נדחה ערעור רשות שדות התעופה בעניין ניהול תביעת "דמי הרשאה" מסוכני מכס

רקע:
 
במשך שנים רבות, ועד לשנת 2009, הייתה גובה רשות המכס כ-5$ בכל רשימון יבוא, מכל יבואן ששחרר משלוח אווירי בנתב"ג, ומעבירה סכום זה לרשות שדות התעופה, בעבור "דמי הרשאה".
בעקבות תובענה ייצוגית שהוגשה נגד רשות המכס ורשות שדות התעופה בשנת 2009, הודיעה רשות המכס כי היא מפסיקה לגבות את דמי ההרשאה בדרך זו (ברשימון יבוא, מן היבואן).
במסגרת אותה תובענה ייצוגית, טענה רשות המכס בשם רשות שדות התעופה כי היא גובה את דמי ההרשאה עבור פעילותם המסחרית של סוכני המכס בנתב"ג, אך היא גובה אותם בפועל מן היבואנים משיקולי יעילות.
לאחר שגבייה זו הופסקה, הוגשו כנגד רשות שדות התעופה תובענות אישיות בשם יבואנים רבים, בהן דורשים היבואנים השבה של דמי ההרשאה שנגבו בשנים עברו, ותביעות אלה תלויות ועומדות וטרם הוכרעו.
 
עובדות המקרה, טענות הצדדים והחלטת בית המשפט:
 
בענייננו, מדובר בתשע תביעות אשר הגישה לאחרונה רשות שדות התעופה כנגד סוכני מכס, ועניינן "דמי הרשאה" אשר לטענת רשות שדות התעופה היא זכאית לקבל מסוכני המכס, מכוח כלל 15 לכללי רשות שדות התעופה (שמירה על הסדר בשדות התעופה) שהותקן מכח סעיף 30 לחוק רשות שדות התעופה.
התביעות הוגשו כנגד תשעה סוכני מכס, בסכום מצטבר העולה על 10 מיליון ש"ח.
 
סעיף 15 לכללי רשות שדות התעופה, שמכוחו טוענת רש"ת כי היא זכאית לגבות את דמי ההרשאה, קובע, בתמצית, כי אסור לאדם לנהל עסק בשדה התעופה אלא אם קיבל הרשאה לכך מטעם הרשות ובהתאם לתנאיה.
 
תביעה נוכחית זו של רשות שדות התעופה כנגד תשעה סוכני מכס, באה בעקבות הפסקת הגבייה של דמי ההרשאה מן היבואנים בשנת 2009, למשך תקופה ארוכה, בשל אותה תובענה ייצוגית.
 
לכן, טוענת רשות שדות התעופה בתביעות חדשות אלה, כי היא רשאית לגבות את אותם "דמי הרשאה" שנגבו כל השנים מן היבואנים ושגבייתם הפסיקה בשנת 2009- מסוכני המכס שלהם מאותה שנה ואילך.
 
בית משפט השלום בראשון לציון קבע כי חוקיות גביית דמי ההרשאה היא שאלה משפטית שאינה מצריכה שמיעת ראיות אלא שאפשר להכריע בה על סמך כתבי הטענות של הצדדים.
 
רשות שדות התעופה לא השלימה עם ההחלטה, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, ובו טענה כי זכויותיה יקופחו אם לא תוכל להציג ראיות ועדויות בשאלה השנויה במחלוקת. עוד טענה רשות שדות התעופה, כי בהליכים מקבילים המתנהלים בבית משפט השלום, הוכרע כי יש לשמוע ראיות.
 
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי בית משפט השלום ציין שיכריע ראשית בשאלת הסמכות, ולאחר מכן יעבור לשאלות נוספות בהן תוכל רשות שדות התעופה להציג ראיות, ולכן, נקבע כי זכויותיה בהליך לא יקופחו.
 
[ההליך בשלום: ת.א. (שלום ראשל"צ) 28026-04-11 רשות שדות התעופה בישראל נ' או.פי.אס.אי (שינוע בינלאומי) בע"מ ואח', החלטה מיום 27.2.12, השופט ארניה]
 
[ההליך במחוזי: רע"א (מחוזי מרכז) 41349-03-12 רשות שדות התעופה בישראל נ' עמילות מכס ותחבורה עמית בע"מ ואח', החלטה מיום 22.5.12, השופטת ורדה פלאוט. ב"כ הצדדים: לרש"ת: אייל בליזובסקי , זאב זייטמן ואור מרינגר]
 
הערות:
 
בתביעה המתנהלת בבית משפט השלום, החליט בית המשפט לחלק את התביעה לשני חלקים: ראשית, בשאלת הסמכות החוקית של רשות שדות התעופה לגבות דמי הרשאה מסוכני מכס, ולאחר מכן, עניינים נוספים כגון סכומי התביעה וכו'.
 
ברור, כי אם בשלב הראשון יגיע בית משפט השלום למסקנה כי אין לרשות שדות התעופה סמכות חוקית לגבות דמי הרשאה מסוכני מכס, תביעתה תידחה ובית המשפט כלל לא יידרש לדון בשלב השני.
 
לכן, העובדה שבשלב השני תוכל רש"ת להציג עדויות, כפי שציין בית המשפט המחוזי אגב דחיית הערעור, לדעתנו אינה מהווה נימוק רציני לדחיית הערעור.
 
* האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il