הודעות לעיתונות
|
05/01/2012
נשיא איגוד לשכות המסחר פונה לשר האוצר לאפשר לצד החיסכון הקצבתי גם חיסכון הוני לטווח ארוך וקצוב
לין: "לאורך השנים חלה ירידה בחיסכון ארוך הטווח, משיעור של 8.4% מהתוצר בשנת 2001, לשיעור של 7.2% מהתוצר בשנת 2010. דהינו, שיעור ההוצאה לצריכה פרטית עלה לאורך השנים, כך שאנשים חוסכים פחות וצורכים יותר."
יש לאפשר לצד החיסכון הקצבתי גם חיסכון הוני לטווח ארוך וקצוב, ולאפשר במקרים מסוימים, לעמית למשוך לאחר תקופת חסכון משמעותית, חלק מחסכונותיו למטרות אלה. כך כתב ביום ה-5.1.2012 עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשר האוצר יובל שטייניץ.
לדבריו, אין חולק על חשיבות הקצבה החודשית בגיל פרישה. אולם גם החיסכון ההוני חשוב ומשקף צרכים לגיטימיים ואמיתיים של אדם לאורך מסלול חייו. במיוחד במצבים חריגים בהם הוא נזקק לחלק מחסכונותיו, כגון: אובדן הכנסה זמני, מחלה קשה של ילדיו ואפילו הצורך לסייע לילדיו ברכישת דירה. "תיקוני החקיקה אותם הוביל משרד האוצר בשנים האחרונות להפיכת כלל אפיקי החיסכון ארוכי הטווח כקצבתיים בלבד בשלב הפנסיה, הוכחה במבחן המציאות כבעייתית. היקף ההפקדות הכולל באפיקי החיסכון הפנסיוני ירד בשיעור חד, בעיקר בקרב עצמאיים אשר כמעט חדלו מלהפריש לאפיקים פנסיוניים", כתב לין.
לדעת לין, החזרת האפשרות לחיסכון הוני הינה אמצעי להגדיל את בסיס החיסכון ארוך הטווח בכלל, להסיט חלק מהכספים שהופנו בשנים האחרונות לצריכה והשקעה בנדל"ן, חזרה לחיסכון פנסיוני.
לגבי החשש למשיכת כספים בתום תקופת החיסכון המינימאלי, ציין לין כי "מבחן המציאות הוכיח כי אזרחי ישראל לא ממהרים לנצל את יכולת משיכת הכספים ההוניים בתום תקופת החיסכון המינימאלית. גם בעבר, למרות שמרבית הכספים בקופות הגמל היו נזילים וניתנים למשיכה, העמיתים לא מיהרו לעשות כן ומרביתם הותירו את הכסף בקופות עד הגיעם לגיל פרישה."
מבדיקה שערך עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, ניתן לראות שהחיסכון הלאומי הנקי (חסכון ארוך טווח וקצר טווח) הכולל של אזרחי ישראל בשנת 1995 עמד על שיעור של 8.4% מההכנסה הלאומית, לעומת 6.7% בשנת 2010. בהתאם, חלה ירידה גם בחיסכון ארוך הטווח, משיעור של 8.4% מהתוצר בשנת 2001, לשיעור של 7.2% מהתוצר בשנת 2010. דהינו, שיעור ההוצאה לצריכה פרטית עלה לאורך השנים, כך שאנשים חוסכים פחות וצורכים יותר.
לדברי סולומון, "בגלל הסטת כספים מחסכון לצריכה והשקעה בנדל"ן, מעמד הביניים נפגע פעמיים. גם מחירי הדירות והשכירות עלו בשיעור חד וגם כסף שהיה אמור להיחסך לעתידם הפנסיוני - בוזבז לטובת צריכה. כשיותר כסף משמש לצריכה, גם מחירי המוצרים האחרים, מלבד הנדל"ן, עולים בשיעור חד. אמנם, יש עוד כמה סיבות לעליית יוקר המחייה, אולם אין כל ספק כי אם אנשים היו מפנים יותר כסף לחיסכון במקום לצריכה הרי שמחירי המוצרים היו יורדים."
לדבריו, אין חולק על חשיבות הקצבה החודשית בגיל פרישה. אולם גם החיסכון ההוני חשוב ומשקף צרכים לגיטימיים ואמיתיים של אדם לאורך מסלול חייו. במיוחד במצבים חריגים בהם הוא נזקק לחלק מחסכונותיו, כגון: אובדן הכנסה זמני, מחלה קשה של ילדיו ואפילו הצורך לסייע לילדיו ברכישת דירה. "תיקוני החקיקה אותם הוביל משרד האוצר בשנים האחרונות להפיכת כלל אפיקי החיסכון ארוכי הטווח כקצבתיים בלבד בשלב הפנסיה, הוכחה במבחן המציאות כבעייתית. היקף ההפקדות הכולל באפיקי החיסכון הפנסיוני ירד בשיעור חד, בעיקר בקרב עצמאיים אשר כמעט חדלו מלהפריש לאפיקים פנסיוניים", כתב לין.
לדעת לין, החזרת האפשרות לחיסכון הוני הינה אמצעי להגדיל את בסיס החיסכון ארוך הטווח בכלל, להסיט חלק מהכספים שהופנו בשנים האחרונות לצריכה והשקעה בנדל"ן, חזרה לחיסכון פנסיוני.
לגבי החשש למשיכת כספים בתום תקופת החיסכון המינימאלי, ציין לין כי "מבחן המציאות הוכיח כי אזרחי ישראל לא ממהרים לנצל את יכולת משיכת הכספים ההוניים בתום תקופת החיסכון המינימאלית. גם בעבר, למרות שמרבית הכספים בקופות הגמל היו נזילים וניתנים למשיכה, העמיתים לא מיהרו לעשות כן ומרביתם הותירו את הכסף בקופות עד הגיעם לגיל פרישה."
מבדיקה שערך עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, ניתן לראות שהחיסכון הלאומי הנקי (חסכון ארוך טווח וקצר טווח) הכולל של אזרחי ישראל בשנת 1995 עמד על שיעור של 8.4% מההכנסה הלאומית, לעומת 6.7% בשנת 2010. בהתאם, חלה ירידה גם בחיסכון ארוך הטווח, משיעור של 8.4% מהתוצר בשנת 2001, לשיעור של 7.2% מהתוצר בשנת 2010. דהינו, שיעור ההוצאה לצריכה פרטית עלה לאורך השנים, כך שאנשים חוסכים פחות וצורכים יותר.
לדברי סולומון, "בגלל הסטת כספים מחסכון לצריכה והשקעה בנדל"ן, מעמד הביניים נפגע פעמיים. גם מחירי הדירות והשכירות עלו בשיעור חד וגם כסף שהיה אמור להיחסך לעתידם הפנסיוני - בוזבז לטובת צריכה. כשיותר כסף משמש לצריכה, גם מחירי המוצרים האחרים, מלבד הנדל"ן, עולים בשיעור חד. אמנם, יש עוד כמה סיבות לעליית יוקר המחייה, אולם אין כל ספק כי אם אנשים היו מפנים יותר כסף לחיסכון במקום לצריכה הרי שמחירי המוצרים היו יורדים."
