איגוד לשכות המסחר עתר לבית הדין לעבודה כנגד כוונת ההסתדרות להשבית את המשק

כמו כן, מתבקש ביה"ד להורות לכל הגורמים הרלוונטיים, בדגש על נמלי הים, להמשיך בעבודה סדירה ותקינה מבלי להוריד את התפוקות ו/או לקיים עיצומים ו/או שיבושים ו/או הפרעות מכל מין וסוג שהם, באופן שהעבודה בכל המשק תמשיך להתנהל במצב רגיל, תקין, סדיר ובתפוקה מלאה.

בעתירת האיגוד נכתב, כי מדובר בפעם הרביעית בתוך שנה אחת בלבד, בה מאיימת ההסתדרות לנקוט בנשק יום הדין ולהפעיל את זכות השביתה במסגרת שביתה כללית במשק. "המשק הישראלי לא יכול להיות שבוי חדשות לבקרים באיומי השביתה של ההסתדרות. עצם ההכרזה, כשלעצמה, אף אם איננה יוצאת אל הפועל, יש בה כדי לגרום לנזקים כבדים. לאיום הנוכחי קדמו איומים להשבתה כללית של המשק בעניין שכר המינימום; עובדי הקבלן; הביטוחים הסיעודיים. עתה מבקשת ההסתדרות להשבית את כלל המשק על רקע הקיפאון, לטעמה, בדיונים בעניין הסכמי השכר במגזר הציבורי."

עוד נטען בעתירה האיגוד, כי "המשא ומתן האמור מהווה הזדמנות פז לעסוק באחת הרעות החולות והבעיות הקשות ביותר של המשק הישראלי - חוסר האפשרות לנייד עובדים לכל רוחב המגזר הציבורי - הן פנימית בתוך כל מקום עבודה במגזר הציבורי והן בין מקומות עבודה שונים במגזר הציבורי - שאחת הנגזרות הקשות שלו, הוא הגידול העצום בעובדי המגזר הציבורי. חוסר האפשרות לנייד עובדים והקשיחות הרבה היא אחת הסיבות המרכזיות ליצירת הגידול המיותר והממאיר במספר עובדי המגזר הציבורי בישראל."

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "חייבים לשלב בדיונים על השכר במגזר הציבורי קביעת כללי ניידות פנים בתוך המשרדים וניידות לרוחב כל המגזר הציבורי, ומתן אפשרות לעובדים במגזר הציבורי כולו, כמו: שירות המדינה, רשויות מקומיות וחברות בבעלות המדינה, לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, תוך הבטחה שהזכויות שהם צברו לאורך השנים לא תפגענה. למהלך זה חשיבות עליונה, מאחר והוא יוכל לסייע לבלום את התופעה המאיימת על מבנה המשק, שהיא גידול יחסי מהיר יותר של מספר העובדים במגזר הציבורי לעומת קצב גידול נמוך יותר של העובדים במגזר העסקי."

זאת ועוד מבדיקה שבוצעה באיגוד לשכות המסחר, המבוססת על נתוני הלמ"ס ובנק ישראל, עולה כי בשנים 2013 - 2014, שיעור עובדי המגזר הציבורי לעומת עובדי המגזר העסקי עמד על 55%, דהיינו, אחד מכל שלושה עובדים במשק בקירוב הוא עובד המגזר הציבורי. בשנת 1996 שיעור זה עמד על 42% בלבד. בנוסף, מספר המועסקים בשירותים ציבוריים עמד בשנת 2004 על כ- 722,000 ואילו בשנת 2014 על 1.26 מיליון, גידול של 75%, ואילו במגזר העסקי חל גידול של 37% בלבד. "מבנה התעסוקה כולו יקרוס אם הגידול במגזר הציבורי ימשך בקצב הזה".

בעתירה נכתב עוד: "הסכם כאמור חייב שיכלול אפשרות לפתוח את העורקים הסתומים במגזר הציבורי בכל הנוגע לניוד עובדים – הן פנימית בכל משרד ומשרד והן לכל רוחב המגזר הציבורי: שירות המדינה, רשויות מקומיות, וחברות בבעלות המדינה, תוך הבטחה, כמובן, שזכויות העובדים שנצברו עד המעבר נשמרות ולא נפגעות במקום החדש. כמו כן, ההסתדרות מכנה את עצמה לאחרונה גם בתואר "ארגון חברתי". אולם, דרישה של אחוז העלאה אחיד, לכולם – משמעו הפוכה למטרות של ארגון חברתי – שכן הוא פוגע בעובדים החלשים. מי שנהנה מהעלאה אחידה הם אותם עובדים חזקים, שלא זקוקים לאותה העלאה."

עוד נכתב בעתירה, כי על פי פרסומים שונים, דרישת ההסתדרות היא להעלאת שכר גורפת של 2.2% בכל שנה לכלל העובדים. על פי ההערכות, כל אחוז תוספת משמעו מיליארד שקל. מאחר והכוונה היא להסכם לחמש שנים, חשבון פשוט מראה שהתביעה הזו לבדה משמעה עלות של 11 מיליארד ₪. בנוסף, על פי הפרסומים דורשת ההסתדרות עוד סך של מיליארד וחצי ₪ לפחות, שכן היא תובעת פיצוי בגובה 3,000 ₪ לכל עובד בגין שלוש השנים האחרונות, שבהן לא נחתם הסכם השכר. בנוסף, ההסתדרות דורשת העלאה גבוהה יותר מ-2.2% לשנה לקבוצות מסוימות כגון עובדי הרשויות המקומיות. בחשבון פשוט, אפשר לכמת את הדרישות של ההסתדרות, בהסכם זה בלבד, בכ-15 מיליארד ₪. כמובן, שכל תוספת שתינתן בהסכם הנוכחי, תהפוך לרצפה ולבסיס לקראת המשא ומתן הבא."

על פי ניתוח שערך אגף הכלכלה שבלשכת המסחר כבר ביום הראשון לשביתה ייגרם נזק תוצר הנאמד בכ- 300 מיליון ₪, שהם הפסד פדיון ישיר של 600 מיליוני ₪. מעבר להפסדים הישירים בגין עצירת הפעילות בענפים השובתים, ייגרמו למגזר העסקי נזקים כספיים נוספים. נזקים הנובעים ממחסור בחומרי גלם מייבוא, מחסור בסחורות להמשך הפעילות השוטפת של המשק, עיכוב משלוחי יצוא, פגיעה בתיירות החוץ והפנים, גידול בעלויות מימון, פיצוי לקוחות וספקים בשל אי עמידה בלוחות זמנים, הפסד לקוחות בארץ ובחו"ל ועוד.

העתירה הוגשה על-ידי עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר.