האגודה הישראלית לתיירות רפואית באיגוד לשכות המסחר נערכת ליישום חוק תיירות מרפא

איגוד לשכות המסחר והאגודה הישראלית לתיירות רפואית קיימו השבוע כנס היערכות ליישום חוק תיירות מרפא אשר עתיד להיכנס לתוקף ב -29.1.2019. בכנס השתתפו כ-150 נציגי חברות לתיירות רפואית, נציגי בתי חולים, נציגי קבוצות רופאים, ונציגי מרפאות וקופות חולים.

חוק תיירות מרפא החדש קובע הוראות שונות לעוסקים בענף, ובכלל זה חובת רישום של סוכני תיירות מרפא, חובת סודיות ונאמנות של סוכן תיירות המרפא, חובת מסירת הזמנה בכתב לתייר הרפואי, חובת זיהוי סוכן באמצעות תג, חובות על מוסדות רפואיים וכדומה. לצד הוראות אלו נקבעו סנקציות וענישה, לרבות אי תשלום עמלת תיווך לסוכן תיירות רפואית, שלא יקיים את האמור בחוק.

 

את הכנס פתח עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ואמר כי תעשיית התיירות הרפואית צריכה למצוא את האיזון הנכון: "חייבים להגן על המטופל שבא ממדינה זרה, ולתת לו את שירותי הרפואה הטובים; ומנגד צריך גם לדאוג שזה לא יפגע באוכלוסייה המקומית שזקוקה לשירותי הרפואה. יש להציב במרכז החשיבה את ההכנסה הנוספת שתהיה לבתי החולים מהתיירות הרפואית, אותה הם יכולים וצריכים להזרים לרכישת מכשור ושיפור השירותים של בתי החולים לכלל המטופלים.

החוק התמודד עם יצירת איזון זה, אך ללא המאבק המתמיד של האגודה לתיירות רפואית, החוק היה מחסל תעשייה זו. התיירות הרפואית היא חלק מייצוא השירותים של ישראל שנמצא בנסיקה. יצוא השירותים עלה ב-20 השנים האחרונות ב-400% והוא כבר עומד, בשנת 2018, על 50 מיליארד דולר שהם 45% מכלל היצוא של ישראל. יצוא השירותים של ישראל מעניק עודף של 19.5 מיליארד דולר על יבוא השירותים".

 

 

ח"כ עודד פורר, יו"ר השדולה לעסקים קטנים ובינוניים של הכנסת, שהיה שותף בדיוני ועדת העבודה, רווחה והבריאות של הכנסת בניסוח החוק, אמר: "ענף התיירות הרפואית הוא מהדוגמאות הטובות לכך שאנשים יודעים להמציא עצמם מחדש ולייצר מקור הכנסה נוסף אם רק יוצאים מעט מהקופסה. מדינת ישראל חייבת להבין שחיזוק המקצועות הללו יביא במישרין להכנסה נוספת של מסים למדינה, כולם ייהנו - גם מדינת ישראל, גם העוסקים בענף, וגם המטופל הישראלי, כשבתי החולים בישראל ייהנו מהכנסות גבוהות יותר. בחקיקה האחרונה לה הייתי שותף, הצלחנו מצד אחד להוריד את סעיפי הרגולציה המכבידה ומאידך לדאוג שתינתן עדיפות לנותני שירות ישראליים, שמשלמים כאן מסים וכפופים לרגולציה הישראלית".

 

מרק כצנלסון, יו"ר האגודה הישראלית לתיירות רפואית, פתח את דבריו וסיפר על האגודה ופעילותה מאז הקמתה. לדבריו "אם הארגון לא היה קיים ולא היינו פועלים מול משרדי הממשלה השונים, לא היה מי שיסביר למחוקק בתהליך כתיבת החוק כיצד פועלים סוכני תיירות המרפא, והחוק היה נראה לגמרי אחרת ונטול כל איזון והבנה לפעילותם של סוכני התיירות הרפואית".

 

עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום  תיירות רפואית באיגוד לשכות המסחר, סקר את מעמדה של התיירות הרפואית הישראלית בעולם, היתרונות בחוק תיירות מרפא שהוא הראשון מסוגו בעולם שמגן על התייר הרפואי ועשוי למשוך לישראל תיירים רפואיים רבים, וכן את השלכות חוק תיירות מרפא על פעילות הגורמים השונים בפועל, ומערך היחסים החדש בין החברות לתיירות רפואית לבין בתי החולים.

 

שיר אברמיקצי מחטיבת הרפואה במשרד הבריאות ועו"ד טל נשרי מהמחלקה המשפטית במשרד הבריאות, סקרו את הליך הרישוי של סוכני תיירות המרפא, הוראות החוק השונות שחלות על סוכני תיירות מרפא ועל מוסדות רפואיים, סנקציות וענישה למי שלא פועלים לפי החוק, דרישות שחלות על הגורמים השונים בהזמנת תייר רפואי וכדומה.

 

פיני שני, סמנכ"ל מינהל חווית התייר במשרד התיירות, סקר בפני המשתתפים את האפשרויות העומדות בפניהם לפתח שווקים חדשים לתיירות רפואית, ולא להתבסס רק על מדינות הגוש הסובייטי, אלא לפנות למדינות ערב, מדינות אפריקה, מדינות נוספות באירופה, וגם לסין ממנה מגיעים תיירים רפואיים רבים.

 

קרדיט צילום: ליאת מנדל

למידע נוסף בתחום זה