יוסף טמלר | ראש אגף יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר | מאמרי דעה | 13/11/2012

תרופות מיובאות מאירופה ללא בדיקות אך מוצרים אחרים חייבים בדיקות תקן בארץ

לאחרונה נחתם הסכם עם האיחוד האירופי על פיו מדינת ישראל והאיחוד האירופי, המורכב מ- 27 מדינות, יכירו באופן הדדי בבדיקות של תנאים נאותים ליצור תרופות.

כתוצאה מכך תרופות מיוצרות בישראל ומיוצאות לאירופה לא יצטרכו לעבור בדיקות נוספות באירופה ותרופות מיוצרות באיחוד האירופי ומיוצאות לישראל לא ידרשו לעבור בדיקות נוספות בישראל.
 
בתקשורת הישראלית משבחים בעיקר את "החדשות המצוינות" עבור יצרני התרופות הישראליים, שמשמעותן הקלה בבירוקרטיה הכרוכה ביצוא תרופות לאירופה, קיצור לוחות זמנים והוזלת עלויות אשר יגרמו להוזלת מחירים לצרכן באירופה.  פחות מובלטת העובדה שגם תרופות מיובאות לארץ מהאיחוד האירופי יוזלו כתוצאה מהקלות דומות בבירוקרטיה במדינת ישראל.
 
בתחום התרופות המיובאות לארץ מהאיחוד האירופי מדינת ישראל הכירה עוד קודם לכן, באופן חד צדדי, בתנאי הייצור הנאותים של מדינות האיחוד האירופי למפעלי תרופות, לאחר שמדינת ישראל אימצה את החקיקה האירופית בתחומים הרלוונטיים של  ייצור תרופות. יש לציין כי הרשות המוסמכת הבלעדית בארץ בתחום ייצור, יבוא ושיווק תרופות היא משרד הבריאות.
 
מדינת ישראל אינה מכירה באישורי תקן ותעודות בדיקות תקן של מוצרים מיוצרים באיחוד האירופי ומיובאים לישראל.
 
היבוא לארץ של מוצרים תעשייתיים רבים מאוד מותנה, על ידי משרד התמ"ת, בהצגת אישורי תקן ממכון התקנים הישראלי.
 
ללא בדיקות תקן של המוצרים המיובאים לארץ (בדיקת כל משלוח יבוא) על ידי מכון התקנים הישראלי וקבלת אישור תקן המונפק על ידו, היבואנים אינם יכולים לשחרר את משלוחי היבוא שלהם מרשות המכס בארץ, אם על אותם מוצרים מוטלת חובת עמידה בדרישות תקנים ישראליים רשמיים.  המוצרים המיובאים חייבים להיבדק מחדש בארץ על ידי מכון התקנים הישראלי ולקבל מהמכון אישור לשחרורם מרשות המכס בארץ גם באותם מקרים שלמשלוחי היבוא מצורף אישור בדיקה מחו"ל,  ממעבדה ידועה ומוכרת.
 
איגוד לשכות המסחר מבקש מזה שנים רבות מהממשלה (משרדי התמ"ת והאוצר) להכיר בארץ באופן חד צדדי באישורי תקן מגופי בדיקה והתעדה ידועים ומוכרים בחו"ל או לחתום על הסכמי הכרה הדדית
(MRA) – Mutual Recognition Agreement בנושא בדיקות תקן למוצרים עם מדינות אחרות בעולם,  אך אף לא הסכם אחד כזה נחתם עד היום.  כתוצאה מכך, כאמור לעיל, כמעט כל המוצרים המיובאים לישראל חייבים להיבדק מחדש במכון התקנים הישראלי, אף אם הם כבר נבדקו בחו"ל, על בסיס אותם תקנים הקיימים בישראל ועל ידי מעבדות ידועות ומוכרות או גופי בדיקה שהם NOTIFY BODIES (NB) ובידי היבואן הישראלי נמצאים כל האישורים ותעודות הבדיקה מגופים כנ"ל בחו"ל, המצביעים על כך שהמוצרים עומדים בדרישות התקינה הרלוונטית.
 
בחודש אוגוסט 2011 מונתה בארץ ועדה בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג (ועדת טרכטנברג) ובתאריך 2.9.2012 התקבלה החלטת ממשלה המבוססת על המלצות הועדה בנושא התקינה ואכיפת דרישות התקינה בישראל. בין היתר הוחלט על ידי הממשלה להטיל על מנכ"ל משרד התמ"ת לקדם כריתת הסכמי הכרה בינלאומיים עם מדינות אחרות בדבר הכרה בתעודות התאמת הטובין לתקנים מחייבים או לדרישות טכניות אחרות.  בפועל למדינת ישראל אין עד היום אף לא הסכם אחד להכרה בינלאומית בתקינה ובדיקות תקן עם מדינות אחרות בעולם.
 
אם היום ניתן לייבא למדינת ישראל תרופות מהאיחוד האירופי לא בדיקות נוספות בארץ יש לאפשר גם יבוא מוצרי תעשייה אחרים,  רגישים פחות מתרופות, אם הם נבדקו בדיקות תקן בחו"ל על פי אותם תקנים הנהוגים בארץ (תקנים אירופאים שאומצו בארץ) והבדיקות נעשו בחו"ל במעבדות שהוכרזו כ-NB. 

למידע נוסף בתחום זה
המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.