הודעות לעיתונות
|
30/04/2012
לשכת המסחר: הצעת החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות עלולה לייקר בעשרות עד מאות שקלים
לקראת הדיון מחר בוועדת הכלכלה של הכנסת בהצעת החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות: איגוד לשכות המסחר קורא לחברי ועדת הכלכלה לשוב ולבחון את קידום הצעת החוק במתכונתה הנוכחית: הצעת החוק עלולה לייקר את מוצרי החשמל הביתיים בעשרות עד מאות שקלים.
אישור הצעת החוק במתכונתה הנוכחית ישפיע יותר על שכבות הביניים ועל השכבות החלשות שעבורם התייקרות של עשרות או מאות שקלים למוצר חשמל עלולה למנוע רכישת מוצרי חשמל בסיסיים כמו תנור ומכונת כביסה.
חטיבת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לבית באיגוד לשכות המסחר קוראת לשוב ולבחון את קידום הצעת החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות במתכונתה הנוכחית. ההצעה תידון מחר, 1.5.12, בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות חה"כ כרמל שאמה. לדעת החטיבה, מטרת ההצעה למיחזור מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים, הינה מטרה ראויה, אולם, עולות סוגיות ושאלות מהותיות שונות אשר טרם ניתן להן מענה בנוסח הנוכחי של הצעת החוק.
"הצעת החוק מקודמת בוועדת הכלכלה מבלי שבוצע סקר פסולת מקיף ממנו ניתן ללמוד על היקף הבעיה, ככל שזו קיימת. אין ניתוח של מנגנוני הטיפול הקיימים, לרבות אומדן של הבעיות והכשלים בטיפול כיום וחסר מידע אילו מוצרים מטופלים כיום בישראל בצורה סבירה ושאינה מחייבת התערבות ואילו פחות", מציינים בחטיבה.כמו כן, חסר מידע אודות הנטל הכלכלי שיוטל על המשק וציבור הצרכנים. על פי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, מחירי מוצרים בסיסיים שונים עלולים להתייקר בעשרות עד מאות שקלים. לא בוצעה בדיקה כלכלית מקיפה על עלות יישום הצעת החוק במתכונתה הנוכחית וההשלכות על מחירי מוצרים אלו, אשר בחלקם הינם מוצרים בסיסיים, לציבור הצרכנים במדינת ישראל.
כפועל יוצא מכך, אישור הצעת החוק ישפיע יותר על שכבות הביניים ועל השכבות החלשות שעבורם התייקרות של עשרות או מאות שקלים למוצר חשמל עלולה למנוע רכישת מוצרי חשמל בסיסיים כמו תנור ומכונת כביסה. יודגש, שהמוצרים הגדולים והבסיסיים המהווים מוצרי צריכה בסיסיים בכל בית בישראל, מטופלים כבר כיום ללא נזק סביבתי, ועל כן ניתן לצמצם את הפגיעה בציבור הצרכנים באמצעות החרגה של אלו מתחולת הצעת החוק.
סוגיה נוספת שנותרה ללא מענה בהצעת החוק, הינה העדר קשר ברור ומחייב, כפי שהיה ראוי שיהיה, בין קיום חובות הרשויות המקומיות לבין חובות העמידה ביעדי המיחזור. מבלי ליצור זיקה ברורה בין חובות העמידה ביעדי המיחזור לבין יישום בפועל של חובות הרשויות המקומיות על פי החוק לאסוף את מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, עלול להיווצר מצב אבסורדי לפיו יוטלו קנסות כבדים על היצרנים והיבואנים בשל אי עמידה ביעדי המיחזור, הנובעת באופן מובהק מאי קיום חובותיהן של הרשויות המקומיות.
לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין, "לא יתכן להטיל על המגזר העסקי עול בתנאים שאין הוא יכול לעמוד בהם, ושהם גם בלתי סבירים בעליל. לא יתכן לדרוש מהמגזר העסקי למחזר מוצרים שחוקים שאינם בחזקתו, בעוד שאותם גורמים שבחזקתם מצויים מוצרים אלה ושמכוח החוק הם חייבים באיסופם משוחררים לחלוטין מכל חובה. הנטייה הזו להטיל את כל העול על המגזר העסקי באופן בלתי סביר חייבת להיפסק והיא אף תכשיל את השגת מטרות החוק.
לדעת לין, חייבים לסווג את המוצרים ולמקד את הוראות החוק בטיפול במוצרים המזהמים באמת. גם עול הדיווחים הנדרש הינו בלתי סביר והסנקציות המוטלות עלולות להבריח עסקים מן המדינה. "
יתרה מכך, בהצעת החוק אין מענה לאיסוף הפיראטי של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ומסחר בהם. מבדיקות שערכה החטיבה עולה כי פסולת ציוד חשמל ואלקטרוניקה ביתית כמעט ואינה מגיעה להטמנה. היא נאספת בצורה פיראטית, ומטופלת בדרכים כאלו ואחרות, אף זאת בדרך כלל לא באופן מורשה ומוסדר. בהעדר אכיפה ופיקוח על שוק זה לא תהיה יכולת ליישם את החוק. הצעת החוק לא תרתיע או תמנע מהשוק הפיראטי להתקיים, אלו ימשיכו ללא פיקוח לאסוף את מוצרי החשמל, לסחור בהם, ו/או לפרקם – דבר שמחד עלול להגדיל את הנזק הסביבתי, ומאידך להטיל קנסות על היבואנים היצרנים בשל אי עמידה ביעדי המחזור, שכן היצרנים והיבואנים לא יקבלו את הפסולת לידיהם ולא יוכלו למחזרה.
בשל אורך החיים הממושך של מוצרים אלו, לא בהכרח נוצרת "פסולת" כתוצאה מרכישת המוצרים החדשים, שכן השימוש במוצרים אלה נמשך. די בעניין זה להזכיר את קיומו של שוק משני בענף במסגרתו נמכרים מוצרים אלקטרוניים משומשים לשימוש נוסף, ולמעשה חולף זמן רב עד להפיכתם של מוצרי האלקטרוניקה הישנים, ל- "פסולת". נוכח זאת, לא ניתן לקבוע את גובה היעדים בחוק, ובוודאי שלא ניתן להסתמך בעניין זה על היעדים שנקבעו באירופה בה הרגלי הצריכה וקצב גידול האוכלוסייה שונים מאשר בארץ, מבלי לערוך בחינה מקיפה של אורך חיי המוצר, קצב גדול הצריכה ופרמטרים נוספים אחרים אשר בלעדיהם לא ניתן לקבוע מהם יעדי מיחזור ריאליים.
חטיבת מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לבית באיגוד לשכות המסחר קוראת לשוב ולבחון את קידום הצעת החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות במתכונתה הנוכחית. ההצעה תידון מחר, 1.5.12, בוועדת הכלכלה של הכנסת בראשות חה"כ כרמל שאמה. לדעת החטיבה, מטרת ההצעה למיחזור מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ביתיים, הינה מטרה ראויה, אולם, עולות סוגיות ושאלות מהותיות שונות אשר טרם ניתן להן מענה בנוסח הנוכחי של הצעת החוק.
"הצעת החוק מקודמת בוועדת הכלכלה מבלי שבוצע סקר פסולת מקיף ממנו ניתן ללמוד על היקף הבעיה, ככל שזו קיימת. אין ניתוח של מנגנוני הטיפול הקיימים, לרבות אומדן של הבעיות והכשלים בטיפול כיום וחסר מידע אילו מוצרים מטופלים כיום בישראל בצורה סבירה ושאינה מחייבת התערבות ואילו פחות", מציינים בחטיבה.כמו כן, חסר מידע אודות הנטל הכלכלי שיוטל על המשק וציבור הצרכנים. על פי הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, מחירי מוצרים בסיסיים שונים עלולים להתייקר בעשרות עד מאות שקלים. לא בוצעה בדיקה כלכלית מקיפה על עלות יישום הצעת החוק במתכונתה הנוכחית וההשלכות על מחירי מוצרים אלו, אשר בחלקם הינם מוצרים בסיסיים, לציבור הצרכנים במדינת ישראל.
כפועל יוצא מכך, אישור הצעת החוק ישפיע יותר על שכבות הביניים ועל השכבות החלשות שעבורם התייקרות של עשרות או מאות שקלים למוצר חשמל עלולה למנוע רכישת מוצרי חשמל בסיסיים כמו תנור ומכונת כביסה. יודגש, שהמוצרים הגדולים והבסיסיים המהווים מוצרי צריכה בסיסיים בכל בית בישראל, מטופלים כבר כיום ללא נזק סביבתי, ועל כן ניתן לצמצם את הפגיעה בציבור הצרכנים באמצעות החרגה של אלו מתחולת הצעת החוק.
סוגיה נוספת שנותרה ללא מענה בהצעת החוק, הינה העדר קשר ברור ומחייב, כפי שהיה ראוי שיהיה, בין קיום חובות הרשויות המקומיות לבין חובות העמידה ביעדי המיחזור. מבלי ליצור זיקה ברורה בין חובות העמידה ביעדי המיחזור לבין יישום בפועל של חובות הרשויות המקומיות על פי החוק לאסוף את מוצרי החשמל והאלקטרוניקה, עלול להיווצר מצב אבסורדי לפיו יוטלו קנסות כבדים על היצרנים והיבואנים בשל אי עמידה ביעדי המיחזור, הנובעת באופן מובהק מאי קיום חובותיהן של הרשויות המקומיות.
לדברי נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין, "לא יתכן להטיל על המגזר העסקי עול בתנאים שאין הוא יכול לעמוד בהם, ושהם גם בלתי סבירים בעליל. לא יתכן לדרוש מהמגזר העסקי למחזר מוצרים שחוקים שאינם בחזקתו, בעוד שאותם גורמים שבחזקתם מצויים מוצרים אלה ושמכוח החוק הם חייבים באיסופם משוחררים לחלוטין מכל חובה. הנטייה הזו להטיל את כל העול על המגזר העסקי באופן בלתי סביר חייבת להיפסק והיא אף תכשיל את השגת מטרות החוק.
לדעת לין, חייבים לסווג את המוצרים ולמקד את הוראות החוק בטיפול במוצרים המזהמים באמת. גם עול הדיווחים הנדרש הינו בלתי סביר והסנקציות המוטלות עלולות להבריח עסקים מן המדינה. "
יתרה מכך, בהצעת החוק אין מענה לאיסוף הפיראטי של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ומסחר בהם. מבדיקות שערכה החטיבה עולה כי פסולת ציוד חשמל ואלקטרוניקה ביתית כמעט ואינה מגיעה להטמנה. היא נאספת בצורה פיראטית, ומטופלת בדרכים כאלו ואחרות, אף זאת בדרך כלל לא באופן מורשה ומוסדר. בהעדר אכיפה ופיקוח על שוק זה לא תהיה יכולת ליישם את החוק. הצעת החוק לא תרתיע או תמנע מהשוק הפיראטי להתקיים, אלו ימשיכו ללא פיקוח לאסוף את מוצרי החשמל, לסחור בהם, ו/או לפרקם – דבר שמחד עלול להגדיל את הנזק הסביבתי, ומאידך להטיל קנסות על היבואנים היצרנים בשל אי עמידה ביעדי המחזור, שכן היצרנים והיבואנים לא יקבלו את הפסולת לידיהם ולא יוכלו למחזרה.
בשל אורך החיים הממושך של מוצרים אלו, לא בהכרח נוצרת "פסולת" כתוצאה מרכישת המוצרים החדשים, שכן השימוש במוצרים אלה נמשך. די בעניין זה להזכיר את קיומו של שוק משני בענף במסגרתו נמכרים מוצרים אלקטרוניים משומשים לשימוש נוסף, ולמעשה חולף זמן רב עד להפיכתם של מוצרי האלקטרוניקה הישנים, ל- "פסולת". נוכח זאת, לא ניתן לקבוע את גובה היעדים בחוק, ובוודאי שלא ניתן להסתמך בעניין זה על היעדים שנקבעו באירופה בה הרגלי הצריכה וקצב גידול האוכלוסייה שונים מאשר בארץ, מבלי לערוך בחינה מקיפה של אורך חיי המוצר, קצב גדול הצריכה ופרמטרים נוספים אחרים אשר בלעדיהם לא ניתן לקבוע מהם יעדי מיחזור ריאליים.
