מטה מאבק החקלאים בלשכת המסחר: במידה וממשלת ישראל לא תשנה את מדיניותה ההרסנית, תיעלם החקלאות מארצנו

במידה וממשלת ישראל לא תשנה את מדיניותה ההורסנית, תיעלם החקלאות מנוף ארצנו והממשלה תיאלץ לייבא פירות וירקות יקרים מאירופה על חשבון הצרכן הישראלי. כך הזהיר אברהם דניאל, יו"ר מטה מאבק החקלאים באיגוד לשכות המסחר במסיבת עיתונאים סוערת שהתקיימה בבית לשכת המסחר בת"א לרגל הקמת מטה המאבק.


"הטלת מיסים ואגרות הגורמים לנטל כבד על החקלאים, והחוסר בידיים עובדות במשקים מביאים לכך שכ 30% מהתוצרת החקלאית אינה נקטפת ואינה משווקת. הדבר גורם כבר כעת לייקור הפירות והירקות עבור ציבור הצרכנים."
 
"במידה וממשלת ישראל לא תשנה את מדיניותה לאלתר, תוך זמן קצר תיעלם החקלאות  מנוף ארצנו וממשלת ישראל תיאלץ לייבא תוצרת חקלאית יקרה מאירופה, ציבור הצרכנים יהיה זה שישא בנטל העלויות הגבוהות", כך אמר הבוקר, אברהם דניאל, יו"ר מטה המאבק של חקלאי ישראל, במסיבת עיתונאים שהתקיימה בבית לשכות המסחר בת"א לרגל הקמת מטה המאבק החקלאי באיגוד לשכות המסחר.
 
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שפתח את האירוע התייחס לעצם הקמת המטה וציין כי: "אם ציבור גדול של חקלאים הסמיכו בכתב את מטה המאבק לייצגם באינטרסים החשובים להם ולפעול לאיגודם, יש להגיע למסקנה שהתאחדות חקלאי ישראל אינה מייצגת את אינטרס החקלאים במדינה."
 
לדבריו "מדינת ישראל נוהגת במדיניות של בת יענה. במקום לבלום את הגירת העובדים הזרים הלא חוקיים לישראל ולטפל בפצצה החברתית שנבנית בדרום ת"א נטפלים לעובדים הזרים החוקיים העובדים בחקלאות. על המדינה לדאוג לשמירת מסה קריטית של עובדים זרים הנחוצים למגזר החקלאות בישראל."
 
עוד הוסיף לין כי, "איגוד לשכות המסחר המהווה את ארגון המעסיקים הגדול במדינה רואה בחופש ההתאגדות זכות יסוד חוקתית ושמח להוות את בסיס התמיכה למטה מאבק החקלאים בישראל."
 
בתחילת האירוע סוער הרוחות בו השתתפו עשרות רבות של חקלאים מכל רחבי הארץ, אמר דניאל כי כבר עתה מצויות בידי מטה המאבק כ- 3,000 חתימות (מתוך 5,300 החקלאים בישראל) לייפוי כוחו של המטה במאבקו נגד פעולות התאחדות חקלאי ישראל ומדיניותה הפוגענית של הממשלה כלפי החקלאים ולפיכך "אין להתאחדות זכות מוסרית לפעול בשמנו".
 
"התאחדות חקלאי ישראל חתמה בשנים 2009, 2011, 2012 על הסכמים עם משרדי החקלאות, האוצר והפנים, בהם נתנה את הסכמתה לפגיעה בחקלאים. בין השאר הוטלו על החקלאים אגרות שנתיות בגובה 1,960 ₪ לעובד זר בשנה,  מס מעסיקים בגובה 10% משכר הברוטו של העובד הזר, הסכמה לתשלום חודשי בסך  500 ₪ מכל חקלאי לשם עידוד יציאת העובד הזר מהארץ והסכמה למתווה יורד מ 28,500 עובדים זרים ל 18,900 עובדים עד שנת 2015. כמו כן הסכימה ההתאחדות לכך שהחקלאים לא יוכלו להגיש תביעות כנגד ממשלת ישראל בגין נזקים שייגרמו להם מהתרשלות המדינה בהבאת העובדים הזרים", ציין דניאל.
 
באירוע סיפרו מספר חקלאים על מצוקתם האישית, הפסדיהם הכספיים וחששם כי יום יבוא וייאלצו לרדת מהארץ. כך ניסים אמזלג, חקלאי תבלינים ממושב רחוב: "להיות חקלאי בישראל הפך להיות דבר כואב ומאוס. ממעמד של חקלאי גאה הפכתי לנכה רגשית וחרד לעתידי. מצב זה לא מותיר לי ברירה אלא לסגור את המשק שלי ולהפוך לנטל חברתי."
 
מגדל הפרחים, דוד ברבי, ממושב ניצני עוז, אמר כי כיום אין מקום לילדיו להשתלב במשק המשפחתי "אני היום מתקרב לגיל 60 ובגלל גזירות הממשלה אני עומד מול חרדות קיומיות ואף שוקל לרדת מהארץ." 
 
דרור אלמגור, ממושב ביצרון, סיפר כי המצוקה הכלכלית מתפשטת בכל המגזר : "רק אצלנו במושב מספר חקלאים כבר סגרו את משקיהם. אם לפני זמן לא רב היו בישראל 60 אלף חקלאים הרי שהיום נשארו אלפים ספורים. אם מדיניותה של הממשלה בהטלת מיסים ובצמצום מספר העובדים הזרים תימשך, תצטרך ישראל לחפש בעתיד את הפירות והירקות שלה בשווקי חו"ל."
 
החקלאים התייחסו אף לסוגיה מטרידה של חיסול משקים ומכירת אדמות חקלאיות לגורמים עוינים כתוצאה ממצוקה כלכלית וציינו כי אדמות חקלאיות נמכרו בתקופה האחרונה לגורמים עוינים באזורי בנימינה, ראש פינה, גדרה וזיכרון יעקב.
 
בתום האירוע קראו ראשי מטה המאבק לממשלת ישראל לבטל לאלתר את ההסכם שנחתם עם התאחדות חקלאי ישראל ולחתום עימם על הסכם חדש בהתאם לחמשת הדרישות הבאות: האחת, קיום האמנה המשותפת שנחתמה בין ממשלת ישראל ותאילנד, לפיה אין להפלות את העובד הזר בהשוואה לעובד ישראלי. השנייה, הפקדת תשלומי פנסיה ופיצויים לעובדים הזרים בקרנות הפנסיה כנהוג לגבי עובדים ישראלים.
 
השלישית,ביטול אגרות ומיסים המוטלים על מעסיקי העובדים זרים, ביניהם, ביטול התשלום של מס מעסיקים בגובה 10% משכרו הברוטו של העובד, ביטול האגרות והמיסים השנתיים למשרדי התמ"ת והפנים בגובה של 1,960 ₪ לשנה לעובד וביטול תשלום 500 ש"ח לחודש עבור עידוד יציאתו של העובד הזר מהארץ ותשלום פיצויים ופנסיה כמתחייב בחוק.
 
הרביעית, ביטול שיטת הבאת העובדים הזרים  על ידי רשות ההגירה  ופיקוח ה- IOM (ארגון העבודה הבינלאומי מטעם האו"ם) על תהליך הבאת העובדים הזרים והמשך גיוסם וליווים ע"י חברות כ"א מקצועיות ואמינות כמקובל בעולם וכפי שהיה נהוג בישראל ב 20 השנים האחרונות.
 
והחמישית, ביטול המתווה היורד של העסקת עובדים זרים לפיו יופחת מספר העובדים הזרים בישראל מ 28,500 ל 18,900 עובדים בתקופה בת 5 שנים. אנו דורשים הקצאת היתרים לעובדים זרים עפ"י  צרכיו הספציפיים של כל חקלאי כנהוג במדינות ה- OECD.

למידע נוסף בתחום זה