איגוד לשכות המסחר: ישראל התדרדרה 5 שלבים למקום ה- 24 במדד הכלכלות המפותחות על פי מדד התחרותיות העולמי של IMD לשנת 2014
נשיא איגוד לשכות המסחר: "העובדה שישראל מדורגת במקום ה- 40 בשיעור מס החברות ובמקום ה- 49 במדד יוקר המחייה מצביעה באופן ברור על כך שחיזוק החוסן הכלכלי לא עובר דרך העלאת המיסוי כפי שמוצע ע"י בנק ישראל אלא להיפך דרך הפחתת נטל המיסוי"
כלכלת ישראל ירדה 5 שלבים מהמקום ה- 19 בשנת 2013 למקום ה- 24 בשנת 2014 מבין 60 מדינות מפותחות, במדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי [1]IMD. כך מסר איגוד לשכות המסחר, המייצג את ה- IMD בישראל.
הסיבות להתדרדרות נובעות מירידה של 5 שלבים במדד החוסן הכלכלי מרמה של 24 בשנת 2013 לרמה של 29 בשנת 2014, מירידה ביעילות ממשלתית של 3 שלבים למקום 24, ירידה של 2 שלבים בתשתיות למקום 15 בשנת 2014. לעומת זאת, חל שיפור ביעילות העסקים ממקום של 24 בשנת 2013 למקום 21 בשנת 2014.
מכון המחקר IMD הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם שבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות על בסיס קריטריונים שונים. מדד התחרותיות העולמי שמתפרסם מדי שנה ע"י מכון IMD מדרג 60 מדינות ע"פ פרמטרים כלכליים שונים ומתבסס על נתונים שנאספו מגופים עסקיים בעולם, ביניהם איגוד לשכות המסחר בישראל. המדד בוחן את ביצועי המדינות ע"פ ארבעה פרמטרים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית. בראש הדירוג העולמי מופיעות ארה"ב, שוויץ, סינגפור, הונג קונג, שבדיה, וגרמניה. בתחתית הדירוג ממוקמות: ונצואלה, קרואטיה, ארגנטינה, יוון, בולגריה וסלובניה.
מניתוח איגוד לשכות המסחר את נתוני מדד IMD עולה כי חולשותיה של ישראל מתבטאות בדירוג במקום 46 בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, בדומה לשנת 2013. דירוג במקום 40 בשיעור מס החברות, ירידה של 9 מקומות לעומת 2013. בדירוג יוקר המחיה ישראל נמצאת במקום 49 עליה של מקום אחד לעומת 2013. ניתן גם לראות כי מבחינת איום של העברת מרכזי מו"פ (מחקר ופיתוח) לחו"ל ישראל מדורגת במקום 53 לעומת 36 בשנת 2013, ירידה של 17 שלבים.
מנגד, החוזקות של כלכלת ישראל מתבטאות בדירוגה במקום הראשון בסעיפי החדשנות העסקית, בדומה לאשתקד ועליה של שלב אחד למקום הראשון בסעיף יזמות. במקום השני בסעיפי - השקעה במו"פ כאחוז מהתוצר, הוצאה הציבורית על חינוך כאחוז מהתוצר ומחקר מדעי, בשלושתם נרשמה ירידה מהמקום הראשון בשנת 2013.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר אמר בתגובה לנתונים כי "העובדה שישראל מדורגת במקום ה- 40 בשיעור מס החברות ובמקום ה- 49 במדד יוקר המחייה מצביעה באופן ברור על כך שחיזוק החוסן הכלכלי לא עובר דרך העלאת המיסוי על פי המלצות בנק ישראל אלא להיפך דרך הפחתת נטל המיסוי, ולא יהיה שום פתרון להפחתת יוקר המחיה אם הממשלה תמשיך להתפתל באין-ספור ועדות במקום להחליט אחת ולתמיד לבטל את כל המכסים על יבוא מזון ומוצרי צריכה לישראל".
ניתוח דירוג ישראל ע"פ ארבעת הפרמטרים המרכזיים במדד:
1. חוסן כלכלי : ישראל מדורגת במקום ה 29, ירידה של 5 מקומות:
· בסעיף התנהלות הכלכלה המקומית רשמה ישראל עליה של 2 שלבים למקום 25.
· בסעיף התעסוקה התדרדרה ישראל מהמקום ה 10 על למקום 35. ירידה זו הנה טכנית בלבד וזאת כתוצאה מהעלייה הדרמטית בכמות המועסקים ב2012 כתוצאה מהוספת משרתי החובה בצה"ל לכמות המועסקים
· בסעיף המחירים (מורכב מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה) נרשמה ירידה של 3 שלבים למקום ה- 43.
מניתוח איגוד לשכות המסחר את דירוג החוסן הכלכלי של IMD, המורכב מחמש קטגוריות, ישראל מדורגת במקום ה- 29 (ירידה של 5 שלבים, ממקום 24 בשנת 2013): מניתוח הסעיפים עולה כי בסעיף התעסוקה נרשמה ירידה חדה של 25 שלבים למקום ה- 35, הנובעת בעיקר מצמצום הצמיחה בשיעור התעסוקה (נובע מהוספת חיילי החובה לשוק התעסוקה בשנת 2012 ע"י הלמ"ס); בסעיף ההשקעות הבינ"ל נרשמה ירידה של 3 שלבים למקום ה- 27; בסעיף המחירים המורכבת מפרמטרים הקשורים לאינפלציה ויוקר מחיה נרשמה ירידה ב 3 שלבים למקום ה 43; בקטגוריית סחר חוץ נרשמה ירידה של 2 שלבים למקום ה 41, וסעיף התנהלות הכלכלה המקומית (תוצר מקומי, הוצאה וצמיחה), הוא הפרמטר היחידי בו נרשמה עליה בדירוג השנה שהסתכמה בעליה מהמקום ה 27 לשנת 2013 אל המקום ה 25 .
2. יעילות העסקים - ישראל רשמה שיפור ועליה של 3 שלבים למקום 21 :
· סעיף 'פריון ויעילות' ישראל רשם עליה של 26 שלבים למקום 25.
· סעיף 'מימון' רשם עליה של 8 שלבים למקום 22.
· סעיף שוק העבודה (גודל, כישורים וכד') רשם ירידה של 11 שלבים למקום ה 19.
בדירוג של יעילות העסקים, ישראל מדורגת במקום ה 21 המהווה, עליה של 3 שלבים לעומת 2013. מניתוח הקטגוריות עולה כי בסעיף פריון ויעילות נרשמה עליה של 26 שלבים למקום 25 בשנת 2014 , בעיקר כתוצאה מעליה ניכרת בשיעורי הפריון לעובד שנובעת מבסיס השוואה שונה של כמות המועסקים במשק[2]; בסעיף של מימון (יעילות המערכת הבנקאית, שוק ההון וניהול פיננסי של חברות) נרשם שיפור ממקום 30 בשנת 2013 למקום 22 בשנת 2014, בעיקר כתוצאה מעלייה בבורסה המקומית בהשוואה למדינות אחרות; בסעיף עמדות וערכים (ערכי חברות, תדמית בחו"ל, תרבות לאומית וכד') נרשמה עליה של שלב אחד אל המקום ה- 7; בסעיף שוק העבודה (גודל, כישורים וכד') נרשמה ירידה מהמקום ה- 8 בשנת 2013 למקום ה-19 בשנת 2014. בקטגורית הפרקטיקה הניהולית (יזמות, אחריות חברתית, אתיקה וכד'), נרשמה ירידה מהמקום ה 28 בשנת 2013 אל המקום ה 30 בשנת 2014.
3. מערכות התשתיות - ישראל יורדת 2 שלבים אל המקום ה 15 :
· בתחום הבריאות והסביבה ישראל עולה 3 שלבים אל המקום ה- 17
· בסעיף התשתית הטכנולוגית ירידה של 8 שלבים למקום ה- 12
· בקטגורית החינוך נרשמה ירידה ממקום 11 בשנת 2013 למקום 18 בשנת 2014.
בדירוג מערכת התשתיות, ישראל מדורגת במקום ה- 15 לעומת המקום ה- 13 לשנת 2013. מניתוח הקטגוריות עולה כי חלה ירידה של 8 שלבים בדירוגה של ישראל בקטגורית התשתית הטכנולוגית (מורכב ממדדים הבודקים השקעה, רמות מחירים, נגישות, זמינות ואיכות של תשתיות תקשורת, מחשוב ומידע) והיא מדורגת במקום ה- 12 לשנת 2014. בקטגורית התשתית המדעית נרשמה ירידה של 2 שלבים אל המקום ה- 5 בשנת 2014, בדירוג התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכד') נרשמה יציבות במקום ה- 48 בשנת 2014; בקטגורית סביבה ובריאות נרשמה עליה מהמקום ה- 20 בשנת 2013 למקום ה- 17 בשנת 2014; ובקטגורית החינוך נרשמה ירידה ממקום 11 בשנת 2013 למקום 18 בשנת 2014, בעיקר כתוצאה מירידה בסעיף יחס מורה/תלמיד המודד את השיעור היחסי של מספר המורים ביחס למספר התלמידים.
4. יעילות ממשלתית - ירידה של 3 שלבים אל המקום ה 24:
· סעיף מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד') רשם עליה של 4 שלבים למקום ה- 31 .
· בקטגורית מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה) נרשמה ירידה של שלב אחד אל המקום ה 26
· בקטגורית חקיקה עסקית נרשם שיפור ועליה של שלב אחד למקום ה 26 .
בדירוג היעילות הממשלתית נרשמה ירידה של 3 שלבים למקום ה- 24 בשנת 2014. מניתוח הקטגוריות עולה כי בקטגורית מימון ציבורי (חוב ממשלתי, גרעון ממשלתי וכד') נרשמה עליה ממקום 35 בשנת 2013 למקום 31 בשנת 2014; בקטגוריה של מדיניות פיסקאלית (מיסים וביטוח לאומי) נרשמה ירידה ממקום 22 בשנת 2013 למקום 24 בשנת 2014; בקטגוריה של חקיקה עסקית (פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה) נרשמה עליה ממקום 27 בשנת 2013 למקום 26 בשנת 2014; בקטגוריה של מסגרת מוסדית (הבנק המרכזי ויעילות מוסדות המדינה) נרשמה ירידה ממקום 25 בשנת 2013 למקום 26 בשנת 2014; בקטגוריה של מסגרת חברתית (התפלגות ההכנסה, שיווין הזדמנויות וכד') נרשמה ירידה מהמקום ה- 18 בשנת 2013 למקום 22 בשנת 2014.
סעיף רגולציה המקדמת תחרות רשם התדרדרות של 13 שלבים למקום ה- 33; סעיף מימון פנסיות הבוחן האם המימון כיום מספק את צורכי העתיד רשם ירידה של 10 שלבים למקום ה- 24.
נספח 1 : הפרמטרים בהם ישראל בין המדינות המובילות:
הפרמטרים בהם ישראל בין המדינות המובילות, שחלקם לא מפורטים מעלה: |
||
נושא |
2013 |
2014 |
עמידות המשק בפני משברים |
4 |
11 |
השקעות ישירות במשק מחו"ל (% מהתוצר) |
15 |
10 |
הוצאה על מו"פ כאחוז מהתמ"ג |
1 |
2 |
בטחון רשתות |
1 |
1 |
מחקר מדעי |
1 |
2 |
חדשנות עסקית |
1 |
1 |
יזמות |
2 |
1 |
הוצאה ציבורית על חינוך |
1 |
2 |
נספח 2 : הפרמטרים בהם ישראל מדורגת במקומות אחרונים:
הפרמטרים בהם ישראל מדורגת במקומות אחרונים, שחלקם לא מפורטים מעלה : |
||
נושא |
2013 |
2014 |
החוב הממשלתי (כ- % מהתוצר) |
43 |
41 |
כוח העבודה כאחוז מהאוכלוסייה |
46 |
46 |
שיעור התלות של אוכלוסיה נתמכת |
59 |
58 |
יוקר מחיה |
48 |
48 |
שיעור מס החברות |
31 |
40 |
חוקי הגירה (מניעה של העסקת עובדים זרים) |
60 |
58 |
גרעון הממשלה (כ- % מהתוצר) |
38 |
36 |
הגבלות מכסיות |
42 |
39 |
[1] International Institute for Management Development Lausanne Switzerland
[2] בשנת 2012 על בסיס דרישת OECD הלמ"ס שינתה את מדידת המועסקים במשק כך שהוסיפה את אוכלוסיית משרתי החובה בצה"ל
