בעקבות עתירת איגוד לשכות המסחר לבג"צ בדרישה לבטל הוראות בחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה- המדינה מודה: "העתירה מעוררת שאלות חוקתיות"

איגוד לשכות המסחר עתר לבג"צ באוקטובר האחרון (בג"צ 7626/12) נגד היועץ המשפטי לממשלה, משרד התמ"ת ושר התמ"ת, למתן עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, בדרישה לבטל סעיפים מסוימים בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב - 2011. הכוונה לסעיפים להוראות פרקים ג'-ד', סעיפים 25-33, על סעיפיהם הקטנים. העתירה הוגשה באמצעות עו"ד דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל, כנסת וחקיקה באיגוד ועו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של האיגוד.

איגוד לשכות המסחר ביקש בעתירתו, כי בג"צ יעשה שימוש בסמכותו לבטל את הסעיפים הללו מאחר והם מעגנים בתוכם הוראות הפוגעות בזכויות יסוד חוקתיות, על-חוקיות, ומהווים פגיעה בלתי מידתית בזכויות לקניין ובחופש העיסוק, המעוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק. 
 
סעיפים אלו מהווים גם פגיעה בעקרון חופש החוזים שהינו פועל יוצא מעקרון כבוד האדם וחירותו, מבלי שהם עומדים בדרישות פסקת ההגבלה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
 
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "קיימת בורות בהבנת מבנה המגזר העסקי, אלה לא רק חברות הענק. בישראל למעלה מ-450 אלף עסקים קטנים ובינוניים, שעתידם קשור בקיום העסק. אלה בדיוק העסקים התורמים לצמיחת המשק, יוצרים מקומות עבודה ומגדילים את הכנסות המדינה. הם לא מקבלים מאומה מהמדינה ונוטלים את הסיכון על עצמם. אם ייכשלו, חיסכון המשפחה ועמל של שנים ירד לטמיון. פגיעה בהם באמצעות גזרות המוטלות על המגזר העסקי כולו, פוגעות באופן קשה ביותר."
 
לין ציין כי החוק הוא מגמה קיצונית, חסרת תקדים בחומרתה, המעידה על ליקוי מאורות. השלטון מאמין כי אין גבול ואין נורמה מחייבת במה שמותר להטיל ולכפות על המגזר העסקי בישראל. אין הלשכה פוסלת את מטרת החוק במרכזית שהיא להגן על החלשים. הלשכה עצמה יזמה וחתמה על הסכם קיבוצי לעובדים, על מנת לשדרג את זכויותיהם. העתירה לבג"צ לא נועדה לתקוף את מטרת החוק אלא את האמצעים חסרי הרסן וחסרי האיזון בהם נוקט השלטון.
 
עוה"ד כרמלי ולויה ציינו כי הוראות החוק יוצרות נורמה של "עריצות שלטון", לפיה השלטון יכול להטיל על המגזר האזרחי ביצוע חובות שמוטלות באופן ישיר על השלטון כריבון.
 
לטענתם, "החוק מבקש כי מעסיק אחד יישא באחריות על הנעשה במסגרת יחסי העבודה אצל מעסיק אחר, ובפועל המדינה מתפשטת מתפקידה לאכוף את חקיקת המגן בתחום יחסי העבודה והופכת את המגזר העסקי ל"מפקח עבודה" מטעמה, עליו מוטלת אחריות אישית אזרחית ופלילית אם לא יצליח בתפקיד הפיקוח. 
   
* כידוע לאוריאל לין יש אינטרס בעלות בחברת כח אדם אך הנושא אינו נוגע לחברות כ"א אלא לחברות הנותנות שירותים כמו שמירה, ניקיון והסעדה.