה לנו הדרישה לגבות אגרות גודש מכלי רכב דו גלגלי שהוא כלי חסכוני בזיהום אויר ואינו כרוך ביצירת עומס על התחבורה.
• מיסוי כפול - אגרת הגודש מהווה מיסוי כפול מאחר היא מטילה מס נוסף על הבלו.
• היבט חברתי - אגרת הגודש תציף בעיה חברתית חמורה, שכן הנפגעים העיקריים יהיו מיעוטי היכולת, עובדים הגרים בפריפריה והעובדים בשכבות השכר הנמוכות.

ועדת הכלכלה בנושא פרק היבוא בחוק ההסדרים 
פרק היבוא בחוק מהווה רפורמה שתואמת את תפיסת העולם של הלשכה מזה שנים בהיבטים של הסרת חסמי יבוא.
הרפורמה נועדה לקרב את דרישות הרגולציה בארץ לדרישות הרגולציה המקובלות במדינות מפותחות ולהקל בפיקוח על היבוא לצד הגברת האכיפה.
במהלך החודש מתקיימים באופן יום יומי דיונים בפרק זה ונציגי הלשכה פעילים בדיונים אלו לקידום רפורמה מיטבית.

פרק היבוא – תקינה
מדובר ברפורמה מקיפה במסגרתה מתקנים את פקודת היבוא והיצוא ואת חוק התקנים.
שני נושאים מרכזיים בבסיס הרפורמה:

• העברת מגוון רחב מאד של תקנים למסלולי פיקוח מבוססי הצהרה.
• מסלול יבוא נוסף, מבוסס הצהרה - "מסלול בינלאומי" ובהתאם לתקן הבינלאומי כפי שיתעדכן. (יהיו לכך החרגות שיוגדרו)

על מנת לאזן את ההקלות, הרפורמה צפויה לכלול תוכנית אכיפה מקיפה, לרבות תקני כח אדם וסעיפי אכיפה מחמירים ובכלל זה הסמכות להטיל עיצומים כספיים במאות אלפי ₪ בגין הפרות.

להלן קישור לידיעה ייעודית בנושא לרבות הרחבה על סוגיית האכיפה - לידיעה לחצו כאן

פרק היבוא – מזון
מדובר ברפורמה מקיפה במסגרתה מתקנים את חוק הגנת בריאות הציבור (מזון).
הרפורמה צפויה לכלול מספר בשורות מרכזיות ליבואנים:

• הפניה ישירה לדרישות הרגולציה באירופה בהיבט של מזהמים כימיים, מזהמים ביולוגיים וככל הנראה גם שאריות חומרי הדברה.
• הגדרת "יבואן נאות" – הגדרה חדשה ליבואן שתאפשר הקלות מוגדרות ליבואנים שיעמדו בדרישות הכלולות וכך תעודד העלאת הרמה המקצועית של יבואנים והפחתת העומס על מפקחי שירות המזון הארצי.
• מסלול יבוא חדש המיועד ל"יבואן נאות" - "המסלול האירופאי" מבוסס הצהרה שיחול גם על חלק ממוצרי המזון המוגדרים רגישים.
• טיפול בחסמי יבוא בתקני מזון.

על מנת לאזן את ההקלות, הרפורמה צפויה לכלול תוכנית אכיפה מקיפה, ותזכיר נפרד שצפוי להיות מאושר בהמשך אמור להגדיר סמכויות אכיפה נוספות. תכנית האכיפה צפויה לכלול תקני כח אדם וסעיפי אכיפה מחמירים ובכלל זה הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים בגין הפרות.

פרק היבוא – יעילות אנרגטית
מדובר ברפורמה במסגרתה מתבצעת הפניה ישירה לדרישות היעילות האנרגטית הנהוגות באירופה ביחס למגוון רחב מאד של מוצרים.
התיקון המוצע צפוי ליתר את התקנות המקומיות ולהפנות ישירות לדרישות האירופאיות עם מסלול יבוא מבוסס הצהרה.
ביחס למרבית המוצרים שהרגולציה הזו חלה עליהם ההפניה הישרה לאירופה צפויה להיות פשוטה ליישום ויעילה.
ביחס למזגנים ולמקררים יש מורכבות שבשיתוף חברי לשכה מנסים למצוא את הדרך הנכונה להסדיר.

פרק היבוא – פקודת הטלגרף
פקודה זו עוסקת בהסדרת יבוא ציוד תקשורת אלחוטי לארץ. במסגרת דיוני ועדת הכלכלה בהקשר של תיקון פקודת הטלגרף, נדון היבט אחד בלבד והוא מתן סמכויות למשרד התקשורת לבצע ריקול למוצרי תקשורת אלחוטיים שאינם תקינים- ולהורות על הפסקת מכירתם באופן שלא קיים כיום. משיחות שקיימנו עם אנשי משרד התקשורת, עולה כי המדיניות של המשרד היא לקדם הקלות ברגולציה ובכוונתם לעשות זאת לא במסגרת חקיקה, אלא במסגרת הטמעת תיקונים ושיפורים בתקנות אישורי התאמה החדשות, שנכנסו לתוקף בחודש אפריל 2021. תקנות אלו כוללות פירוט נרחב של הדרישות והחובות החלות על יבוא ציוד תקשורת אלחוטי ומכילות את כלל ההחלטות של ועדת התדרים. כל זאת תוך התאמה להתקדמות הטכנולוגית העולמית ופתיחת תחומי תדרים שלא היו מותרים ביבוא לישראל בעבר, בעבור שורה ארוכה של מוצרים.

כמו כן, נציגי לשכת המסחר פועלים מול ועדות הכנסת ומשרדי הממשלה, ברפורמות שונות, בין היתר: מיסוי כלים חד פעמיים מפלסטיק, מיסוי משקאות ממותקים, שירותי מידע פיננסי, רפורמת התמרוקים, התקני תדלוק לרכב, מקורות אנרגיה, מיסוי ממיסים ושמנים לרכב, הרפורמה בכשרות, ועוד.