יוסף טמלר | ראש אגף יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר | מאמרי דעה | 11/03/2012

המלצות ועדת טרכטנברג בנושא התקינה מתורגמות להחלטת ממשלה

בחודש אוגוסט 2011 מונתה ועדה על ידי ראש הממשלה,  בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג (ועדת טרכטנברג בהמשך) עליה הוטל לבדוק ולהמליץ בשורה של היבטים בפעילות המשק, תוך גיבוש השקפה המבשרת שינוי מקיף ועמוק במדיניות הכלכלית – חברתית של מדינת ישראל לשנים הבאות.

במשך עשרות שנים התעשיינים המקומיים, בעזרתו של משרד התמ"ת,  השתמשו במכון התקנים הישראלי כחסם יבוא,  המגן על התעשייה המקומית.
 
בדיקות התקן המופעלות כחובה ובהיקפים גדולים מאוד רק על היבוא מגבילות אותו,  מייקרות אותו וגורמות לתחרות לא הוגנת בשוק המקומי, של מוצרי יבוא מסוימים מול מוצרים דומים מייצור מקומי - שאינם חייבים בבדיקות (רק מוצרים מייצור מקומי עם תווי תקן וולונטריים או עם תווי תקן חובה נבדקים).
 
בחודש אוגוסט 2011 מונתה ועדה על ידי ראש הממשלה,  בראשותו של פרופ' מנואל טרכטנברג (ועדת טרכטנברג בהמשך) עליה הוטל לבדוק ולהמליץ בשורה של היבטים בפעילות המשק, תוך גיבוש השקפה המבשרת שינוי מקיף ועמוק במדיניות הכלכלית – חברתית של מדינת ישראל לשנים הבאות.
 
נציגי לשכות המסחר הופיעו בפני הועדה ובפני ועדות משנה שלה, העבירו אליהן מידע כתוב רב, ובאופן כללי הציגו את העמדה שיש לאפשר בארץ כלכלה חופשית וסחר חופשי – ללא מכסי מגן ובדיקות תקן מיותרות המגבילות יבוא.
 
החלטת ממשלה בנושא התקינה
 
בתאריך 29.1.2012 נערך דיון בממשלה בנוגע ליישום המלצות ועדת טרכטנברג,  להקלת הנטל הכלכלי המוטל על אזרחי מדינת ישראל,  באמצעות עידוד התחרות,  לרבות מקורות יבוא,  הפחתת הבירוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל ובין העולם.
 
בנושא מדיניות התקינה הוחלט על ידי הממשלה לתקן את החקיקה הקיימת בארץ ולנקוט במספר צעדים,  ולהלן העיקריים שבהם:
 
-    לפעול כך שעד התאריך 31.12.2012 יהיו כל התקנים הרשמיים (המחייבים) של מדינת ישראל, ומחייבים אישורי תקן ביבוא,  תקנים בין לאומיים.
 
-    רק תקנים בינלאומיים המאומצים בארץ יוכרזו כרשמיים.
 
-    לקבוע את סמכותו של הממונה על התקינה במשרד התמ"ת (בהמשך הממונה) להורות לעוסק (יבואן, יצרן, משווק או משתמש במוצר בתהליכי עבודה) על הורדה מהמדפים של מוצרים משווקים על ידו שאינם עומדים בדרישות תקן רשמי ולקבוע את יכולתו של הממונה לחייב עוסק לבצע RECALL של המוצרים שלו משלבי השיווק,  על חשבונו ובאופן שאישר הממונה. 
   
-    לקבוע את סמכותו של הממונה לפרסם ברבים ממצאי בדיקות שערך במוצרים ועל פי הסמכויות שלו בחוק התקנים להזהיר את הציבור בדבר חשש לשלומו ובטיחותו משימוש במוצרים ולאפשר לממונה להשית על העוסק את עלות הפרסום.
 
-    לקבוע בחוק את אחריות העוסק במקרה של נזק שמקורו באי עמידה בדרישות של תקן רשמי.
 
-    לשנות את החקיקה כך שלא תחול חובה על היבואן להמציא אישור תקן רשמי או אישור מכון התקנים כתנאי ליבוא הטובין לשוק המקומי.  תחת זאת יקבע,  כי היבואן המבקש לייבא מוצר לישראל יידרש להגיש תצהיר לממונה על התקינה על התאמת הטובין המיובאים לדרישות התקן הישראלי הרשמי, וכן יעמוד בתנאים נוספים לצורך שיווק המוצר בישראל, עליהם יורה הממונה.  הממונה רשאי לדרוש מיבואנים מפירי אמון לעמוד בבדיקות נוספות.
 
-    עבור מוצרים מיובאים החייבים לעמוד בדרישות תקנים מקבוצה 1 (לפי הוראות הממונה וכפי שיוסבר בהמשך) ידרש היבואן לקבל אישור תקן בטרם שחרורם,  לפי הוראות הממונה,  אלא אם הממונה קבע אחרת.
 
-    עבור מוצרים מיובאים החייבים לעמוד בדרישות תקנים מקבוצה 2 (לפי הוראות הממונה וכפי שיוסבר בהמשך) ידרש היבואן לבדוק את המוצרים בדיקת דגם (כנהוג היום), ובכל משלוח יבוא,  אלא אם הממונה יקבע אחרת, על היבואן להגיש "תצהיר יבואן" לממונה (ולא למכון התקנים הישראלי כנהוג היום).
 
-    על שר התמ"ת לקבוע את השכר בעד השירותים שנותן מכון התקנים בדבר התאמת מצרך לתקן רשמי.
 
-    להחיל את הסמכות הנתונה לממונה, לפי סעיף 10 לחוק התקנים (המאפשר לו להיכנס לכל מקום שמוצר נמצא ולבצע נטילה לבדיקה) גם בנמלים ביחס לטובין מיובאים,  על פי נוהל שיקבע עם מנהל רשות המיסים בישראל.
 
-    מפקחים מטעם הממונה יבצעו בדיקות מדגמיות ומזדמנות במשלוחים, בנקודת הכניסה לישראל ובשלב השיווק,  לצורך בדיקת התאמת הטובין שבמשלוח לתנאי השחרור שקבע הממונה.
 
-    להתאים את מערך האכיפה של הממונה לשינויים הנ"ל בהתאם לתוכנית שתגובש עד 29.2.2012 בתיאום עם משרד האוצר.
 
-    תוקם ועדה בהשתתפות נציגי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים אשר תגבש כללים להאחדה והתאמה של תקנים בעלי תוקף מחייב על פי דין אשר לא הוכרזו כתקנים רשמיים, על מנת שדרישות ותנאים ביבוא לישראל יאפשרו יבוא נרחב בעלויות מינימליות.  המלצות הועדה יפורסמו עד ליום 1.4.2012.
 
-    להטיל על מנכ"ל משרד התמ"ת לקדם כריתת הסכמי הכרה בינלאומיים עם מדינות אחרות בדבר הכרה בתעודות התאמת טובין לתקנים מחייבים או לדרישות טכניות אחרות.
 
-    לקבוע במכון התקנים רמת שירות תוך קבלת הסכמת הגופים המייצגים את מגוון לקוחות המכון לאותה רמת שירות.
 
עוד סוכם שהממשלה תפעל להעביר את החקיקה הנגזרת מהחלטה זו כמקשה אחת.  
 
קביעת קבוצות תקנים ובדיקות ביבוא בצורה מקלה יותר 
  
הממונה הודיע לאחרונה ללשכות המסחר וגם להתאחדות התעשיינים ומכון התקנים,  במסגרת תהליך התייעצות מקובל,  על כוונת משרדו לעדכן את רשימת התקנים המופיעים בקבוצות 1, 2 ו- 3 שפורסמו על ידו, כך שהדרישות בבדיקות תקן ביבוא הנעשות בארץ יהיו מקלות יותר.  הדבר יעשה באמצעות העברת תקנים ומוצרים מסוימים מקבוצת תקנים מחמירה אל קבוצת תקנים מקלה יותר מבחינת הבדיקות ביבוא.  להלן ההסבר:
 
לפי תקנים בקבוצת תקנים 2 נבדקים המוצרים המיובאים (המוגדרים על ידי הממונה כבעלי רמת סיכון בינונית הטמונה בהם) בדיקות דגם וכל משלוח יבוא חייב אישור מכון התקנים כנגד תצהיר היבואן על כך שהמוצרים שבמשלוח שלו תואמים לדגם שנבדק.
 
מוצרים החייבים אישור תקן על פי תקן בקבוצה 3 (המוגדרים על ידי הממונה כבעלי רמת סיכון נמוכה הטמונה בהם), משלוחי היבוא שלהם משוחררים עם אישור מכון התקנים שניתן ליבואן לאחר שהגיש למכון תצהיר יבואן בדבר התאמת הטובין במשלוח המסוים לתקן הישראלי הרשמי הרלוונטי.
 
התעשיינים המקומיים יצאו נגד השינויים המוצעים הנ"ל, מתוך חשש שלהם ש"מוצרים רבים ידרשו לתצהיר עמידה בתקן בלבד בעת כניסתם לישראל והמשמעות הנה כי למעשה לא תתבצע כלל בדיקת הטובין במשלוחים טרם התרתם למכירה".  עוד טוענים התעשיינים כי "מהלך זה יצור תחרות לא הוגנת בין היבוא לייצור המקומי ואף יפלה את היצרנים המחויבים בתווי תקן".
 
במשך שנים רבות לשכת המסחר הצביעה על אפליית היבוא בבדיקות תקן. היבוא נדרש לבדיקות תקן מרובות ויקרות,  לעומת מוצרים מקבילים רבים מאוד מייצור מקומי שאינם חייבים להיבדק לפני שיווקם בארץ. לשכת המסחר דרשה לאמץ בארץ את שיטת אכיפת התקנים המקובלת בארצות האיחוד האירופי,  באמצעות פקחים הפועלים בעיקר בשלבי השיווק ובודקים באופן שווה מוצרים מיובאים ומוצרים מייצור מקומי. 

התייחסות התעשיינים להחלטת הממשלה בנושא התקינה 
  
התעשיינים המקומיים מתנגדים לפתיחת בדיקות התקן ביבוא לתחרות מחו"ל וממשיכים לדרוש שההכרה בתעודות בדיקה תעשה במסגרת הסכמים להכרה הדדית,  כך שהמדינות השונות יכירו בבדיקות מכון התקנים הישראלי.  התעשיינים מזהירים מזה שנים רבות מפני פתיחת בדיקות התקן ביבוא לתחרות תוך ביטול המונופול בנושא זה של מכון התקנים הישראלי.  הם טוענים כי "פגיעה במכון התקנים תהפוך את ישראל לפח הזבל של העולם".
 
למעשה אין חשש אמיתי לפגיעה בצרכנים בארץ באמצעות יבוא מוצרים לא תקניים כל עוד היבוא מפוקח, אף יותר מהייצור המקומי, ונדרש מהיבואנים להמציא אישורים לעמידת המוצרים המיובאים על ידם בתקנים הישראליים / בינלאומיים הרלוונטיים.
 
אם יוכרו בארץ אישורי תקן מהאיחוד האירופי או מארה"ב וממדינות מפותחות אחרות בעולם, לא תהיה פגיעה בבריאות או בבטיחות הציבור בארץ ולא באיכות הסביבה בארץ,  מאחר והרשויות באותן מדינות בחו"ל דואגות לא פחות מאשר במדינת ישראל דואגים לבטחונם ובריאותם של התושבים.
 
יש לקוות שהחלטת הממשלה בנושא התקינה בישראל ומדיניות אכיפתה תבוצע במהירות ובמלואה. 
  
הכותב הוא ראש אגף יבוא מכס ותקינה באיגוד לשכות המסחר

למידע נוסף בתחום זה
המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.