כל התקינה הישראלית הרשמית צריכה להיות בינלאומית מאומצת

באחד הפרסומים הרשמיים של משרד התמ"ת, משנת 2011, שר התעשייה המסחר והתעסוקה ציין כי "בעבר נועדו התקנים הרשמיים, בין השאר, למנוע ממוצרי התעשייה המקומית את הצורך להתחרות עם תוצרת מיובאת. האחראים על מדיניות הסחר סברו כי ע"י בניית חומות סביב המשק והצבת מחסומים לסחר, יגבירו את התעסוקה בישראל ויגנו על רווחיות התעשייה."

לשכות המסחר טענו את אותן טענות ופעלו במשך שנים רבות נגד המגמה הנ"ל שנקבעה על ידי הממשלה ובעיקר על ידי משרד התמ"ת ושרי התמ"ת לדורותיהם,  האחראים ליישום חוק התקנים ולפעילותו של מכון התקנים הישראלי.   עד תחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת שרי התמ"ת עשו שימוש במכון התקנים הישראלי והפעילו אותו, בעזרת ועדותיו והנהלתו שהיו בשליטת נציגי התעשייה המקומית,  כאמצעי יעיל ורב כוח להגבלת יבוא. הדבר נעשה באמצעות תקנים יחודיים למדינת ישראל ובאמצעות בדיקות תקן חובה מחמירות, הנעשות גם כיום באופן בלעדי על ידי מכון התקנים למוצרים מיובאים.
 
הפעילות הנ"ל היתה מנוגדת להסכמי הסחר שמדינת ישראל היתה חתומה עליהם,  כגון עם ארגון הסחר העולמי – (WTO – WORLD TRADE ORGANIZATION),
אשר אסר שימוש מפלה באמצעים בלתי מכסיים  NTB-NON TARIFF BARRIERS)) להגבלת יבוא. 
 
חובה לאמץ בארץ תקינה בינלאומית.
 
בשנת 1999 התנהל דיון בועדת הכספים של הכנסת, בו השתתפתי, בנוגע להצעת תיקון לחוק התקנים,  על פיה על מכון התקנים,  ככלל,  לאמץ תקינה בינלאומית בפרסום תקנים ישראליים על ידו.  הנהלת מכון התקנים הישראלי דאז,  באמצעות ראש המכון ששלח אז מכתב ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, התנגדה לשינוי המוצע. באותו מכתב נאמר כי "החוק בניסוחו הנוכחי,  עומד בסתירה לעקרונות התקינה שעליהם מבוססים תהליכי התקינה במכוני התקינה הבינלאומיים והלאומיים.  החוק יעמיד (בהיבט של מהות התקינה) באור מגוחך את מכון התקנים,  את משרד התמ"ס שהופקד על חוק זה, ואת כנסת ישראל שחוקקה אותו.  יתרה מזאת,  החוק מוותר מרצון על ריבונות ישראל בכל הנוגע להכנת תקנים לאומיים. קבלת הצעת החוק בנוסח הנוכחי תביא לחיקוק חוק שאין לו אח ורע במדינה מתוקנת כלשהי ובוודאי שאינו משרת את האינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל."
 
באותו מסמך של מכון התקנים הישראלי, אשר הוגש לועדת הכספים של הכנסת בנובמבר 1999,  צוין כי "כמחצית מהתקנים שפורסמו במהלך 1999 מבוססים על תקנים בינלאומיים".  מה שלא צוין אז וגם לא בפרסומים של המכון כיום,  היא העובדה שבחלק ניכר מהתקנים הישראליים המאומצים נעשו "סטיות"
(national deviations) מהתקנים הבינלאומיים, הגורמות לכך שהתקנים הישראליים אף שהם מאומצים אינם זהים לחלוטין לתקנים הבינלאומיים שאומצו. הדבר גורם לעריכת בדיקות יבוא נוספות בארץ, במכון התקנים הישראלי, גם באותם מקרים מועטים יחסית, בעיקר למוצרי חשמל ואלקטרוניקה, שמכירים בארץ באישורים ובדו"חות בדיקה מסוימים שלהם מחו"ל.
 
בשנת 2007 הוגש למשרד האוצר מחקר כלכלי אשר הוכן עבורו על ידי דוד בועז, בו מצוין שאז רק 40% מהתקנים הישראליים הרשמיים והמחייבים מבוססים על תקנים בינלאומיים והוא המליץ לתקן מצב זה.
 
בשנת 2000, בהשפעת לשכות המסחר ובתמיכת משרד האוצר, פורסם תיקון לחוק התקנים התשי"ג – 1953, הקובע כדלקמן:
"(1) בקביעת תקן יאמץ המכון,  ככלל,  תקינה בין-לאומית אשר נוהגת בקרב המדינות המפותחות, בקביעת תקן כאמור יובאו בחשבון אופי הסחר בין ישראל למדינות העולם; (2) כאשר קיימים תקנים שונים במדינות המפותחות, רשאי המכון לקבוע תקנים חלופיים, ובלבד שכל תקן שיקבע כאמור יתבסס במלואו על תקן בין-לאומי קיים; (3) בנסיבות מיוחדות, כאשר יש הכרח לעשות כן בשל קיומם של תנאים ייחודיים למדינת ישראל,  רשאי המכון לשנות תנאים מסוימים הקבועים בתקינה בין-לאומית כאמור בפסקאות (1) ו- (2), תוך פירוט הנימוקים לכך בדברי הסבר אשר יצורפו לתקן".
 
מכון התקנים הישראלי,  אשר התנגד בזמנו לתיקון הנ"ל לחוק התקנים, המחייב אותו היום לאמץ תקינה בין-לאומית בארץ, כמו בעבר גם היום דוגל ב"תקינה לאומית", המצדיקה מבחינתו ומבחינתו של הרגולטור בנושא זה – משרד התמ"ת,  "בדיקות לאומיות" חובה בארץ למוצרים מיובאים, על ידי מכון התקנים הישראלי.  זאת גם באותם מקרים שהמוצרים המיובאים נבדקו בגופי בדיקה ידועים ומוכרים בעולם, על פי תקנים בין-לאומיים ונמצאו עומדים בדרישות אותם תקנים. 
   
החלטת ממשלה בנושאי תקינה ובבדיקות יבוא על פי המלצות ועדת טרכטנברג 
  
  בתאריך 29.1.2012 התקבלה החלטת ממשלה, המבוססת על המלצות ועדת טרכטנברג (פרופ' מנואל טרכנטנברג) לעניין הסרת חסמי יבוא, בו מספר סעיפים הנוגעים לנושא התקינה ולמתן הקלות בבדיקות תקן למוצרים מיובאים.
 
בנושא מדיניות התקינה הוחלט על ידי הממשלה לתקן את החקיקה הקיימת בארץ בשני היבטים עיקריים, כדלקמן:
 
-    לפעול כך שעד 31.12.2012 יהיו כל התקנים הרשמיים (המחייבים) של מדינת ישראל,  ומחייבים אישורי תקן ביבוא,  תקנים בין-לאומיים (בזמן כתיבת מאמר זה ניתן לדעת בוודאות שהחלטה זו לא תמומש בזמן במלואה,  למרות שמשרד האוצר בשנים האחרונות העביר למכון התקנים הישראלי תקציב מיוחד למטרה זו).
 
-    רק תקנים בינלאומיים מאומצים בארץ יוכרזו כרשמיים.
 
מנכ"ל מכון התקנים הישראלי הצהיר לאחרונה ש- 90% מהתקינה הישראלית שהמכון פרסם השנה היא בינלאומית ומאומצת. קצב האימוץ של תקינה בינלאומית בארץ אינו מספיק מהיר ויש לפרסם בהקדם ולאורך זמן את כל התקנים הישראליים החדשים והרשמיים כתקנים בינלאומיים שאומצו בארץ,  אם קיימים תקנים כאלה בעולם.