איגוד לשכות המסחר הגיש בקשה דחופה לביה"ד הארצי לעבודה להוציא צווי מניעה נגד כוונת ההסתדרות הכללית להשבית את אזור הדרום

איגוד לשכות המסחר הגיש בקשה לביה"ד הארצי לעבודה להוצאת צו מניעה כנגד כוונת ההסתדרות להשבית החל מיום 12.3.2015 את כלל המעסיקים במרחבי הדרום (אשדוד ודרומה) ובכלל זה גם שירותים חיוניים כמו נמל אשדוד, חברת חשמל לישראל במרחבי הדרום, רכבת ישראל במרחבי הדרום, מקורות במרחבי הדרום, ועוד.
באיגוד מבקשים מביה"ד להורות כי שביתה מתוכננת זו היא בלתי חוקית ללא עילה מוכרת בדין; להצהיר, כי אין בהודעה בדבר "סכסוך עבודה" של ההסתדרות סכסוך עבודה שיש בו כדי להשבית חבל ארץ שלם, אלא לכל היותר סכסוך עבודה מקומי שצריך להישאר ברמה המפעלית המקומית; להורות לכל הגורמים הרלוונטיים להמשיך בעבודה נורמאלית, סדירה ותקינה מבלי להוריד את התפוקות ו/או לקיים עיצומים ו/או שיבושים ו/או הפרעות מכל מין וסוג שהם, באופן שהעבודה בכל הדרום (אשדוד ודרומה) תמשיך להתנהל במצב רגיל, תקין, סדיר ובתפוקה מלאה.

העתירה הוגשה על-ידי עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר.

לטענת האיגוד השביתה אמורה לכלול גם שירותים הניתנים לשכבות החלשות ביותר בחברה כמו שיתוק הביטוח הלאומי ועוד. למעשה, מדובר בשיתוק כללי של דרום מדינת ישראל.

לטענת איגוד לשכות המסחר, מטרת השביתה לגרור, שלא על פי עילה מוכרת בדין, באופן תקדימי ומסוכן, חבל ארץ שלם, לסכסוך פרטני בחברה אחת, או לכל היותר מספר מצומצם של חברות בדרום, תוך כדי גרימת פגיעה קשה ביותר בעסקים רבים בדרום, שאין להם כל קשר לסכסוך, ובפרט כשמדובר בעסקים, שרחוקים מלהתאושש מהנזקים הכלכליים הכבדים שפער אצלם מבצע צוק איתן רק מהקיץ האחרון. "לא ניתן להשלים עם מצב שבו בכל פעם שיהיה סכסוך במפעל כזה או אחר, גדול ככל שיהיה, הסנקציה שתרחף מעבר לראשם של בעלי עסקים אחרים, שאין להם כל נגיעה לסכסוך, ושאין להם שום יכולת לפתור את הסכסוך, היא שביתה של העובדים שלהם. לא ניתן לנהל כך עסקים. זהו ניצול ציני של משפט העבודה באופן שנוגד את כוונת המחוקק. לא לכך נועד משפט העבודה, לא לכך נועדה השביתה."

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "הרצון של ההסתדרות להרחיב את סכסוך העבודה בכי"ל לשביתה כוללת בכל אזור הדרום הינה מהלך קיצוני שיבריח משקיעים מישראל ובסופו של דבר גם יגרום להפסד מקומות עבודה. די ברמת המאבק אותו מנהלים עובדי כי"ל על מנת להגן על זכויותיהם ואין צורך להרחיבו מעבר למסגרת כי"ל. זהו ניצול של מצב פוליטי לפני הבחירות, שאף כמה מהמפלגות שותפות לו.

עוד עולה מהבקשה כי, מדובר בשביתה פוליטית באופייה, שכן העיתוי של ההכרזה ומועד התחלת השביתה שנבחרו אינם מקריים - בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ה-20 וזאת על מנת לנגח את הממשלה המכהנת ואולי לשמש שופר בפני מפלגה כזו או אחרת. "ההסתדרות מבקשת להצטרף לקלחת הפוליטית ולנגח את הממשלה הקיימת, שתצטרך להתמודד עם איום של שביתה בתקופה מאוד רגישה ותחת הוראות ברורות של בית המשפט העליון וההנחיות המפורטות של היועץ המשפטי לממשלה באשר לפעולות שרשאית ממשלה לבצע ולהסכמים שהממשלה רשאית לחתום בתקופה שלפני הבחירות. למעשה, ידיה של הממשלה די כבולות, אבל זה לא מונע מההסתדרות להיכנס לזירה הפוליטית, כשהיא משרתת, כך נראה, את האינטרסים של מי שמעוניין להחליף את הממשלה בישראל (מבלי להיכנס לדעות פוליטיות), וגוררת את דרום הארץ כולו לתוהו ובוהו כלכלי.

זאת ועוד, הכרזת השביתה מותחת ולמעשה קורעת לחלוטין את גבולות שביתת ההזדהות, על פי הכללים שנקבעו ועוצבו בבית דין. "שביתת אהדה חייבת להיות שביתה קצרה, בת מספר שעות בלבד, שכן מדובר בשביתה של עובדים של מעסיק אחר, שעימו אין כל סכסוך רק בשל הסולידריות שמגלים עובדים של אותו מעסיק עם עובדים אחרים, שנמצאים בסכסוך עם המעסיק האחר. כללי המשחק שגובשו עד כה על ידי בית הדין הנכבד ברורים. ההסתדרות מנסה כאן לעשות דין לעצמה, ובכסות של שביתה כללית (באזור הדרום) להגדיל את הנפח של שביתת אהדה וליצור עובדות בשטח."

השביתה תפגע קשות בכלכלה הישראלית ובמוניטין של המשק הישראלי, תבריח משקיעים פוטנציאליים, שיידעו שבמדינת ישראל ניתן לשתק חבלי ארץ בגלל סכסוך בחברה אחת או מספר מצומצם של חברות. "שביתה בדרום הארץ תביא מכה קשה ואנושה על כל הדרום ועלולה לגרום לסחף כלכלי ולסיטואציות קשות של קריסת מפעלים ושל פיטורי עובדים, שאף אחד לא מעוניין לחוות... מעבר להפסדים הישירים בגין עצירת הפעילות בענפים השובתים, ייגרמו למגזר העסקי ולא רק בדרום נזקים כספיים נוספים. נזקים הנובעים ממחסור בחומרי גלם מיבוא, מחסור בסחורות להמשך הפעילות השוטפת של המשק, עיכוב משלוחי יצוא, פגיעה בתיירות החוץ והפנים, גידול בעלויות מימון, פיצוי לקוחות וספקים בשל אי עמידה בלוחות זמנים, הפסד לקוחות בארץ ובחול ועוד.

זאת ועוד נאמר בבקשה, "ההסתדרות שוב מנסה להיכנס, בכוח, לתפקיד, השמור לריבון בלבד. מי שאמון על מדיניות כלכלית ועל הקצאת המשאבים היא ממשלת ישראל. לא אף גורם אחר, אפילו לא ההסתדרות. ההסתדרות, לצערנו לא בפעם הראשונה, גוררת את המשק כולו לעברי פי פחת, נוכח הרצון שלה להכתיב לממשלת ישראל את סדרי העדיפויות הכלכליים על פי ראות עיניה. ואם ההסתדרות תסבור מחר שמערכת הביטחון נמצאת במצב משברי משום שתקציב הביטחון לא מספיק על מנת לממן את צרכי הביטחון של מדינת ישראל ושהמשכורות של אנשי מערכת הביטחון אינן מספקות, האם ניתן להסתדרות להשבית את הדרום? את המשק? אלו שאלות רטוריות, שהתשובה להן ברורה – ברור שלא."
למידע נוסף בתחום זה