סחר חוץ חופשי יותר בעזרת מעבדות מוסמכות
בתהליך היבוא למדינות מפותחות בעולם בדרך כלל יש צורך, בשלב מסוים, להציג ראיות המוכיחות שהמוצרים שנכנסים אליהן או עומדים להיות משווקים בתחומן עומדים בדרישות התקינה ו/או דרישות טכניות נוספות המחייבות בכל מדינה. בכל מדינה עולות מספר שאלות לפני או בזמן היבוא אליהן, כגון: מה הן הבדיקות שעל המוצרים המיובאים לעבור, מה הוא התקן או התקנים ו/או הדרישות הטכניות הנוספות המחייבות במדינת היעד, מתי יש לבצע בדיקות לאותם מוצרים, מי רשאי להנפיק תעודות בדיקה שיהיו קבילות עבור הרשויות וגופים נוספים בכל מדינה, מה הכישורים של הבודק והאמצעים העומדים לרשותו לצורך עריכת בדיקות אמינות ועוד.
אדם המעוניין לרכוש מוצר מסוים, בכל מקום בעולם, בדרך כלל אינו מכיר את תהליך הייצור של המוצר ואת תכונותיו. הצרכן, בארץ או בחו"ל, זקוק לביטחון שהמוצר שהוא עומד לרכוש הנו בטיחותי ומתאים לציפיותיו, ובדרך כלל סומך על כך שהמוצר "בסדר" אם הוא עומד בדרישות תקנים רלוונטיים שחלים על אותו מוצר.
לכן חשוב שהמוצרים שנרכשים על ידי הצרכנים, בשוק המקומי או בחו"ל, יבדקו על ידי מעבדה, בארץ או בחו"ל, אשר יכולה לקבוע אם תכונות המוצרים תואמות לדרישות התקן, הלאומי או הבינלאומי, החל עליהם. חשוב גם לוודא שהמעבדה שמבצעת את הבדיקות היא מקצועית, אמינה ומספקת את המידע הנכון אודות המוצר.
בארץ רק מכון התקנים הישראלי רשאי לבדוק מוצרים מיובאים
בארץ המחוקק, שעליו מוטלת האחריות להבטיח שמוצר מיובא לישראל ועליו חלה חובת עמידה בדרישות תקינה לא יהיה מסוכן מבחינה בריאותית או בטיחותית ולא יהיה בשימוש בו פגיעה באיכות הסביבה, קבע שהמוצרים המיובאים חייבים להיבדק על ידי מכון התקנים הישראלי ורק אישורים של המכון יכולים לשמש יבואנים לצורך שחרור המוצרים המיובאים על ידם מרשות המכס בארץ.
מוצרים דומים מייצור מקומי בדרך כלל אינם חייבים להיבדק על ידי מכון התקנים הישראלי או על ידי מעבדה אחרת לפני שיווקם בארץ.
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
מקובל בכל העולם שמעבדות שהוסמכו על ידי רשות לאומית להסמכת מעבדות ׁ(NATIONAL ACCREDITATION BODY), מספקות שירותי בדיקה מקצועיים ואמינים, התואמים לצרכים של הצרכנים.
יש לשים לב כי ההסמכה של המעבדות על ידי רשויות להסמכת מעבדות, בכל העולם נעשית על פי תקן בינלאומי - ISO/IEC 17025 ולכן גם תוצאות הבדיקות של מוצר על ידי המעבדות ועל פי תקן בינלאומי אחיד לאותו מוצר, צריכות להיות זהות בכל מעבדה מוסמכת בעולם.
בשנת 1997 פורסם בארץ חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, על פיו "הרשות" שהיא תאגיד סטטוטורי, היא הגוף הבלעדי בישראל המוסמך לעסוק בהסמכת מעבדות בדיקה וכיול, מכל הסוגים.
בחוק זה נקבע ש-"הסמכה" היא הכרה של ה"רשות" ביכולת ובכשירות המקצועית של מעבדה לבצע בדיקות, בהתאם לתקנים, לתקנות ולמפרטים או למסמכי ייחוס אחרים. עוד נקבע בחוק כי "הרשות" תשמש כנציגה בלעדית של המדינה בכל הקשור להכרה הדדית ברשויות הסמכה של מדינות אחרות או של ארגונים בין לאומיים.
בשנת 2001 "הרשות" חתמה על הסדר להכרה הדדית עם האיגוד הבינלאומי להסמכת מעבדות ILAC
(INTERNATIONAL LABORATORY ACCREDITATION COOPERATION) על פיו תוכרנה באופן הדדי תעודות בדיקת תקן וכיול בין מעבדות מוסמכות במסגרת ארגון זה (אז 29 גופי הסמכה והיום 80 גופי הסמכה). בשלב מאוחר יותר נעשה הסדר דומה של "הרשות" גם עם גוף ההסמכה האזורי של אירופה EA
(EUROPEAN CO-OPERATION FOR ACCREDITATION).
איגוד לשכות המסחר פנה באותה תקופה מספר רב של פעמים למשרד התעשייה והמסחר (היום משרד הכלכלה) וביקש לאפשר, כפי שמקובל ביתר המדינות השותפות להסדר הנ"ל, להכיר גם בארץ בתעודות בדיקת תקן ממעבדות מוסמכות על ידי גופי הסמכה לאומיים במסגרת ההסדר, באותם מקרים שתעודות הבדיקה מלוות את הסחורות המיובאות לארץ.
משרד התעשייה והמסחר התחמק תחילה ממתן תשובה עניינית לבקשת האיגוד ובסופו של דבר הגיב שבמשרד פועלים לחתימה על הסכם הכרה הדדית (MUTUAL RECOGNITION AGREEMENT) - MRA עם מדינות מערב אירופה, על פיו תהיה הכרה בארץ בתיעוד מארץ היצוא, של התאמה לדרישות החקיקה הטכנית בארץ היבוא, זאת רק לאחר חתימה של שני הצדדים/מדינות על ההסכם.
היום רק תעודות בדיקה המלוות סחורות ישראליות המיוצאות למדינות שהן צד להסדר הנ"ל במסגרת ILAC מוכרות בחו"ל ואין צורך בבדיקות מיותרות נוספות בארצות היעד. תעודות בדיקה מחו"ל, ממעבדות מוסמכות באותן ארצות שהן צד להסדר במסגרת ILAC, אינן מוכרות בארץ.
באיחוד האירופי מקובל להסמיך גופי בדיקות תקן כ- (NOTIFIED BODY) NB שאישורי בדיקה שלהם מקובלים בכל המדינות השייכות לאיחוד האירופי, כולל עבור מוצרים מיובאים מחוץ לאיחוד האירופי, אך אישורי בדיקה שלהם אינם קבילים בארץ.
ניתן לציין כי קיימת הכרה הדדית בבדיקות (במקרים מסוימים קיימת הכרה חד צדדית) בין מכון התקנים הישראלי למעבדות מסוימות בעולם אך גם במקרים אלה המוצרים המיובאים לארץ בדרך כלל חייבים לעבור בדיקות תקן מסוימות במכון התקנים הישראלי.
אי הכרה בארץ באישורי בדיקות תקן למוצרים מיובאים ממעבדות מוסמכות, בעולם או בארץ, גורמת לכך שנמנע בארץ חיסכון כספי ניכר בעלות היבוא כתוצאה מפישוט הליכים, להקטנת מגוון המוצרים המשווקים בארץ בגלל חוסר כדאיות כלכלית ביבוא כמויות קטנות ועליית מחירי המוצרים כתוצאה מבדיקות יתר.
אמנם לאחרונה נעשו מספר צעדים על ידי משרדי הכלכלה והאוצר להקלה בהליך הבירוקרטי המסורבל והיקר של חובת הצגת אישורי תקן ממכון התקנים הישראלי בכל שחרור משלוח יבוא החייב אישור תקן, אך הרפורמה החלקית רק מקלה במידת מה ואינה מבטלת לגמרי את הצורך בכפל בדיקות אם המוצרים כבר נבדקו בחו"ל במעבדה מוסמכת ועמדו בדרישות התקינה המחייבת בישראל.
כלכלת מדינת ישראל תהיה מתקדמת יותר והמשק הישראלי אטרקטיבי יותר למשקיעים אם בסחר החוץ שלנו יתקיים הכלל של תקן אחד (בינלאומי), בדיקה אחת למוצר (בארץ או בחו"ל) ותנועה חופשית של המוצר (מייצור מקומי או מיבוא) בכל מקום בעולם.
כדי להשיג מטרה זו על משרד הכלכלה לקבוע כי כל בדיקת תקן שנעשית למשלוחי יבוא על ידי מעבדה שהיא NB או מעבדה מוסמכת במסגרת הסדר ILAC הנ"ל, ועל פי תקן בינלאומי שאומץ בישראל כתקן רשמי ומחייב, תהיה קבילה בארץ עם תיעוד בדיקה מתאים, לצורך שחרור משלוחי יבוא ללא צורך בכפל בדיקות.
* הכותב הוא ראש אגף יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר
לכן חשוב שהמוצרים שנרכשים על ידי הצרכנים, בשוק המקומי או בחו"ל, יבדקו על ידי מעבדה, בארץ או בחו"ל, אשר יכולה לקבוע אם תכונות המוצרים תואמות לדרישות התקן, הלאומי או הבינלאומי, החל עליהם. חשוב גם לוודא שהמעבדה שמבצעת את הבדיקות היא מקצועית, אמינה ומספקת את המידע הנכון אודות המוצר.
בארץ רק מכון התקנים הישראלי רשאי לבדוק מוצרים מיובאים
בארץ המחוקק, שעליו מוטלת האחריות להבטיח שמוצר מיובא לישראל ועליו חלה חובת עמידה בדרישות תקינה לא יהיה מסוכן מבחינה בריאותית או בטיחותית ולא יהיה בשימוש בו פגיעה באיכות הסביבה, קבע שהמוצרים המיובאים חייבים להיבדק על ידי מכון התקנים הישראלי ורק אישורים של המכון יכולים לשמש יבואנים לצורך שחרור המוצרים המיובאים על ידם מרשות המכס בארץ.
מוצרים דומים מייצור מקומי בדרך כלל אינם חייבים להיבדק על ידי מכון התקנים הישראלי או על ידי מעבדה אחרת לפני שיווקם בארץ.
הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
מקובל בכל העולם שמעבדות שהוסמכו על ידי רשות לאומית להסמכת מעבדות ׁ(NATIONAL ACCREDITATION BODY), מספקות שירותי בדיקה מקצועיים ואמינים, התואמים לצרכים של הצרכנים.
יש לשים לב כי ההסמכה של המעבדות על ידי רשויות להסמכת מעבדות, בכל העולם נעשית על פי תקן בינלאומי - ISO/IEC 17025 ולכן גם תוצאות הבדיקות של מוצר על ידי המעבדות ועל פי תקן בינלאומי אחיד לאותו מוצר, צריכות להיות זהות בכל מעבדה מוסמכת בעולם.
בשנת 1997 פורסם בארץ חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, על פיו "הרשות" שהיא תאגיד סטטוטורי, היא הגוף הבלעדי בישראל המוסמך לעסוק בהסמכת מעבדות בדיקה וכיול, מכל הסוגים.
בחוק זה נקבע ש-"הסמכה" היא הכרה של ה"רשות" ביכולת ובכשירות המקצועית של מעבדה לבצע בדיקות, בהתאם לתקנים, לתקנות ולמפרטים או למסמכי ייחוס אחרים. עוד נקבע בחוק כי "הרשות" תשמש כנציגה בלעדית של המדינה בכל הקשור להכרה הדדית ברשויות הסמכה של מדינות אחרות או של ארגונים בין לאומיים.
בשנת 2001 "הרשות" חתמה על הסדר להכרה הדדית עם האיגוד הבינלאומי להסמכת מעבדות ILAC
(INTERNATIONAL LABORATORY ACCREDITATION COOPERATION) על פיו תוכרנה באופן הדדי תעודות בדיקת תקן וכיול בין מעבדות מוסמכות במסגרת ארגון זה (אז 29 גופי הסמכה והיום 80 גופי הסמכה). בשלב מאוחר יותר נעשה הסדר דומה של "הרשות" גם עם גוף ההסמכה האזורי של אירופה EA
(EUROPEAN CO-OPERATION FOR ACCREDITATION).
איגוד לשכות המסחר פנה באותה תקופה מספר רב של פעמים למשרד התעשייה והמסחר (היום משרד הכלכלה) וביקש לאפשר, כפי שמקובל ביתר המדינות השותפות להסדר הנ"ל, להכיר גם בארץ בתעודות בדיקת תקן ממעבדות מוסמכות על ידי גופי הסמכה לאומיים במסגרת ההסדר, באותם מקרים שתעודות הבדיקה מלוות את הסחורות המיובאות לארץ.
משרד התעשייה והמסחר התחמק תחילה ממתן תשובה עניינית לבקשת האיגוד ובסופו של דבר הגיב שבמשרד פועלים לחתימה על הסכם הכרה הדדית (MUTUAL RECOGNITION AGREEMENT) - MRA עם מדינות מערב אירופה, על פיו תהיה הכרה בארץ בתיעוד מארץ היצוא, של התאמה לדרישות החקיקה הטכנית בארץ היבוא, זאת רק לאחר חתימה של שני הצדדים/מדינות על ההסכם.
היום רק תעודות בדיקה המלוות סחורות ישראליות המיוצאות למדינות שהן צד להסדר הנ"ל במסגרת ILAC מוכרות בחו"ל ואין צורך בבדיקות מיותרות נוספות בארצות היעד. תעודות בדיקה מחו"ל, ממעבדות מוסמכות באותן ארצות שהן צד להסדר במסגרת ILAC, אינן מוכרות בארץ.
באיחוד האירופי מקובל להסמיך גופי בדיקות תקן כ- (NOTIFIED BODY) NB שאישורי בדיקה שלהם מקובלים בכל המדינות השייכות לאיחוד האירופי, כולל עבור מוצרים מיובאים מחוץ לאיחוד האירופי, אך אישורי בדיקה שלהם אינם קבילים בארץ.
ניתן לציין כי קיימת הכרה הדדית בבדיקות (במקרים מסוימים קיימת הכרה חד צדדית) בין מכון התקנים הישראלי למעבדות מסוימות בעולם אך גם במקרים אלה המוצרים המיובאים לארץ בדרך כלל חייבים לעבור בדיקות תקן מסוימות במכון התקנים הישראלי.
אי הכרה בארץ באישורי בדיקות תקן למוצרים מיובאים ממעבדות מוסמכות, בעולם או בארץ, גורמת לכך שנמנע בארץ חיסכון כספי ניכר בעלות היבוא כתוצאה מפישוט הליכים, להקטנת מגוון המוצרים המשווקים בארץ בגלל חוסר כדאיות כלכלית ביבוא כמויות קטנות ועליית מחירי המוצרים כתוצאה מבדיקות יתר.
אמנם לאחרונה נעשו מספר צעדים על ידי משרדי הכלכלה והאוצר להקלה בהליך הבירוקרטי המסורבל והיקר של חובת הצגת אישורי תקן ממכון התקנים הישראלי בכל שחרור משלוח יבוא החייב אישור תקן, אך הרפורמה החלקית רק מקלה במידת מה ואינה מבטלת לגמרי את הצורך בכפל בדיקות אם המוצרים כבר נבדקו בחו"ל במעבדה מוסמכת ועמדו בדרישות התקינה המחייבת בישראל.
כלכלת מדינת ישראל תהיה מתקדמת יותר והמשק הישראלי אטרקטיבי יותר למשקיעים אם בסחר החוץ שלנו יתקיים הכלל של תקן אחד (בינלאומי), בדיקה אחת למוצר (בארץ או בחו"ל) ותנועה חופשית של המוצר (מייצור מקומי או מיבוא) בכל מקום בעולם.
כדי להשיג מטרה זו על משרד הכלכלה לקבוע כי כל בדיקת תקן שנעשית למשלוחי יבוא על ידי מעבדה שהיא NB או מעבדה מוסמכת במסגרת הסדר ILAC הנ"ל, ועל פי תקן בינלאומי שאומץ בישראל כתקן רשמי ומחייב, תהיה קבילה בארץ עם תיעוד בדיקה מתאים, לצורך שחרור משלוחי יבוא ללא צורך בכפל בדיקות.
* הכותב הוא ראש אגף יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר
