הודעות לעיתונות
|
16/11/2014
לין לבנט: שוק קמעונאות המזון מצוי באי וודאות וקיפאון כתוצאה מאי ודאות לגבי חוק קידום התחרות בענף המזון
לקראת כניסתו לתוקף של חוק קידום התחרות בענף המזון בינואר 2015 , שיגר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנייה לשר הכלכלה, נפתלי בנט, בה התריע כי ישנן סוגיות רבות בחוק שנותרו ללא מענה ולכן שוק קמעונאות המזון מצוי באי וודאות וקיפאון. "החוק החדש ישנה לחלוטין את כללי המסחר הקיימים בין רשתות המזון לבין הספקים הגדולים, שכן החוק אוסר על דרכי פעולה רבות, שהיו מקובלות עד עתה. "
על כן, דורש לין משר הכלכלה כי יורה לממונה על ההגבלים העסקיים לפרסם הנחיות לסוגיות הבלתי פטורות בחוק תוך שבועיים ימים, על מנת שהרשתות והספקים יערכו נכון ליישום החוק.
מאז פרסום החוק קיימו רשתות המזון והספקים מספר מפגשים עם הממונה על ההגבלים העסקיים ונציגיו. בנוסף, בגלל חוסר הבהירות של הוראות החוק, הועברו לממונה סוגיות מהותיות המצריכות הבהרה כיצד על רשתות המזון והספקים לפעול, ובתגובה הממונה פרסם סדרת שאלות ותשובות, המורות על דרך פעולה נכונה וכן טיוטות של גילויי דעת לאופן הפעולה הנדרשת בסוגיות מהותיות אחרות. למרות זאת, נשארו סוגיות רבות ללא מענה.
בין הסוגיות הבעייתיות מונה לין את: אופן חישוב העלות השולית לצורך מניעת תמחור אסור, אפשרות לקיום מבצעים מתואמים בין הספק לבין הרשת לטובת הנחה משמעותית לצרכן, פטור המאפשר סדרנות, ועוד.
כתוצאה מכך, מבהיר לין, לא ניתן לסגור את הסכמי הסחר בין רשתות המזון לבין הספקים השונים, מאחר ואין כל אפשרות להמשיך ולהתנהל בהתאם להסכמי הסחר הקיימים, שכן הם מנוגדים לקבוע בחוק החדש.
בנוסף, מציין לין בפנייתו כי תקנות שקיפות המחירים, עליהן חתם השר לפני כשבוע, המחייבות את רשתות המזון לפרסם לציבור, באינטרנט, בנפרד לגבי כל אחת מהחנויות, את המחיר העדכני של כל מצרך שהן מוכרות, קשות ביותר ליישום ומטילות עול בלתי סביר על הרשתות. בנוסף, התקנות אינן נותנות מענה למצב לפיו מי שעושה שימוש מסחרי במידע שהועבר על ידי הרשתות (דוגמת מפתחי אפליקציות), עשוי לגרום לעיוות של המידע, למניפולציות ולהטעיה, ובכך חוטאות התקנות בהשגת מטרתן.
על כן מציע לין לשר בנט להמשיך ולקיים דיאלוג בהשתתפות כל הגורמים הרלבנטיים, על מנת להגיע לנוסח תקנות ישים מבחינה כלכלית וטכנולוגית ולקבוע הנחיות מחייבות גם למפתחי האפליקציות, בין אם בתקנות ובין אם בחוק.
מאז פרסום החוק קיימו רשתות המזון והספקים מספר מפגשים עם הממונה על ההגבלים העסקיים ונציגיו. בנוסף, בגלל חוסר הבהירות של הוראות החוק, הועברו לממונה סוגיות מהותיות המצריכות הבהרה כיצד על רשתות המזון והספקים לפעול, ובתגובה הממונה פרסם סדרת שאלות ותשובות, המורות על דרך פעולה נכונה וכן טיוטות של גילויי דעת לאופן הפעולה הנדרשת בסוגיות מהותיות אחרות. למרות זאת, נשארו סוגיות רבות ללא מענה.
בין הסוגיות הבעייתיות מונה לין את: אופן חישוב העלות השולית לצורך מניעת תמחור אסור, אפשרות לקיום מבצעים מתואמים בין הספק לבין הרשת לטובת הנחה משמעותית לצרכן, פטור המאפשר סדרנות, ועוד.
כתוצאה מכך, מבהיר לין, לא ניתן לסגור את הסכמי הסחר בין רשתות המזון לבין הספקים השונים, מאחר ואין כל אפשרות להמשיך ולהתנהל בהתאם להסכמי הסחר הקיימים, שכן הם מנוגדים לקבוע בחוק החדש.
בנוסף, מציין לין בפנייתו כי תקנות שקיפות המחירים, עליהן חתם השר לפני כשבוע, המחייבות את רשתות המזון לפרסם לציבור, באינטרנט, בנפרד לגבי כל אחת מהחנויות, את המחיר העדכני של כל מצרך שהן מוכרות, קשות ביותר ליישום ומטילות עול בלתי סביר על הרשתות. בנוסף, התקנות אינן נותנות מענה למצב לפיו מי שעושה שימוש מסחרי במידע שהועבר על ידי הרשתות (דוגמת מפתחי אפליקציות), עשוי לגרום לעיוות של המידע, למניפולציות ולהטעיה, ובכך חוטאות התקנות בהשגת מטרתן.
על כן מציע לין לשר בנט להמשיך ולקיים דיאלוג בהשתתפות כל הגורמים הרלבנטיים, על מנת להגיע לנוסח תקנות ישים מבחינה כלכלית וטכנולוגית ולקבוע הנחיות מחייבות גם למפתחי האפליקציות, בין אם בתקנות ובין אם בחוק.
