רפורמת המיסוי הירוק לכלי רכב – את מידת ההצלחה לא מודדים רק בכלים חשבונאיים
משרד האוצר פרסם סקירה כלכלית ובה מתקפה נחרצת כנגד רפורמת המיסוי הירוק לכלי רכב. מסקנות מבצעי הסקירה הן כי "רפורמת המיסוי הירוק לא עמדה במבחן עלות תועלת" בהיבטים של חסכון בעלויות חיצוניות של זיהום אוויר מול אובדן הכנסות ממסי רכב.
לפי טענה זו "נראה שהתועלת נטו מהרפורמה הייתה זניחה ואף יתכן שלא הייתה תועלת כלל. הירידה בשיעור המס האפקטיבי, שהתלוותה לרפורמה, הוזילה את מחיר כלי הרכב והגדילה את כמות כלי וכתוצאה מכך חל גידול בזיהום, בגודש ובתאונות דרכים".
סקירה זו נכתבה בעיקרה מנקודת מבט צרה של משרד האוצר בשיקולי גביית מסים, כדו"ח רווח והפסד במונחים מתמטיים.
ניתן לחשב באופן מדויק את הפסדי הכנסות המדינה ממסים כתוצאה משיטת המיסוי הירוק אך קשה הרבה יותר להעריך את התועלת הכלכלית שבהפחתת עלויות חיצוניות. המקדמים המשמשים להערכת עלות הנזק הבריאותי והסביבתי נתונים להערכות שונות ואינם חד משמעיים.
נניח לצורך הדוגמה שערך חיי אדם, סבל ועלות טיפול רפואי יעלו מסיבות שונות – גם התועלת מהרפורמה תעלה. סקירת האוצר יוצאת כנגד שני עקרונות יסוד בכלכלת סביבה: עקרון "המזהם משלם" ועקרון "עלות המניעה זולה מעלות הטיפול בנזק" הנמצאים ביסוד התפיסה של רפורמת המיסוי הירוק.
לרפורמת המיסוי הירוק היו תועלות רבות שאינן מוזכרות בסקירה:
בזכות הרפורמה, גדל היצע כלי הרכב המשתלמים לצרכן ומיובאים לארץ, וכך זכה הצרכן הישראלי בשפע כלי רכב קטנים ובינוניים, בעלי תיבות הילוכים ומערכות הנעה מסוגים שונים לרבות חזרה לבמה של רכב ידני.
הגדלת ההיצע של מכוניות קטנות, ידידותיות לסביבה וזולות הנגישה את הבעלות על כלי רכב חדשים ובטוחים יותר לאוכלוסיה רחבה כולל משקי בית קטנים ומשפחות צעירות, ועסקים הנזקקים לכלי רכב כחלק מפעילותם העסקית.
אמנם – כטענת הסקירה – הוזלת העלות תרמה להגדלת הרכש, ולפיכך להשפעות מקזזות שהגדילו את מצבת כלי הרכב ואת הגודש ואת זיהום האוויר. אולם לאלו יש גם סיבות שלא קשורות כלל לרפורמה כגון מצב התחבורה הציבורית והגדלת ההזדקקות של האוכלוסייה לרכב עקב מחירי הדיור הגבוהים ומעבר אזרחים לפרברים מרוחקים.
השפעה מהותית נוספת של הרפורמה היתה בהקטנת צריכת הדלק הממוצעת לרכב. נוסחת המיסוי אינה תלויה באופן ישיר בצריכת הדלק, אולם מדדי זיהום האוויר לרבות מדד דו תחמוצת הפחמן מושפעים מצריכת הדלק ומיעילות המנוע; אם בשנת 2009 צריכה ממוצעת של רכב משפחתי עמדה על כ- 12 ק"מ לליטר, הרי שכיום בחלק מדגמי הרכב ובפרט ההיברידיים, היעילות האנרגטית גבוהה בהרבה, תוך חסכון לצרכן וריסון התלות ביבוא נפט.
לסיכום, הרפורמה תרמה למודרניזציה ולהצערת שוק הרכב, לגיוון משמעותי בהיצע כלי הרכב לצרכן, להוזלת ולהנגשת כלי הרכב לציבור, להפחתה בזיהום האוויר הממוצע לרכב ולריסון צריכת הדלק לתחבורה.
