החוק שיגרום לממשלה לשלם לספקים בזמן
לאחרונה עבר בקריאה ראשונה בכנסת חוק המחייב את הממשלה לשלם לספקים בתוך 30 יום מתום החודש השוטף. היוזמה להצעת חוק זו גובשה בעקבות דו"ח החשב הכללי לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה, בו התברר כי למרות החוק הקיים, לפיו על משרדי הממשלה לשלם לספקיהם 30 עד 45 יום מיום קבלת החשבונית, במבחן המציאות יותר מ-75% מהחשבוניות המוגשות למשרדי הממשלה אינן משולמות במועד; זאת בנוסף לעובדה כי לכל מנכ"ל משרד ממשלתי יש את הסמכות לדחות תשלומים ב-30 יום נוספים.
יתרה מזאת, בדו"ח אף מצוין כי המצב ברשויות המקומיות גרוע עוד יותר, אך החשב הכללי לא פרסם נתונים מדויקים אלא "זרק" את הנושא לטיפול משרד הפנים כרגולטור האחראי על הרשויות המקומיות.
כדי לעמוד על סדר הגודל של מוסר התשלומים הממשלתי, ניקח לדוגמה את קניות הממשלה "לפי ביצוע" בשנת 2013: לפני נתונים אלו, משרדי הממשלה רכשו סחורות ושירותים בסך של כ-50 מיליארד ש"ח בשוק המקומי. סכום זה הוא הביקוש הגדול במשק כולו וגלגולו משפיע על כל פרט ופרט.
משרדי הממשלה אינם צוברים ריבית על סכומים שאינם משולמים בזמן, ורק במקרים מסוימים מזדכים בריבית חשב, שכיום היא ריבית אפסית, אך הספקים השונים של הממשלה משלמים לבנקים, על האשראי שנתנו לממשלה, ריבית שולית גבוהה יחסית (ריבית חריגה), המגיעה ל- 7% - 8%. הווי אומר, אם הצעת חוק זו תביא לקיצור תנאי התשלום של הממשלה לספקים, הדבר יוביל לירידה משמעותית בתשלומי הריבית של המגזר העסקי.
כל חודש קיצור אשראי מצד הממשלה יצמצם את תשלומי הריבית של ספקי הממשלה בכ-300 מיליון ש"ח בשנה, כלומר כל יום קיצור אשראי יחסוך לכלל ספקי הממשלה כ-10 מיליון ש"ח ויחליש את לחץ העסקים לקבלת אשראי. הדבר יביא להקלה מסוימת בזמינות האשראי למגזר העסקי וכן יוכל להשפיע על הורדת הריבית במשק כולו.
הצעת החוק נמצאת בימים אלו בשלבי הכנה בוועדת הכספים לקראת קריאה שנייה ושלישית. תפקידה של הוועדה להקפיד על ניסוח מדויק וחד משמעי, על מנת שלא תמצאנה פרצות שונות, כגון האצלת סמכות למנכ"ל המשרד להאריך את תקופת האשראי או פרסום מכרזים אשר תנאי התשלום בהם הם יותר מ-30 יום.
בנוסף, הוועדה חייבת לתת את דעתה על הימים העוברים בין יום אספקת הסחורה או השירות לבין היום בו התקבלה החשבונית במשרד. ישנם עיכובים באופן תדיר בהעברת הדואר, חיצוני או פנימי, ואז מפסיד הספק ימי אשראי.
כמו כן, יש להידרש בעניין החופשות הממשלתיות היזומות של כעשרה ימים כל אחת, המתרחשות פעמיים בשנה - בסוכות ופסח. ימים אלו אינם מחושבים כימים "תקניים", ובמקרים קיצוניים הספק עלול להפסיד כחצי חודש אשראי בשל כך.
על הוועדה מוטלת החובה לקבוע בחוק כי ימי האשראי יחושבו מיום אספקת הסחורה או השירות לממשלה.
צמצום ימי האשראי של הממשלה והגופים הציבוריים האחרים יעניק דחיפה משמעותית למשק, וזאת ללא עלות תקציבית ולתועלת בעלי העסקים הקטנים והבינוניים וכלל הציבור.
מאמר דומה פורסם בדה - מרקר ביום 11.8.15
