עו"ד גיל נדל | שירותים עסקיים | משפט מסחרי | 09/01/2013

מי יישא בתשלום דמי השהיית מכולה? עדכון פסיקה

צדדים עסקיים נוהגים לכרות ביניהם חוזים, המסדירים את היחסים ביניהם בכתב. עניין זה מקובל גם בתחום הסחר הבינלאומי.
פעמים רבות, הצדדים לא מתייחסים במסגרת החוזה לכל המצבים האפשריים, וכאשר מתגלה חיוב חדש שלא היה ידוע לצדדים, עשוי להתעורר ויכוח מי מבין הצדדים צריך לשאת בו. במצב כזה, קובע החוק וכן פסיקת בתי המשפט, כי את החוזה יש להשלים באמצעות לאומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע בין היתר גם מלשון החוזה.

מי יישא בדמי השהייה? המקרה של אמבר מעליות נגד א. לביא
לאחרונה, הוכרע סכסוך משפטי בין שתי חברות בתחום המעליות, בנושא חיוב ב"דמי השהייה" שלא הוסדרו מלכתחילה בחוזה בין הצדדים.
חברת אמבר הקימה מיזם משותף עם חברת א.לביא, כאשר הראשונה ייבאה את המעליות והשנייה התקינה את המעליות אצל לקוחותיה, בבניינים ובמפעלים שונים.
היות ולחברת א.לביא לא היו מחסנים, נהגה א.לביא לאחסן את חלקי המעליות אצל אמבר ולמשוך אותם ממנה בשלבים, בהתאם להתקדמות הפרויקטים בהם עסקה.
בשלב מסוים, כאשר הגיע משלוח המעליות נשוא הסכסוך לישראל, עמדה יתרת חובה של א.לביא לאמבר על 150,000 ש"ח.
בעקבות זאת, סירבה אמבר לשחרר את משלוח המעליות לידיה של א.לביא, עד אשר תקבל ערבות לפרעון החוב, ובסופו של דבר המשלוח שוחרר לאחר התערבות של חברת אלקטרה מעליות.
בעקבות העיכוב בהשבת המכולות ובהן המעליות לחברת הספנות, נוצר חוב דמי השהייה בסך של כ-24,000 ש"ח בגין תקופה של כחודשיים.
חברת אמבר טענה כי א. לביא צריכה לשאת בדמי ההשהיה, שכן הם נוצרו בשל סירובה לפרוע את חובה במועד. חברת לביא התנגדה לכך וטענה כי המחיר שסוכם בין הצדדים התייחס לכל העלויות של יבוא המעליות ואין בסיס חוקי לדרוש סכומים נוספים.

בית המשפט בחן את החוזה בין הצדדים וקבע כי מאחר והחוזה אינו מתייחס לדמי השהייה, אין אפשרות לחייב את לביא בדמי ההשהיה. בית המשפט ציין כי לביא רכשה מאמבר עסקה כוללת, וכפי שאין זה עניינה של לביא מהו גובה התשלום שמשולם לסוכן המכס, למשלח, וכו', כך אין זה עניינה האם משולמים דמי השהייה, אם לאו. לכן, התביעה נדחתה והתובעת חויבה בתשלום הוצאות של 6,000 ש"ח.

(תא"מ (שלום ת"א) 28022-04-11 אמבר פורום אינטרנשיונל בע"מ נ' א.לביא מעליות בע"מ ואח'. השופט רונן אילן, פסק-דין מיום 5.12.12. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים).

אין לחייב את סוכן המכס בדמי השהייה- המקרה של אושפיר נגד טרנסכלל
בעניין אחר, משלח בינלאומי- חברת אושפיר - טיפל בשחרור מטען בן 3 מכולות אשר יובא לארץ ע"י אדם בשם חאלד עשור, תושב עזה. עשור מסר בידיו של סוכן המכס – חברת טרנסכלל - את שטר המטען על מנת סוכן המכס יפעל לשחרור המטען בשמו מול המשלח. המכולות הוחזרו למשלח באיחור ניכר וצברו דמי השהייה.
המשלח דרש מסוכן המכס לשפותו עבור דמי ההשהייה. לטענת המשלח, סוכן המכס חתם על כתב התחייבות שבו התחייב סוכן המכס לשפות את המשלח עבור דמי השהייה, תוך שצירף להתחייבות זאת צ'ק על סך 1500 דולר. כמו כן טען המשלח, כי הואיל ושטר המטען הוסב על שמו של סוכן המכס, הרי שסוכן המכס הפך לבעליו של המטען, והוא חייב באופן ישיר בכל ההוצאות הכרוכות בשחרור המטען, לרבות דמי השהייה.
בית המשפט דחה את שתי טענותיו של המשלח, וקבע כי כתב ההתחייבות לא הוגבל בסכום ולכן הוא אינו מפורט מספיק על מנת לחייב את סוכן המכס בדמי השהייה. כמו כן, קבע בית המשפט כי גם אם שטר המטען הוסב לטובת סוכן המכס, הדבר מקנה לו חזקה בטובין אך אי אפשר לחייב אותו מכח זאת גם בדמי השהייה, בהיעדר הסכם מפורש.
[ת.א. (שלום חיפה) 17588/05 אושפיר סוכנות מכס ותעבורה יבוא וייצוא בע"מ נ' טרנסכלל סחר בע"מ (7.3.07].

יש לחייב את סוכן המכס בדמי השהייה גם במקרה של מלחמה- המקרה של אלדן נגד יוניטרייד
במקרה אחר, הגיע בית המשפט לתוצאה הפוכה.
באותו מקרה, המשלח הבינלאומי – חברת אלדן מטעני 2000 – טיפל בהובלת ארבע מכולות עבור יבואן עזתי. היבואן השתמש בשירותיו של סוכן המכס - יוניטרייד ליין - לפדיית פקודת המסירה ולשחרור הטובין מפיקוח רשות המכס. סוכן המכס חתם על התחייבות מפורטת לתשלום דמי השהייה והוצאות טיפול במכולות.
בעקבות מבצע חומת מגן שהתרחש בסוף חודש מרץ 2002, המכולות נתקעו בעזה ולא ניתן היה להחזיר את המכולות.
סוכן המכס סירב לשלם למשלח את תשלומי השהיית המכולה, בטענה כי ההתחייבות שלו נוגעת אך ורק לתשלום דמי השהייה רגילים, ולא לתשלום דמי השהייה חריגים בגין אירועים מלחמתיים שלא ניתן לצפות אותם מראש.

בית המשפט קיבל את עמדתו של המשלח וקבע כי התחייבותו של סוכן המכס כוללת דמי השהייה מכל סוג שהוא. בית המשפט דן בלשונה הגורפת של ההתחייבות ובנסיבות עשייתה וקבע כי אין היא כוללת חריג של דמי השהייה מיוחדים, ואם סוכן המכס היה מעוניין שבמצב כזה לא יחול עליו החוב- עליו היה לדרוש הוספת חריג לחוזה.
[ת.א. (שלום ת"א) 23897/03 אלדן מטעני 2000 בע"מ נ` יוניטרייד ליין שילוח בינלאומי בע"מ (31.12.03)].


* עו"ד גיל נדל הכותב הינו עורך דין העוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ המשפטי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il 

למידע נוסף בתחום זה
המידע המפורסם כאן הועבר במלואו על ידי המפרסם והינו באחריותו הבלעדית של המפרסם. ללשכת המסחר אין ולא תהיה שום אחריות, לנכונות המידע המפורסם ו/או לטיב השרות של העסק האמור.
המאמרים באתר זה משקפים את דעתו של כותבם ואין בהכרח חפיפה בינם לבין עמדות איגוד לשכות המסחר. במאמרים ו/או בידיעות ו/או בכל חומר אחר באתר אין משום המלצה או חוות דעת לפעילות או להימנעות מפעילות. קבלת החלטה כלשהי על סמך מידע כלשהו המופיע באתר הינה על אחריות המשתמש באתר בלבד.