העת לחשבון נפש למען כלכלת ישראל

יום כיפור הוא מהחגים החשובים ביותר במסורת היהודית; על-פי המסורת, עשרת הימים שבין כסה לעשור- בין ראש השנה ליום הכיפורים- מוקדשים לחשבון נפש, לחרטה ולבקשת סליחה על התנהגותנו בשנה שחלפה.

ראוי גם למשרתי הציבור ולאנשי המקצוע בדרגים השונים לעשות חשבון נפש במטרה לצמצם את העול והנטל הכבד המוטל על קהילת העסקים ולפעול לצמיחת המשק ולרווחת האזרחים.

אחד החוליים המרכזיים שבהם לוקה המדינה הוא הנטל הרגולטורי הכבד, המקשה על המגזר העסקי לתפקד כראוי. ואמנם, הממשלה הכירה בעודף הרגולציה אשר בולם את הצמיחה, וקיבלה את החלטתה החשובה מס' 2118 בדבר "הפחתת הנטל הרגולטורי". ההחלטה קובעת כי כל רגולציה חדשה, הן בחקיקה ראשית והן בחקיקה משנית, חייבת לכלול הליך של "הערכת השפעות רגולציה חדשה" (RIA- Regulatory Impact Assessment).

הליך זה נועד להבטיח יצירת רגולציה מיטבית באמצעות מתודולוגיה המקובלת במדינות ה- OECD. המתודולוגיה כוללת בחינה של הצורך בהתערבות, הערכת חלופות ואמידת העלויות שהן מטילות על המשק. כל זאת, תוך קיום שיח עם בעלי עניין והערכת התועלת הצפויה מהרגולציה. אולם, תהליך זה מתקיים באופן איטי ולא מלא. משרדים רבים וגופים ציבוריים ממשיכים ליצור מבול של רגולציה, מבלי לבחון את השפעתה על המשק. כל זאת לצד חקיקה פרטית של חברי הכנסת הפטורה מביצוע תהליך זה.

הפחתת הרגולציה הינה מהלך מכוון שנועד להוביל לרגולציה מאוזנת, מידתית וחכמה, לצד הסדרה והגנה על האינטרס הציבורי. הפחתה בעומס הרגולטורי יכולה להיעשות באמצעות הפחתה וביטול בדרישות, אימוץ רגולציה בינ"ל, הארכת תוקף רישיונות והיתרים- כל עוד לא חל שינוי מהותי על פיו ניתן ההיתר, מעבר לתצהירים למשל ביבוא ובקבלת רישיון עסק, "מסלול ירוק" ליבואנים אמינים, מעבר לתהליכים מקוונים ויעילים ובניית אזורים אישיים ליבואנים, תוך פישוט והנגשת מידע מקצועי חיוני.

כל אלו רכיבים קריטיים להתנהלות עסקית וכלכלית בריאה ואינטראקציה נכונה בין המגזר העסקי, ציבור האזרחים והמגזר הציבורי. העול שבהיעדרם תורם בהכרח ובאופן ישיר ליוקר המחייה.

לא יהיה זה בלתי סביר להניח שחלק מהמצאת הרגולציות החדשות אינו נקי מאינטרסים שונים. על הרגולטורים לנהל מערכת ניהול סיכונים. אי אפשר להתנהל במערכת סטרילית של 0 סיכונים. תחומי הסביבה הפוליטית, הפרסונאלית והמקצועית התערבבו ביניהם והגבולות היטשטשו.

הרגולטורים לא תמיד ערים לקשיי הקיום, ההישרדות התחרותית, הניהול העסקי והפרנסה של בתי העסק– מבתי עסק גדולים ועד קטנים ומשפחתיים, שרגולציה נוספת עלולה למוטט אותם ולגדוע את פרנסתם.

ואכן, ראוי כי מחוקקי כנסת ישראל ונציגי הממשלה יכירו בכך שעומדים מולם עסקים המפרנסים את משפחותיהם ועובדים רבים, וראוי לנקוט בזהירות יתר ובכבוד לעסקים תוך ביטול והפחתת נטל רגולטורי וביורוקרטי לא חיוני לטובת כלכלת ישראל ואזרחיה.