הפקעה שלא לצרכי ציבור – תחייב תשלום פיצויים

הליך הפקעת מקרקעין, ללא מתן פיצוי לבעלי הקרקע, בהתחשב בכך שגודל השטח המופקע אינו עולה על 40% מגודל השטח המקורי, הינו הליך המתבצע בהתאם לאמור בפקודת הקרקעות וכן בהתאם לאמור בסעיף 190(א) לחוק התכנון והבניה.

לאחרונה דן כב' השופט אברהם יעקב , בשבתו בבית המשפט המחוזי מרכז, בתובענה שהוגשה על ידי בעלי הזכויות במקרקעין הממוקמים בקרית אריהבעיר פתח תקווה כנגד הועדה המקומית לתכנון ובניה, אשר עיקרה הוא בחובת הפיצוי לבעלי הקרקע המופקעת, במידה וזו אינה משתמשת בקרקע לצרכי ציבור המנויים ברשימה סגורה בסעיף 190 (א)(1) לחוק התכנון והבניה ובגינם הופקעה הקרקע.

מדבריו של השופט יעקב ניתן לראות כי הכלל הוא כי  הפקעת מקרקעין כרוכה בתשלום פיצויים לבעל המקרקעין. הפקעה ללא פיצויים הינה חריג לכלל ולפיכך, מוגבלת סמכותה של הרשות לבצע הפקעה זו, ללא תשלום פיצויים , אך ורק באותם מקרים ספציפיים אשר הותרו במפורש על ידי המחוקק.

במקרה זה, הופקעו המקרקעין לטובת הקמת בנייני ציבור אך בפועל, השטח המופקע משמש כחניון. יש לציין, כי הפקעה לטובת הקמת בנייני ציבור, אשר אינה עולה על 40% משטח המקרקעין, פטורה מתשלום פיצויים ואילו הפקעה לטובת הקמת חניון הינה הפקעה בה תחויב הועדה בתשלום פיצויים.

כב' השופט יעקב קבע כי במועד ביצוע ההפקעה לא היה קיים כל צורך ספציפי בהקמת מבני ציבור על החלקה המופקעת וכי ביצוע ההפקעה נועד לטובת אגירת קרקע שתהא עתודה לצרכי ציבור אשר יתעורר במהלך הזמן, או למטרת הקמת חניון.

לכן ובעקבות כך כי ההפקעה לא בוצעה לצרכי ציבור המנויים ברשימה הסגורה כאמור, קבע השופט יעקב כי על הועדה המקומית לתכנון ובניה לפצות את בעלי הזכויות בסכום של כ -11 מיליון שקלים. סכום  המשקף את שוויה של הקרקע במכירה חופשית ערב ההפקעה, בתוספת הצמדה וריבית מיום ההפקעהוזאת, על מנת להעמיד את בעל הקרקע המופקעת במצב בו היה, אלמלא בוצעה ההפקעה.
(הפ 5174-06/08)

הכותב הינו מומחה בתחום המקרקעין התכנון והבניה ומנהל את מחלקת המקרקעין במשרד "יצחק אופק ושות- עורכי דין".