כיצד להתמודד עם עיצום כספי של הרשות להגנת הצרכן?

החל מינואר 2015 ניתן להטיל על עוסק קנס מנהלי בגין  הפרת הוראות של חוק הגנת הצרכן. לכאורה מדובר בבשורה לציבור העוסקים: הפרות של הוראות חוק הגנת הצרכן שהן טכניות במהותן לא תהפוכנה את העוסקים לעבריינים אלא תטופלנה באמצעות הטלת קנס על העסק. הקנס (עיצום כספי) נועד להרתיע את  העוסקים מביצוע הפרות. בנוסף, האכיפה המנהלית אמורה להיות יעילה ומהירה יותר מאשר ההליך הפלילי.

כמה עובדות: על פי ריכוז הליכי העיצום המנהלי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, כפי שפורסם באתר המרשתת שלה, הוטלו עד למחצית הראשונה של דצמבר 2018, 269 עיצומים, מתוכם הוגשו 82 ערעורים שחלקם טרם הסתיימו.

בין הנושאים שבגינם הוטלו עיצומים: הטעיה בגין הקטנת מוצר ללא סימון, הטעיה בפרסום, אי הצגת מחירים על טובין, הטעיה במחיר, היעדר שלטים אודות מוצר במחירי פיקוח, אי מסירת פרטים בשיווק מרחוק, אי השבת תשלום בעת ביטול עסקה, הטעייה בקשר לתועלת המוצר, הטעיה בהצגת מבצעים ומספר פרטים במלאי, הטעיה בדבר סוג ותנאי השירות, דרכי שיווק אסורות כלפי קטינים, השפעה בלתי הוגנת על צרכנים ועוד.  

הליך הטלת העיצום מתחיל עם קבלת הודעה מאת הרשות בדבר כוונתה להטיל עיצום על העוסק.  ההודעה מפרטת את ההפרה הנטענת וכוללת את ממצאי הרשות עליהם היא מבססת את טענותיה.

עם קבלת ההודעה יש לעוסק 45 ימים לבקש את ביטול העיצום או את הפחתתו. הטענות יוגשו, ככלל, בכתב וניתן לבקש ארכה של 45 ימים נוספים. שלב זה הוא שלב השימוע והוא חשוב ביותר שכן זהו השלב בו העוסק חייב לטעון את כל טענותיו כנגד כוונת הרשות. כמו כן, עליו להגיש כל מסמך או ראיה אחרת שיכולים  לתמוך בטענותיו.

ניתן לטעון להפחתת הסכום אך ורק אם העוסק עומד באחד התנאים שנקבעו בתקנות. כך למשל, ניתן לבקש את הפחתת העיצום ב-30% אם ננקטו פעולות כדי למנוע הישנות ההפרה הנטענת. חובה לצרף ראיות  שמוכיחות כי ננקטו אותן פעולות. כמו כן, אם הוכח כי סכום העיצום עולה על 20%  ממחזור העסקאות של העוסק, רשאי ממונה העיצומים ברשות להפחית את הסכום ל-20% ממחזור העסקאות הכולל של העסק. לגבי עוסק שמחזור העסקאות שלו אינו עולה על 10 מיליון ₪, רשאי הממונה להפחית את הסכום ל-7% ממחזור העסקאות הכולל שלו. לעוסק שהוא יחיד קיימת אפשרות להפחתה אם  ניתן להצביע על  נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את  הדין עמו.  במקרה כזה  ההפחתה היא בשיעור של 35%  מסכום העיצום.

יש  משמעות  מכרעת לאופן  ניהול תהליך  השימוע .  זאת  משום שהחלטת הרשות האם להטיל את העיצום, להפחיתו או לבטלו, תתקבל על סמך הטענות והחומרים שיוגשו בעת שלב השימוע. זו  ההזדמנות  העיקרית של  העוסק לנמק ולטעון מדוע, לדעתו, לא מוצדק להטיל את העיצום.

ההחלטה שמתקבלת לאחר שלב השימוע  היא החלטה מנהלית. על ההחלטה המנהלית ניתן  להגיש ערעור אך ורק לבית משפט (ורק לבית משפט השלום בו יושב נשיא בית משפט שלום). על פי הפסיקה, היכולת של בית משפט להתערב בהחלטות הרשות מצומצמת ומתייחסת בעיקר לשאלה האם החלטת הרשות היתה סבירה בנסיבות העניין.

בפועל, בתי משפט לא ממהרים להתערב בשיקול הדעת המקצועי של הרשות. כך למשל, בית משפט לא יתעמק בשאלה אם הקביעה של הרשות שפרסומת עלולה להטעות נכונה היא, אלא מקבל  את  מסקנות  הרשות, כגוף מקצועי, המומחה בתחום.

על מנת להיערך היטב לשלב השימוע יש לבקש מן הרשות את כל חומר הראיות שנצבר בתיק. יש מצבים בהם העוסק קיבל עוד הרבה לפני ההודעה בדבר כוונה להטיל עיצום, דרישה להמציא לרשות מסמכים או פרטים וכך ידע למעשה כי הוא על הכוונת. אך לעיתים יש בידי הרשות חומרים שהעוסק כלל לא היה מודע עליהם, כגון תלונות של צרכנים.

***

האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. ההסבר של  הוראות  החוק  הינו  תמציתי  ואינו כולל את כל ההוראות. לקבלת ייעוץ משפטי במקרה  ספציפי יש לפנות לעורך דין.

עו"ד שושנה רבינוביץ הינה עורכת דין העוסקת בדיני צרכנות, משפט מסחרי ודיני מסחר בינלאומי.

shosh@law-sr.co.il ,www.law-sr.co.il רחוב אחד העם 35 תל אביב 03-7266111

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לעסקים בינוניים וקטנים,  מבצע בקרה וציות ועומד לרשות העסק באופן שוטף בכל שאלה או סוגיה.