האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ושוויץ
בחודש ינואר 2002 חתמו מדינת ישראל ושוויץ על אמנה למניעת כפל מס, ביניהן (להלן – "אמנת המס"). אמנת המס מתבססת בעיקרה על אמנת המודל של ארגון ה- OECD, למעט מספר חריגים.
הואיל והליך אשרור האמנה צפוי להמשך זמן רב, הוסכם בין המדינות כי לאחר אשרורה תכנס האמנה לתוקף באופן רטרואקטיבי, החל מיום 1 בינואר 2002. כך לדוגמא ריבית, דיבידנד ו/או תמלוגים שישולמו בין תושבי 2 המדינות, החל מיום 1/1/2002 ינוכה בגינם מס במקור בהתאם להוראות האמנה, גם אם אשרורה יהא לאחר מכן.
נציבות מס הכנסה בישראל כבר הביעה את עמדתה לפיה בכוונתה להקל על יישום הוראות האמנה (עד אשרורה הסופי) ולפיכך תאפשר לנכות מס במקור מתשלומים המשולמים לשוויץ, בהתאם לשיעורים הקבועים באמנה. יחד עם זאת, נציבות מס הכנסה הורתה לפקידי השומה לדרוש ערבויות מהנישומים, שיהיו בתוקף עד למועד אשרור האמנה, בידי שתי המדינות.
בתמצית נבחן את שיעורי המס שינכה תושב אחת המדינות המתקשרות, מדיבידנד, ריבית ו/או תמלוגים המשתלמים לתושב המדינה המתקשרת השניה:
ריבית – האמנה קובעת את שיעור ניכוי המס במקור המקסימלי ממקבל הריבית (שהינו בעל הזכות שביושר לקבלה) כלהלן:
א. 5% מסכום הריבית (ברוטו) כאשר היא משתלמת בגין הלוואה מבנק תושב המדינה המתקשרת השניה.
ב. 10% בכל מקרה אחר.
אף על פי כן, כאשר ריבית שמקורה במדינה א' משתלמת לתושב המדינה האחרת בהקשר של מכירת סחורה באשראי – ניתן יהא לחייבה במס במדינת מושבו של מקבל הריבית, בלבד.
דיבידנד – האמנה קובעת את שיעור ניכוי המס במקור המקסימלי ממקבל הדיבידנד (בעל הזכות שביושר) כלהלן:
ג. 5% מסכום הריבית (ברוטו) כאשר היא משתלמת בגין הלוואה מבנק תושב המדינה המתקשרת השניה.
ד. 10% בכל מקרה אחר.