הפנים האמיתיות של התשואה
משקיעים רבים נוטים לשים דגש מיוחד על התשואה ההיסטורית של תיק ההשקעות,קרן ההשתלמות או קופת הגמל. לעומתם, רק מעטים מתייחסים בעת בחירת מוצר פיננסי או פנסיוני לאלמנט הסיכון הכרוך בהשקעה. "התעלמות" עקבית ורציפה של הצרכן הפיננסי מגורמי הסיכון שבהשקעה מייצרת לעיתים אכזבה ואי הלימה בין ציפיות הלקוח מההשקעה לבין התשואה שקיבל בפועל, במקרה הטוב, במקרה הטוב פחות, היא חושפת את המשקיע לסיכונים שאינו כלל מודע אליהם ואשר לא תמיד ביכולתו לעמוד בהם.
המשקיעים בישראל ובעולם "רודפים" אחרי תשואות ומנהלי השקעות אשר מככבים בשנה כזו או אחרת, תוך התעלמות מהסיכונים שאותם מנהלים לקחו בניהול ההשקעות בכדי לייצר את התשואות המרשימות, וכן ממידת התאמת המוצר הספציפי המשווק להם ולצרכיהם האינדיבידואליים. היכרות בסיסית עם מדדי הסיכון עשויה לסייע הן ללקוח והן לגורם המקצועי להתאים ללקוח מוצר פיננסי או פנסיוני הולם.
על מנת לפשט את הנושא ככל שניתן, להלן 5 מדדי הסיכון העיקריים והבסיסיים.
המדד הראשון – אלפא α
כמשקיעים,אנו מעוניינים להרגיש נוח עם ההשקעה ורמת הסיכון הגלומה בתוכה על מנת להשיג את תשואת המטרה בתיק. מדד אלפא מציין את התשואה העודפת שהשיג התיק אל מול המדד אליו הוא מושווה. אלפא חיובית גבוהה ככל האפשר הינה מטרה חשובה בניהול כל תיק השקעה. השגת אלפא חיובית תתבצע, בדרך כלל, על ידי שימוש בכלים פיננסיים העומדים לרשות הגופים המנהלים כגון הקצאת נכסים יעילה, פיזור אופטימלי, אסטרטגיות השקעה שונות,בחירה מושכלת של אפיקי השקעה וניירות ערך ואקטיביות בתהליך ההשקעה.
איך לקרוא את האלפא?
· כאשר האלפא שואפת ל-0: יש התאמה גבוהה מאוד בין ההשקעה למדד היחס
· כאשר אלפא גדולה מ-0: המשקיע נהנה מתשואה עודפת מעבר למדד היחס
· כאשר אלפא קטנה מ-0: תשואת ההשקעה נמוכה ממדד היחס
· אלפא גבוהה מ-1 מבטאת תשואה עודפת של 1% אל מול המדד
· אלפא שלילית בשיעור של 1 מבטאת תשואת חסר של 1% אל מול מדד היחס
באופן כללי, אלפא גבוהה יותר בתיק הינה בעלת ערך חיובי למשקיע
המדד השני – בטא β
בטא,הידוע גם כ"מקדם בטא", מבטא את התנודתיות המערכתית של הסיכון של כל נייר ערך ו/או תיק השקעות בהשוואה לתנודתיות השוק.
איך לקרוא את הבטא?
ערך הבטא של השוק = 1 ולפיכך:
· בטא 1 מבטאת היצמדות מלאה לתנודות השוק
· בטא נמוכה מ-1 מבטאת תנודתיות נמוכה מהשוק עצמו
· בטא גבוהה מ-1 מבטאת תנודתיות גבוהה מהשוק עצמו
דוגמא לבחינת אלפא ובטא של השקעה:
קרן הנאמנות "אבג ת"א 25" נהנית מבטא 1.3 והשיגה תשואה של 11% במהלך שנת 2011.
מדד היחס של הקרן הינו מדד ת"א 25 שעלה בשנת 2011 בשיעור של 10%.
מדד האלפא של הקרן באותה שנה היה שלילי (-2).
האם השקעה בקרן הינה כדאית מבחינת יחס התשואה/סיכון שלה?
קרן הנאמנות שבדוגמא בעלת בטא של 1.3,הייתה צריכה לספק למשקיע תשואה מינימלית של 13% לאור מידת התנודתיות (משמע מידת הסיכון) שלה,אך הקרן השיגה תשואה של 11% בלבד.משמע, אין פיצוי הולם לרמת הסיכון של המשקיע בקרן, למרות התשואה החיובית הנאה.
משקיעים שמרניים יחפשו בדרך כלל מוצרים פיננסיים וניירות ערך בעלי בטא נמוכה מ-1 על מנת להימנע מתנודתיות גבוהה בתיק ההשקעות. אחרים, המחפשים להיות מושקעים בנכסי גידול הון כדוגמת מניות,יאתרו ניירות ערך בעלי בטא גבוהה מהשוק על מנת למקסם את הפוטנציאל הגלום בכל יחידת סיכון.
המדד השלישי – מדד השונות המוסברת ²R
מדד זה מבטא את ההיצמדות של המכשיר הפיננסי לאינדקס אליו הוא מושווה.מדד זה נע בין הערכים 0-100על פי אמות המידה הבינלאומיות.
· ערכים בין 85-100 מבטאים היצמדות גבוהה לאינדקס
· ערכים נמוכים מ- 70 משקפים ריחוק ממדד הייחוס
אחד השימושים במדד זההוא, לדוגמא, בעת בחירה בין השקעה בקרן נאמנות (מכשיר אקטיבי) לעומת תעודת סל (מכשיר פסיבי).
לפרמטר השונות המוסברת יש חשיבות עבור משקיע המעוניין להיות חשוף למדד המניות העולמי MSCI WORLD ומחפש ניהול אקטיבי ולאו דווקא היצמדות מלאה למדד. משקיע זה יחפש קרנות נאמנות עם ערכים נמוכים מ-70,שלא צמודות באופן מלא למדדומבטאות אקטיביות גבוהה ואת דעתו האישית של המנהל בתהליך הניהול. לעומתו, משקיע המעוניין בהצמדות מלאה למדד המניות העולמי, יבחר באינדקס כדוגמת תעודת סל או קרן סל האמורה לבטא ערכים גבוהים המציינים היצמדות מלאה למדד.
קרנות נאמנות מתומחרות בדרך כלל בעלויות ניהול גבוהות יותר מאשר תעודות סל,כך שמשקיע שבוחר מנהל קרן נאמנות, מצפהמחד לתשואה נטו גבוהה יותר מהמדד ובנוסף,לאקטיביות בתהליך ההשקעה בשונה מאינדקס שהינו מכשיר פסיבי. במידה וקרן הנאמנות בוחרת להיצמד למדד היחס כאסטרטגיה על מנת לא להתרחק מהמדד, נשאלת השאלה- מדוע לא לבחור אינדקס אשר מתומחר בעלויות ניהול נמוכות יותר מקרן נאמנות ואשר מבטיח סבירות גבוהה של היצמדות למדד.
המדד הרביעי – סטיית תקן σ
סטיית התקן מודדת את מרחק הפיזור של הנתונים מהממוצע. במיליםפשוטות, ככל שהמרחק של הנתון גבוה מהממוצע, כך סטיית התקן גבוהה יותר.בישראל ובעולם,אפיק המניות לדוגמא, מתאפיין בסטיית תקן גבוהה משמעותית לעומת אג"ח ממשלתיות ובכך גם רמת התשואה הצפויה מהם הינה שונה באופן משמעותי.
תיקי השקעות יעילים אמורים להשיג את תשואה גבוהה באופן יחסי בסטיית תקן נמוכה באופן יחסי.
המדד החמישי – מדד שארפ S
מדד זה מבטא את השאלה החשובה הבאה:האם התשואה המושגת בתיק נבעה בשל החלטות השקעה נבונות ומושכלות של מנהל ההשקעות או בשל לקיחת סיכון עודף בתיק?כלומר,על ידי מדד זה ניתן, בין היתר, להבחין בין תיקי השקעות יעילים מבחינת יחס תשואה/סיכון לבין תיקי השקעות שאינם יעילים בהם התשואה לא מפצה על רמת הסיכון (סטיית התקן) הקיימת בתיק.
נתון זה חשוב, בכך שהוא "לא מתרשם" יתר על המידה מהתוצאה האבסולוטית הגבוהה או נמוכה של תיק ההשקעות או קרן ההשתלמות, אלא מבטא את תשואת התיק באופן יחסי לרמת הסיכון שנלקחה בכדי להשיגה. ככל שמדד השארפ גבוה יותר, משמע שקבלנו יותר "פיצוי" על הסיכון שלקחנו במסגרת ההשקעה, כלומר ההשקעה הינה יותר יעילה מבחינת יחס התשואה/סיכון שלה.
בשורה התחתונה
נראה כי תשואת ההשקעה אינה מוגשת לבדה לשולחנו של המשקיע אלא מגיעה עם מטבלים ורכיבים אשר טעמם לא מוכר למשקיע ואשר עשויים להפתיע אותו כבר בנגיסה הראשונה או בסיום הארוחה.כפי שבשלן טוב מכיר את היטב את רכיבי את המנה,כך גם על המשקיע, וכמובן שגם על הגורם המקצועי המטפל בו, להכיר את מרכיבי ההשקעה ולעיתים לנטרל רכיבים מסוימים על מנת ליהנות מארוחה מזינה ולא כזו שתגרום לכאבי בטן בסופה...
אודי חברוני, הינו מתכנן פיננסי בחברת פיוניר תכנון פיננסי (92) בע"מ, אשר הינה בעלת רישיון לשיווק השקעות ולא ליעוץ השקעות, ומנהל תחום סוכנויות בפיוניר אסטרטגיות.
(המאמר פורסם בגיליון אוגוסט של מגזין עדיף)
