פעולות משרד האוצר הרחיקו לכת! נעדר איזון בין העול המוטל על המעסיקים לבין המטרות אותן רוצים להשיג.

"עם כל ההערכה שיש לי ולארגון אותו אני מייצג, לפעולות שנעשו על-ידי אגף שוק ההון למען הציבור, ולאלה המתוכננות, נראה לי שהם הרחיקו לכת. נעדר איזון בין העול המוטל על המעסיקים לבין המטרות אותן רוצים להשיג. מתרחשת פגיעה ממשית בחופש העיסוק וכמעט הוצאת ענף במשק מתחום פעילותו, וצעדים קיצוניים המוצעים, הנחזים לטובת העובד, יפעלו לרעתו", כתב לין לכחלון.

לפנייה צורף נייר עמדה שהוכן ע"י עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום שוק ההון באיגוד לשכות המסחר, ממנו עולה כי בתקופה האחרונה מוביל אגף שוק ההון במשרד האוצר מספר צעדים, אשר יש בהם השלכות מהותיות על מעסיקים בישראל, בין אם בשל העלויות הגבוהות הצפויות בהעסקת עובדים, בין אם בשל היערכות טכנולוגית חדשה שנדרשת ממעסיקים, ובין אם בשל החשיפה לקנסות על מעסיקים:

1. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (תשלומים לקופת גמל), האמורים להיכנס לתוקף בינואר 2016 למעסיקים מעל 10 עובדים ולשאר המעסיקים מינואר 2017, יחייבו מעסיקים לדווח באמצעות ממשקים דיגיטליים לחברות המנהלות את החיסכון הפנסיוני של עובדיהם.
יישום תקנות אלה דורש היערכות מיכונית, מחשובית, הדרכת עובדים וכדומה.

בישראל, פועלים כ-400,000 עסקים קטנים ובינוניים, המעסיקים מספר מצומם של עובדים, שעד כה דיווחו העבירו דרך מנהלי הסדרים פנסיוניים וסוכני ביטוח שנשכרו על-ידם. דרישה לדיווח דיגיטלי, בפורמט טכנולוגי מיוחד, תאלץ אותם לחפש ספקי שירותים שימכנו בעבורם את התהליך. מדובר בעלות כספית אשר תיפול על כתפי המעסיק ובסופו של דבר תבוא לידי ביטוי בהכבדת העול בהעסקת עובדים, הן באמצעות פגיעה בשכר, והן על-ידי עליית תשומות העבודה שתבוא בעקבותיה.

2. אגף שוק ההון מתכנן לאפשר לעובד לבחור את הסוכן הפנסיוני שלו, במקום סוכן פנסיוני מרכזי שטיפל בכלל העובדים. אף אחד לא נגד מתן זכות בחירה לעובדים, אולם, לא סביר ולא הגיוני שמאות סוכנים יסתובבו בחצר המפעל של המעסיק, וישכנעו עובדים לעבוד דרכם. כמו כן, לא ניתן במקרה כזה להטיל את האחריות על המעסיק, במידה והסוכן אותו בחר העובד התרשל, ולא דאג שכספיו הפנסיוניים של העובד, יגיעו ליעדם.

כמו כן, דרישה זו עלולה לפגום בתנאים הפנסיוניים הטובים להם זכה העובד עד כה שכן ספק אם עובד בודד שיבחר בעצמו את הסוכן, יזכה לתנאים מטיבים שהיו עד כה בהסדרים קבוצתיים, להם הגיע המעסיק בשם כלל עובדיו. שכן רוב פניה בשם קבוצת עובדים זכתה לתנאים עדיפים, בשל היתרון לגודל.

3. אגף שוק ההון מעוניין להפריד את השירות שנותן מנהל ההסדרים הפנסיוניים למעסיק לבין מה שהוא מעניק לעובדיו. לא ברורה המטרה, מלבד הכבדה נוספת על המעסיק. המעסיק לא נהנה מהשירות שהוא מקבל ממנהל ההסדרים הפנסיוניים על גבם של העובדים. ההפרדה המדוברת רק תסרבל, תכביד ותייקר את העלויות למעסיק, שיהיה חייב לקצץ מתנאי עבודה אחרים שהוא מעניק לעובדיו.

כמו כן, מהלך זה עלול לפגוע בחופש העיסוק של מנהלי הסדרים פנסיוניים, שלאורך עשרות שנים העניקו שירות בחברות ומפעלים, הן למעסיק והן לעובד. לא ברור כיצד אגף שוק ההון מעוניין שעסק לגיטימי במדינת ישראל, יפסיק לפעול בתחום בו הוא פעל לאורך שנים רבות. ספק אם סוגיה זו תעמוד במבחן בתי המשפט.

4. אגף שוק ההון פתח בקמפיין הרתעה שלילי למעסיקים שלא יעמדו בהוראות החדשות, בדמות של סנקציות כספיות או מאסר. מן הראוי היה לצאת בקמפיין חיובי רחב היקף להדרכת מעסיקים ליישום ההוראות החדשות, פתיחת האפשרויות להתחברות מעסיקים למסלקה פנסיונית מרכזית שאותה הקים וטיפח משרד האוצר, בכדי שנתוני העובדים יוכלו להיקלט בעלויות נמוכות לגופים המוסדיים השונים.