חיפושי נפט בישראל

חיפושי הנפט בארץ ישראל החלו עוד לפני מלחמת העולם הראשונה. כיום, זכויותיהן וחובותיהן של חברות לחיפוש והפקת נפט מוסדרות בחוק הנפט, תשי"ב-1952 (להלן: "החוק", "חוק הנפט") בתקנות הנפט, תשי"ג-1953 (להלן: "תקנות הנפט"). החוק תוקן בשני תיקונים עיקריים, ב-1965 וב-1989. הצעה לתיקון נוסף[1], אשר התייחסה לנושא שמירת הסביבה, נדחתה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה ביום 19.6.2011, לאור זאת, בחוק אין מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט.
 
ביצוע החוק יהיה בידי השר הממונה, ממונה לענייני הנפט שיתמנה על ידי השר ומועצה של תשעה חברים, בהם לפחות חמישה מקרב ציבור[2]. השר הממונה כיום  הינו שר התשתיות הלאומיות. למעשה, היום, משרד התשתיות הלאומיות הינו הרגולטור האחראי על תחום חיפושי הנפט בישראל - השר, באמצעות יחידת הנפט במשרד, ממונה על עינייני הנפט ומועצת הנפט, קובע את עקרונות חיפושי הנפט ואת היקף ההשקעה הכספית המינימאלית הנדרשת לשם קבלת רישיון לחיפוש והפקת נפט ומוצריהם.
 
פעולות החיפוש והפקה על פי חוק יכולות להיעשות בשלושה שלבים, כמפורט להלן:
1.       היתר מוקדם, שעיקרו עריכת בדיקות מוקדמות, כדי להפיק מידע ראשוני על מאפייני השטח והפוטנציאל הגלום בו, למעט קדיחות ניסיון[3].
2.       רישיון, שעיקרו חיפוש נפט, לרבות קדיחת ניסיון[4].
3.       חזקה, שעיקרה הפקת נפט[5].
 
היתר מוקדם, רישיון והחזקה הינם זכויות אישיות ואינם ניתנות להעברה, למעט בעת הורשה – אלא באישור המנהל[6]. המנהל מנהל פנקס נפט הפתוח לציבור, בו  נרשם כל שינוי בבעלות על הזכויות, שעבוד הזכויות וכדומה[7].
 
היתר מוקדם
 
"היתר מוקדם" יינתן על ידי המנהל, לפי שיקול דעתו, בשטח ובתנאים שהמנהל רואה לנכון, וזאת לאחר שבעל ההיתר נתן ערובה לנזקים העלולים להיגרם על ידי פעולתו[8]. בכדי שבעל ההיתר יבצע בדיקות מקדמיות, החוק מעניק לו זכות להיכנס למקרקעין (למעט בניין או חצר)[9]. עם סיום הבדיקות, על בעל ההיתר להשיב את מצב הקרקע לקדמותו ואף לשלם דמי נזק בעד הנזקים שנגרמו כתוצאה מפעולותיו[10].   
 
היתר מוקדם אינו מוגדר כ"זכות נפט" לפי חוק הנפט, יחד עם זאת, בעקבות התיקונים לחוק משנת 1965 ו-1977, בסמכות השר להעניק, לאחר התייעצות עם המועצה, זכות קדימה לקבלת זכות נפט בשטח, בו ניתן למבקש היתר מוקדם. על המבקש להתחייב כי יבצע בדיקות מוקדמות, לפי תכנית עבודה בהתאם לעקרונות שאושרו על ידי המועצה ולהשקיע בחיפושי נפט סכום שלא יפחת, מהסכום המינימלי שיקבע על ידי השר לאותו מקרה[11].
 
רישיון
 
רישיון הינו "זכות נפט" כפירושה בחוק. כאמור, מטרת מתן הרישיון הינו חיפוש נפט, לרבות קדיחת ניסיון. תקופת הרישיון הינו לשלוש שנים עם אפשרות להארכה עד שבע שנים לפי החלטת הממונה על ענייני נפט[12].
 
כדי להביא להגדלת מספר מחפשי הנפט, לא יינתן רישיון אחד על שטח העולה על 400,000 דונם. לא יהיה לאדם אחד יותר מ- 12 רישיונות ולא יהיו לו רישיונות על שטח כולל של למעלה מ-4 מיליון דונם, אלא באישור מוקדם של המועצה[13].
 
רישיון מקנה לבעליו, זכות לחפש נפט בשטח הרישוי ומחוצה לו (אך ורק בכדי לעמוד על  סיכויי מציאתהנפט שבתוך שטח הרישוי), זכות ייחודית לקדוח וזכות להפיק נפט. החשוב הוא, כי לאחר שבעל רישיון הגיע לתגלית יש לו זכות לקבל חזקה בשטח[14].
 
בנוסף לזכויות, מחיל החוק גם חובות על בעל הרישיון, כלהלן:
1.       בעל רישיון ישלם אגרת רישיון בשיעורים ומועדים שיקבע השר. השר רשאי לקבוע אגרות שונות וזאת בהתחשב באורך תקופת רישיון, מקום שטח הרישוי ועוד.
2.       על בעל רישיון להתחיל בחיפושי נפט תוך 4 חודשים מיום מתן הרישיון.
3.       על בעל הרישיון להתחיל בקידוח ניסיון בתאריך שנקבע בתנאי הרישיון ולא יאוחר מתום שנתיים מיום מתן הרישיון.
4.       על בעל רישיון להגיש דו"חות במהלך תקופת הרישיון וגם בסיומו, באופן שנקבע בתקנות. בעל רישיון המגיש דו"ח יכול לדרוש לשמור בסודיות מידע המפורט בדו"חות.
5.       במידה והגיע, בעל הרישיון, לתגלית נפט, חובה עליו להפיק נפט כאילו היה בעל חזקה.[15]
 
חזקה
 
כזכור, חזקה מקנה לבעליה זכות ייחודית לחפש ולהפיק נפט בשטח כל ימי תקפת החזקה. ככלל, תקופת החזקה הינה 30 שנה, והשר רשאי להאריך את התקופה לפי שיקול דעתו ל-20 שנה נוספות. אך, עם זאת, במידה ובעל חזקה לא התחיל להפיק נפט בכמויות מסחריות תוך 3 שנים, החזקה תפקע. 
 
בעל החזקה רשאי לזקק, לעבד נפט בין שהופק מחוץ לישראל ובין שהופק בישראל, להובילם, לייצאם ועוד[16]. כמו כן, רשאי הוא לבנות צינור נפט בתחום בארות שטח החזקה וזאת באישור המנהל.
בעלי החזקה ששטחי חזקתם נמצאים בתחומי שדה נפט אחד, רשאים לאחד את פעולתם באותו שדה[17].
 
לקבלת חזקה קיימים שני מסלולים:
1.       בעל רישיון אשר הגיע לתגלית בשטח זכאי לקבל חזקה על אותו שטח בהתאם לחוק ולתקנות. עם פקיעת הרישיון, רואים את המדינה כבעלת החזקה.[18]
2.       הגשת מועמדות לתחרות לפי ס' 28 לחוק, אשר קובע כי השר רשאי להודיע על תחרות על חזקה על הקרקע ללא זכות נפט. השר אינו חייב לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר.
 
על בעל החזקה להתחיל בקדיחת באר פיתוח תוך 6 חודשים מיום קבלת שטר החזקה[19]. כמו כן, לפי ס' 32 בעל חזקה חייב בתמלוג בשיעור שמינית מכמות הנפט שהופקה משטח שבהחזקתו, בנוסף יחויב באגרת חזקה, בתקופות שיקבעו בתקנות. תשלום תמלוג יתבצע בכסף, על פי שווי השוק של תמלוג על פי הבאר, או בעין[20]. על בעל החזקה לנהל רשומות וחשבונות כמפורט בתקנות. בעל חזקה רשאי לבקש כי רשומותיו לא יפורסמו ברבים[21].
 
יתרונות וחסרונות
 
מאז קום המדינה, ישראל מעודדת הן בתמריצים פיסקאליים והן באמצעים או הטבות אחרות את החיפוש אחר מקורות נפט והפקתם. זוהי גם אחת הסיבות לחקיקת חוק הנפט, בו נקבעו הטבות והקלות רבות לעוסקים בתחום.
 
כך למשל, זכות הנפט (רישיון או חזקה) כשלעצמה אינה מקנה אוטומטית לבעל הזכות, זכות לבעלות על הקרקע. בעל זכות נפט רשאי לעלות על הקרקע אך ורק מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943[22]  או מכוח חכירה לפי סעיף 40 או 41 לחוק הנפט, שם נקבע כי מי שיש בידו זכות נפט רשאי לדרוש מהממשלה כי תרשום למענו קרקע או שיחכיר אותה (אם זו קרקע בבעלות המדינה).  החוק אף מקנה סמכות לשר, להוסיף לשטח הזכות שטחים נוספים[23].
 
בנוסף, קובע החוק, כי בעל זכות נפט רשאי לקדוח ולחפש מים ולהשתמש במים, בין אגב קידוח ובין אגב שאר הפעולות[24].
 
אחד מהתמריצים המשמעותיים הינו פטור ממכס על יבוא בידי בעל זכות נפט על מכונות, ציוד, מתקנים, דלק, מערכת הובלה וכו', הדרושים למטרת חיפושי הנפט, למעט רכב מנועי שאינו ג'יפ[25]. פטור זה יינתן אך ורק לגבי חומרים וציוד שלא ניתן לרכוש בארץ. ויודגש, לרשויות המכס אין סמכות לעכב את החומרים המיובאים, לגביהם התעוררה שאלת חבות במכס. עם זאת, רשות המכס רשאית לקבוע ערובה עד להכרעה (תוך 60 יום). החשוב הוא, כי הגדרת "זכות נפט" לגבי פטור זה הורחבה, כך שגם בעל היתר מוקם הינו "בעל זכות" ויכול להשתמש בפטור, כאמור[26].
 
לצד היתרונות המפורטים לעיל, החוק מעניק סמכויות שלטוניות רחבות, כגון ביצוע ביקורת, הארכת פעולות/מועדים שיש לבצע לפי זכות נפט, ביצוע פעולות למניעת בזבוז או סיכון שבעל זכות נפט עלול לגרום, לנקוט בכל אמצעי למניעת נזק חמור, הטלת עיקול להבטחת תשלומי אגרת רישיון, דמי חכירה או תמלוג. שר, מנהל ושליחיהם רשאים בכל עת, להיכנס לכל מקום, לבדוק כל ציוד, מסמך, חשבונות ורשומות של בעל זכות נפט[27].
המנהל אף רשאי לבטל זכות נפט כאשר בעל זכות הנפט לא מילא אחר הוראות חוק זה. על ההחלטה זו ניתן לערער בפני השר תוך 30 יום[28]. 
 
כמו כן, נדרשת הפקדת ערובה לנזקים שייגרמו בפעולותיו של מקבל זכות הנפטעקב זכות הנפט ולהוצאות שעל בעל זכות נפט לשלם לפי החוק. ערבון או ערובה לפי החוק יעמדו בתוקפם גם לאחר פקיעת זכות הנפט (אך לא יותר מ-7 שנים)[29].
 
החוק קובע רשימת עבירות ועונשים, כמו חיפוש נפט שלא כדין, קדיחה, פיתוח והפקה ללא זכות, בזבוז או סיכון, הצהרה כוזבת בבקשה לקבלת זכות נפט.
 
 
 
 
משרדנו מתמחה בייעוץ וליווי משפטי ומיסויי של חברות ויחידים בתחומי המיסוי, ההייטק וההשקעות בארץ ובעולם.
 
אין להעביר ו/או להפיץ את האמור בחוזר זה לכל גורם שהוא למעט זה אליו ממוען החוזר. אין להעתיק ו/או לצלם ו/או לעשות כל שימוש בחוזר זה, ללא רשות מראש ובכתב מהח"מ.
 
חוזר זה הינו כללי בלבד. אין לעשות כל שימוש באמור בחוזר מבלי לקבל חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מקצועי פרטני בהתאם לנסיבות הספציפיות.