"סופשבוע ארוך" בשילוב איזון ותועלת למעסיקים

במכתבו ציין לין כי איגוד לשכות המסחר תומך ביום א' חופשי מעבודה ומלימודים פעם בחודש או חודשיים, ולא על שום שהעובדים בישראל סובלים ממיעוט ימי חופשה: "לאחר התיקון האחרון, עובד בישראל לאחר תשע שנות עבודה זוכה בארבעה וחצי שבועות של חופשה, כחודש ימים.

בנוסף, המחוקק הישראלי היה נדיב מאוד בהעלאת מספר ימי החופשה בגין ימי מחלה, הבאת ילד לעולם ומועדי ישראל." לין הוסיף כי תמיכת האיגוד נובעת מהאמונה כי סופשבוע ארוך יתרום רבות לעידוד הכלכלה, החברה והלכידות המשפחתית.

אך עם זאת, אין האיגוד רואה ביום א' חופשי כדבר העומד בפני עצמו. בשום אופן אסור שנוסיף מספר ימי חופשה בשנה כמהלך העומד בפני עצמו. אנו סבורים כי מהלך כזה חייב להיעשות כמקשה אחת וכחלק מרפורמה רחבה יותר ביחסי עבודה, תוך יצירת איזונים ותועלת למעסיקים. בשנים האחרונות שוחקת הכנסת את המגזר העסקי בהתמדה. חייבת להיות תפנית ושינוי בחשיבה, כך שהכבדות נוספות על המגזר העסקי, אם תהיינה מוצדקות, תהיינה מאוזנות מול צעדים לחיזוקו.

להלן התנאים ליישום ליום א' חופשי על-פי איגוד לשכות המסחר:

1. החזר שעות העבודה הנגרעות, לא בדרך של תוספת יומית של רבע או חצי שעת עבודה וגם לא יום ו' של עבודה. לכל אלה מגרעות בולטות והן פוגעות לא רק בכלל ציבור העובדים ובתפוקת העבודה אלא בעיקר בציבור האמהות.
2. יש לשלב רפורמה של שעות עבודה גמישות על פי צרכי המעסיק והתאמת העובד, כך שהשעות הנגרעות תוחזרנה בדרך של תוספת שעות עבודה שתאפשרנה גמישות והתאמה בשעות העבודה.
3. כמובן שליום א' חופשי יש ערך אם מערכת החינוך תעניק חופשה מלימודים לכלל תלמידי בתי הספר היסודי והתיכון.
4. יחד עם זאת, יש לפתור גם את הבעיה המכבידה, כפי שקרה בשנה הנוכחית, שבתום חופשת הקיץ החל רצף של חגים ששיבשו גם את מערכת החינוך וגם את רציפות העבודה. חשוב שכחלק מהרפורמה, חגי תשרי וחופשת הקיץ במערכת החינוך יחפפו באותה התקופה.