בקרוב עסקים יחלו לדרוש קוד סודי מהצרכנים בתשלום באמצעות כרטיס אשראי

בשנים האחרונות פרסם הפיקוח על הבנקים מספר הנחיות בנושא אימוץ תקן EMV לגופים העוסקים בהנפקה וסליקה של כרטיסי חיוב (הוראות ניהול בנקאי תקין 470 ו-472).

על פי הודעת בנק ישראל (27.11.1919) , להלן לוח הזמנים לאימוץ מלא של תקן EMV בישראל . יחד עם זאת, יתכנו שינויים ויש להתעדכן ולעקוב אחר הפרסומים.

החל מה-31 במרץ 2020
• יונפקו בישראל רק כרטיסי אשראי וכרטיסי דביט (להלן: כרטיסי חיוב)[1] התומכים ב-EMV ו-Contactless.
החל מה-30 בנובמבר 2020
• יסלקו עסקאות שנעשו בנוכחות כרטיס חכם אך ורק אם בוצעו ב- EMV מלא – כלומר, תוך הקשת קוד סודי בן 4 ספרות בעת ביצוע העסקה, או בעסקאות ללא מגע עד 200 ש"ח ללא הקלדת הקוד הסודי, בבתי העסק הבאים:
o בתי עסק גדולים[2], שמחזור הפעילות שלהם בנוכחות כרטיסי חיוב עלה על 100 מיליון ₪ בשנת 2019;
o כלל בתי העסק הפיזיים שבמועד זה מצוידים במסוף המותאם הן מבחינת החומרה והן מבחינת התוכנה;
• יסלקו עסקאות בבתי עסק שמצטרפים לראשונה, החל מתאריך זה, לשירות סליקה בכרטיסי חיוב, רק אם נעשו בטכנולוגיית EMV, ובעסקאות בנוכחות כרטיס חכם רק אם נעשו ב-EMV מלא.
בכל בתי עסק אלו יסלקו עסקאות שלא בנוכחות כרטיס(עסקאות באינטרנט או בטלפון) אך ורק אם בוצעו בטכנולוגיית EMV.

החל מה-31 ביולי 2021
• יסלקו עסקאות בנוכחות כרטיס חכם רק ב-EMV מלא, בכל בתי העסק הפיזיים (למעט ההחרגות בסעיף הבא);
• יסלקו עסקאות שלא בנוכחות כרטיס (עסקאות באינטרנט או בטלפון) בכל בתי העסק (למעט ההחרגות בסעיף הבא) אך ורק אם בוצעו בטכנולוגיית EMV.

החל מה-31 ביולי 2022
• במשאבות הדלק, יסלקו עסקאות שנעשו בנוכחות כרטיס חכם אך ורק אם בוצעו ב- EMV מלא.
• בתי עסק שהיקף הפעילות שלהם בעסקאות ללא נוכחות הכרטיס (לדוגמה - עסקאות באינטרנט או בטלפון) מהווה 90% או יותר מהמחזור של בית העסק בכרטיסי חיוב, יסלקו עסקאות בנוכחות כרטיס חכם אך ורק אם בוצעו ב-EMV מלא, ועסקאות ללא נוכחות כרטיס אך ורק אם בוצעו בטכנולוגיית EMV.
• תופסק התמיכה בטכנולוגיה הישנה (מתג אשראית).

 

מרבית הכרטיסים שהונפקו בישראל הם "כרטיסים חכמים" – כלומר כרטיסים שמוטבע בהם צ'יפ EMV. עם זאת, הסבת השוק דורשת שדרוג של המסופים הקיימים במסופים שתומכים בתקן, כדי שיוכלו להעניק ללקוחות חוויית תשלום מתקדמת ובטוחה.

על מנת לתמרץ את השחקנים בשוק להטמעת תקן EMV, ובדומה לתהליך שהתבצע במדינות רבות בהן הוטמע התקן, נקבע בהוראה 472 מנגנון הסטת האחריות לנזק (liability shift). המנגנון קובע שבמקרה של תשלום באמצעות כרטיס חיוב חכם בבית עסק שבו לא מותקן מסוף EMV, הסולק אחראי להשיב ללקוח את סכום החיוב הנובע משימוש לרעה, והוא רשאי להסיט את האחריות לבית העסק. מטרת המנגנון האמור הוא להוביל לכך שכלל העסקים יערכו ויטמיעו את המסופים והתוכנה הנדרשים, וכך לא יישאו באחריות.

 

לשאלות ותשובות בנושא כפי שפורסמו מטעם בנק ישראל לחצו כאן.
לטובת היערכות נכונה לקראת המעבר לחצו כאן לקריאת חומרים מיום העיון שנערך בלשכת המסחר.
הסבר על מהפכת התשלום החכם - לחצו כאן.

למידע נוסף בתחום זה