לין בפניה לנגיד בנק ישראל: "מדיניות העלאת הריבית נעשתה בדרך לא שלמה וגרמה בפועל לשינוי האיזון בין המגזר העסקי למערכת הבנקאית, לא הפעלת את מלוא סמכותך מול הבנקים.

לקראת החלטת בנק ישראל על גובה הריבית בשבוע הבא, פנה אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ומי שהיה הממונה על הכנסות המדינה, לפרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, בדרישה שבנק ישראל יתחשב יותר במגזר העסקי הישראלי ופחות בהחלטות מדיניות הבנק המרכזי בארה"ב. כמו כן טוען לין כי רק בידי בנק ישראל הסמכויות להתמודד אל מול רווחיהם העצומים של הבנקים תוך הפחתת העמלות המושתות על המגזר העסקי ומשקי הבית.

בפתח הפניה כתב לין "בהזדמנויות שונות ראיתי עצמי נאלץ, כנציג המגזר העסקי, להביע ביקורת פומבית על מדיניות בנק ישראל וכמובן על המדיניות אותה הנהגת אתה אישית. אני סבור שמדיניות העלאת הריבית בישראל בעשר הפעימות, כפי שבוצע בעבר, נעשתה בדרך לא שלמה. היא לאמיתו של דבר גרמה לשינוי האיזון בין המגזר העסקי בכללו לבין המערכת הבנקאית".

לין מצביע על הדרך שעל בנק ישראל להתמודד אל מול רווחי הבנקים הגואים "מול העלאת רווחי הבנקים והעלויות הגואות במגזר העסקי לא היה איזון, או פעולה נגדית הולמת בהפחתת העמלות המושתתות על ידי הבנקים על המגזר העסקי. אני בטוח שתמונה זו לא נעלמה מעיניך. עמלות הבנקים הן רבות ומגוונות: עמלות חשבון עו"ש, עמלות שירותים ממוחשבים, עמלות אשראי וערבויות, עמלות ניירות ערך, עמלות מט"ח ופעילות חו"ל, עמלות כרטיסי חיוב, עמלות סחר חוץ, עמלות גידור והמרה, עמלות שירותים מיוחדים ועמלות צד שלישי. לבנק ישראל סמכויות פיקוח וסמכויות נוספות מול המערכת הבנקאית. אתה אכן שוחחת עם הבנקים על הפחתת העמלות אבל לא הפעלת את מלוא סמכותך".

לין מציין במכתבו את ניתוח השוק של לידר שוקי הון, שפורסם בספטמבר בדה מרקר, תשלומי הריבית של משקי הבית ועסקים גדלו בשנה הנוכחית ב-36 מיליארד ₪. "עלייה חדשה נרשמה בהוצאות של עסקים גדולים ובינוניים שגדלו ב-118.3% וב-145.5% בהתאמה".

לין מתריע ומצביע אל מעבר לים בהקשר מדיניות הריבית של בנק ישראל "אני סבור שמדיניות הריבית בישראל מנוהלת יתר על המידה תוך תלות במדיניות הריבית בארצות הברית. אכן בוודאי ויש יחסי גומלין ובוודאי ויש השפעה ישירה אבל מדיניות הריבית של בנק ישראל חייבת להיגזר יותר מהמצב של המגזר העסקי שלנו, מהצרכים המיוחדים של המגזר העסקי שלנו ומהתנאים הקשים עימם חלק גדול מהמגזר העסקי מתמודד היום. ואין פה משרות בטוחות. יש פה עסקים, בעיקר בינוניים וקטנים, שנבנו תוך סיכון של הון המשפחה ועמל של שנים רבות. להערכתי בנק ישראל נתן משקל יתר למדיניות הריבית בארצות הברית מאשר לצרכי המגזר העסקי שלנו ובמיוחד בתקופה הנוכחית".

לין מתייחס במכתבו גם לדיוני תקציב 2024 והשיח הציבורי בעד העלאת מיסים על מנת להתמודד עם הגרעון הצפוי "אומר לך בכנות, אמיר, אני קצת מרגיש אי נעימות על כך שאני מעביר ביקורת על בנק ישראל ועליך אישית. אני גם סבור שהאמרות היוצאות מבנק ישראל על הצורך בהעלאת מיסים הן בלתי מוצדקות ומתעלמות ממערכת המיסים כמות שהיא. ואין אני אומר זאת באופן תיאורטי. היתה לי הזדמנות בזמנו לכהן בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה. ביוזמה אישית שלי ביטלתי או קיצצתי לא פחות מ-11 מיסים כמו מס שבח על דירות מגורים, מס ירושה, מס רכוש על מבנים, מיסי קנייה דרקוניים על ציוד לבית ועוד ועוד. אין מקום להעלאת מיסים. יש מקום באומץ לצמצם הטבות במס שהיקפם הגיע ל-83 מיליארד בשנה".