גיוס המימון לעסק
מקורות המימון לפעילות העסקית יכולים להיות מההון העצמי או לחילופין מהון זר, כלומר הלוואות. במקרים רבים נרצה לשלב הון עצמי עם הון זר ביחס הנכון שהינו תלוי בשלב בו העסק נמצא: הקמה / חדירה / צמיחה / בגרות, בנתוני העסק ובמצב בשוק. באופן עקרוני, גם אם קיים כל ההון העצמי לתוכנית ההשקעה, רצוי להשתמש באופן יעיל בהון העצמי ולמנף בו את הפעילות העסקית. יזם או חברה בעלי הון עצמי יוכלו לגייס את האשראי המבוקש מהבנק יותר בקלות ובתנאי אשראי נוחים, על פני יזם שמיצה את ההון העצמי שלו, ומגיע לסניף הבנק ללא חוסן פיננסי. על כן, חשוב לנהל את מבנה המימון של העסק באופן מושכל, מתוך ראייה של העתיד.
הבנק מהווה את מקור האשראי הסטנדרטי והעיקרי של העסק, ובפרט לפעילות העסקית השוטפת. לבנקים כיום גמישות יחסית בקביעת תנאי האשראי, תנאי הריבית, דרישת הביטחונות, תקופת החזר וכדומה, וניתן לנהל מו"מ בנושא. יחד עם זאת, רוב בעלי העסקים בישראל מגייסים את האשראי באופן עצמאי מול הבנק, כאשר רובם מגיעים לבנק ללא ידע מקצועי והבנה בתחום האשראי. באופן זה יחס הכוחות בניהול המו"מ בין הבנק ללקוח העסקי מוטה משמעותית לטובת הבנק. הבנה של המערכת הבנקאית והצגה נכונה ומקצועית של בקשת האשראי, תסייע ליזם לקבל תנאי אשראי נוחים יותר. יזם אשר מקים או מרחיב עסק, ופונה לבנק כשהוא מלווה בתוכנית עסקית מוגדרת ומותאמת לצורכי הבנק, יוכל לגייס את האשראי המבוקש בתנאים נוחים יותר. כמו כן, יזם שמלווה ביועץ עסקי, נוסך בבנק ביטחון בתחום ההתנהלות הפיננסית של העסק. חשוב לזכור, הבנק בוחן את יכולת ההחזר של היזם, ולכן התנהלות פיננסית מקצועית של העסק הן אינטרס זהה לבנק ולעסק.
לאחר שהחלטנו על הקמת העסק או על הרחבה ופיתוח עסקי של עסק קיים, עלינו לגייס את מקורות המימון הנדרשים לשם כך. מרבית העסקים ייפנו ראשית כל לבנק לצורך גיוס אשראי, מבלי לבחון אלטרנטיבות מימון אחרות, אשר לעיתים קרובות הינן אטרקטיביות יותר מבחינת עלויות המימון ויחס הביטחונות. הסיבה לכך נובעת מחוסר מודעות של בעלי עסקים לאלטרנטיבות הקיימות בשוק, זאת בעידן בו האשראי החוץ בנקאי מתפתח ומספק מענה ראוי למגזר העסקי. אין ספק שהבנק ימשיך להוות את מקור המימון העיקרי והשוטף לכל פעילות עסקית, אך האם אנו רוצים שהוא יהווה את מקור המימון הבלעדי של העסק? כשם שנעדיף שלא להישען על לקוח יחידי או ספק בודד, נעדיף שלא להישען על מקור מימון יחידי. השענות על לקוח, ספק או מקור מימון בודד, מגדיל את התלות שלנו בגוף אחד. ביזור נכון של לקוחות, ספקים ומקורות המימון, יתרום לפיזור הסיכונים העסקיים.
האשראי החוץ בנקאי מאופיין במספר יתרונות בולטים:
• ריבית אטרקטיבית ביחס למקובל בשוק.
• יחס ביטחונות נוח.
• פריסה נוחה של החזר ההלוואה לטווח רחוק (5 שנים).
• תקופת גרייס של מספר חודשים, על מנת להקל על העסק ולאפשר לו "להתגלגל". תקופת גרייס הנה דחייה של החזר ההלוואה למספר חודשים.
• מניעת העמסה על האובליגו הבנקאי.
האשראי החוץ בנקאי מתפתח וצומח משמעותית בשנים האחרונות, ומגמה זו צפויה להימשך. מאפייני השוק הניעו את הצורך ביצירת פתרונות מימון אלטרנטיביים ואטרקטיביים, לטובת המגזר העסקי הקטן והבינוני, אשר מתקשה להשיג אשראי נוח מהמערכת הבנקאית בישראל. בהתאם לכך, הוקמו קרנות לסיוע ועידוד עסקים, קרנות פרטיות אשר מקורן מתרומות, וכן קרנות ממשלתיות מכספי המדינה.
מהקרנות המובילות:
• הקרן בערבות המדינה
• קרן קורת
• האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית - עוגן
• קרנות הסוכנות היהודית
• חב' האשראי
• מימון ישיר
• חב' ניכיון שיקים
המודעות וההכרות של בעלי עסקים לאלטרנטיבות ודרכי הגישה אליהן חשובות ביותר ויסיעו בקידום ופיתוח העסק. לדוגמא לקוח של בנק X עדיף שייקח את האשראי בקרנות בבנק אחר מהבנק בו פועל בשוטף וזאת על מנת לגוון את מקורות המימון ולהקטין תלות בבנק יחיד. בחינת תהליכי הגשת הבקשה, אופן ההגשה ואופן הצגת הנתונים הינה קריטית. לצערי לקוחות עם שיקים חוזרים, עבר של מוגבלות, התראות של עיקולים ואפילו התראה של דו"חות חניה, מונעות ברוב המקרים אפילו את האפשרות להגיש את הבקשה ובוודאי לאשרה.
מכאן שעל בעל העסק להתנהל בחוכמה ובהבנה שכל המידע עליו חשוף בפני המע' הבנקאית או גורמים אחרים העוסקים במתן אשראי.
ודבר אחרון – באתרי האינטרנט הרבים מופיעים יועצים רבים המתחזים למומחים והמתחייבים לכם להשגת אשראי, כולל לעסקים בקשיים עם שיקים חוזרים, התראות וכד'. חב' אלה גובות סכומים הזויים וללא בסיס ואין סיכוי שישיגו לכם אשראי, לכן מומלץ לוודא למי אתם פונים לקבל המלצות ממי שקיבל דרכן ולהיעזר בחברים שלקחו הלוואות. חבל לתת כסף למי שלא יוכל לסייע לכם.
בהצלחה לכולם,
