בכירי לשכת המסחר בכנס קמעונאות המזון בתערוכת ישראפוד

בשנה האחרונה החלה בשיתוף פעולה פורה ומלא עם משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה, כי להבין לעומק את עומס הרגולציה והקשיים המוטלים על ענף המזון בישראל ולהתאים את דרישות הרגולציה לנהוג באיחוד האירופי ובארה"ב, כדי שנפעל יחד להפחית את יוקר המחייה בתחום המזון. יש גורם אחד מעכב אך אני מקווה שלאט לאט גם הוא יתרכך וזה משרד הבריאות.

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שנשא דברים גם כן, אמר יש קריסת מערכות בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות. השבוע חמישה עובדים לשעבר בשירות המזון הארצי במשרד הבריאות, הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות של לקיחת שוחד, תיווך בשוחד והפרת אמונים. בנוסף, נגד עוד שני עובדי ציבור במערכת, עדיין מתנהלים הליכים. זה לא עובד ציבור אחד שסרח. אלה הם פעמוני אזעקה של קריסת מערכות. זו קריסה של שירות המזון הארצי. יצירת מדמנה של שחיתות. אסור לצמרת משרד הבריאות לעבור על כך לסדר היום. על סגן שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות לקחת אחריות אישית וליצור שינוי ערכים טוטאלי בשירות המזון הארצי, אחרת אין ערך לשירות הציבורי. אסור להרשות את השחתת המגזר הציבור.

בכנס הוצגו נתוני משרד הכלכלה על עלויות יבוא מזון לישראל, מאז רפורמת הקורנפלקס:

חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו – 2015 (המכונה רפורמת הקורנפלקס) נכנס לתוקף ביום 30.9.2017.

החוק קובע הסדרים חדשים, מעודכנים ומורחבים בנוגע לפיקוח על שרשרת אספקת המזון – החל מייצור מזון, דרך שיווקו, הובלתו ואחסנתו ועד לייצוא וייבוא. החוק נועד לקדם מספר מטרות ובהן: ייעול והקלה על תהליך יבוא מזון לישראל, הגברת התחרות בשוק המזון והסדרה מחדש של הפיקוח על המזון על בסיס התאומות הרגולציה לכאלו המבוססות על המדינות המפותחות בעולם.

שלוש שנים אחרי שנכנסה הרפורמה לתוקף עולה כי במסגרת הרפורמה, הוחלו הקלות שונות על תהליך יבוא המזון הרגיל. בסך הכל, על פי העבודה שבוצעה על ידי משרד הכלכלה שמתייחסת לשנת 2018 אל מול 2015, החיסכון בעלויות הנטל הרגולטורי בעקבות הרפורמה עומדת על כ- 48 אלף שקל ליבואן בינוני לשנה, כשלפי החישוב שמציג משרד הכלכלה מדובר בהפחתה של כ- 2.6 בעלות המכר. בתחום המזון הרגיל, הביאה הרפורמה להטבה משמעותית עבור היבואנים: חסכון של כ- 90% ממשך הזמן של תהליך היבוא שקוצר מכ- 45 ימים לפני הרפורמה, ועד לשלושה ימים לאחר הרפורמה.

בניגוד למזון הרגיל שמשך זמן האספקה שלו התקצר, בכל הנוגע למזון רגיש, המצב הפוך. הליך הפיקוח על מזון רגיש הינו מסורבל, בירוקרטי ואינו תואם את הנהוג במדינות המפותחות בעולם. הרפורמה העמיסה עלויות רגולטוריות על היבואנים שיצרו תוספת של כ- 55 אלף שקל ליבואן בינוני בשנה, כך שלפי הערכת משרד הכלכלה מדובר בהתייקרות של 3% מעלות המכר. בנוסף, נרשם גידול של 60-90 ימים בתהליך יבוא מזון רגיש שקודם לכן נע בין 35-55 ימים וכעת, עומד על 115-125 ימים.

לצד כל זה, מאז ספטמבר 2017 הציף שירות המזון באופן הדרגתי עוד ועוד דרישות בעייתיות שאינן תואמות את המקובל במדינות המפותחות בעולם. כמו כן, דרישות משרד הבריאות אינן תואמות את הרגולציה המקובלת באירופה ובארה"ב בכל הקשור לדרישות מזהמים ומיקרוביולוגיה.כמו כן, מנתוני הממונה על חופש המידע במשרד הבריאות עולה כי נוצרו עיכובים משמעותיים ביותר בהשגת אישורי יבוא למזון רגיש ובהליכי היבוא עצמם. מספר הדחיות עלה מ- 2% בשנת 2015-16 ל- 17% בשנת 2018. וכמויות הבקשות החדשות שהוגשו ירדו באופן משמעותי.

כל אלה יחד, מהווים חסם כניסה ליבוא מוצרי מזון רגישים מוגמרים ולחומרי גלם לתעשיית המזון וגורמים לייקור המוצרים הסופיים לצרכן.