השפעת השינויים הצפויים בתקנות סדר הדין על עולם העסקים והמעסיקים

בחודש ספטמבר 2020 אמורות להיכנס לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, המהוות רפורמה של ממש בסדרי המשפט בישראל. עם פתיחת שנת הלימודים תחל גם תקופה ארוכה של לימוד התקנות וההתנסות ביישומן בפועל, תקופה שאותה תיאר כבוד שופט בית המשפט העליון יצחק עמית, אשר כיהן בראשות הוועדה המיוחדת לבחינת התקנות, כ'שלוש-ארבע שנים לא פשוטות'.

לשינוי בסדרי הדין המכתיבים את האופן בו מתנהלים הליכים משפטיים תהיה השפעה רחבה על עולם המסחר, העסקים וההעסקה. השפעה זו נוגעת באופן שונה בארגונים ותאגידים, מוסדות פיננסיים, עוסקים עצמאיים וכלל האזרחים. סוג ההליכים אשר שימשו עד עתה בניהול תביעה אזרחית, משכי הזמן שנדרשו ואופן הצגת הראיות - כל אלו ועוד עומדים לעבור מהפכה של ממש.

מטרת הרפורמה היא התייעלות ואחד הסממנים הוא המעבר מרשימה בת יותר מ-500 תקנות כיום, אשר גובשו במצטבר לאורך עשורים רבים של דיונים ותקדימים, לרשימה מצומצמת של 180 תקנות המחליפות אותן. זהו צעד דרסטי ורבים מביעים חשש מהעובדה שהתקנות החדשות יזכו לפרשנות עצמאית ע"י כל שופט ויכרסמו באחידות הדין. כך או אחרת, המעבר לתקנות סדר דין אזרחי חדשות יפתח בפנינו עידן משפטי חדש שיעצב את חיי המשפט בישראל בדור הבא - ואם נשפוט לפי הזמן הנדרש ליישום שינוי תפיסתי כה רחב, אזי גם בדור שאחריו.

הרפורמה מעבירה גם את הכוח הפרוצדורלי לבתי המשפט

מטבע הדברים הסמכות מצויה מראש בידי בית המשפט, אך מסורת ארוכה של חקיקה מסורבלת ומנגנונים שהורכבו כפתרונות זמניים הכפיפו פעמים רבות את סדרי הדין לגחמות הצדדים, ואלו מילאו כל אחד אחר צו ליבו והאינטרסים שלו: דחיית דיונים, התנגדויות עקרות, היתלות בסדרי דין מיוחדים והישענות, לפעמים שלא בתום לב, על תקנות - כל אלו היו לחם חוקם של באי בתי המשפט השונים בישראל, וכולנו מכירים פסקי דין שניתנו שנים ארוכות מפתיחת התביעה - ולעיתים גם מתום הדיונים בתיק. השיטה האדוורסרית, שבה הניהול ניתן לעיצוב בידי בעלי הדין עצמם, נמתחה עד לקצה והצמיחה חוסר וודאות, 'עצלות' ונרפות שיפוטית.

הרפורמה החדשה נועדה במוצהר לסנן שימוש לרעה בהליכי משפט על ידי מתן סמכויות רחבות - ויש האומרים עמומות - לקידום וזירוז ניהול ההליך בידי השופטים, וכן מגבילה את בית המשפט מראש במתן ארכות. התקווה לצמצם אט אט במספר תביעות הסרק וההליכים המשפטיים שהפכו ברבות השנים כלי לבריונות או קנטרנות: מחד גיסא יוגבל לכאורה הכוח התאגידי שלעיתים יכול להגיע עד כדי התעמרות ומצד שני יידחו אזרחים המנצלים לרעה את הגישה לבית המשפט. הכוח שהועבר לידי השופטים אכן עשוי לסייע בדילול המספרים העצומים של תיקים פתוחים וזירוז דיונים, והתקווה היא כי שופטי ישראל יאמצו ויפעילו את הסמכויות החדשות ללא עכבות - זוהי הדרך ליישם רפורמות.

זמן הדיון כמשאב ציבורי יקר ומוגבל

התקנות החדשות מדגישות את נושא הזמן הנדרש לניהול הליכים בבתי המשפט, ומבקשות לשים גבולות ברורים למשך הזמן שיוקדש להם מעתה והלאה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, כבוד השופט בדימוס גרוניס, התייחס לכך ישירות ואמר כי לא ניתן להתייחס בשווה לכל תיק, ואכן מעתה יוגבלו כתבי הטענות באורכם (התקנות מפרטות מגבלת עמודים לפי הליך) ועל בעלי הדין תוטל חובה לצרף מראש מסמכים מהותיים לתביעה, צעד שיחסוך זמן שכיום מוקדש למחלוקות משפטיות בנושא.

התקנות מכילות מנגנונים נוספים שיסייעו לבית המשפט לקצוב את זמן הדיון ולאפשר הגעה מהירה להחלטה, כאשר דחיית מועדים תתאפשר רק במצבים קיצוניים (לפי שיקול דעת השופט). לחלק זה בתקנות תהיה השלכה ישירה על הגופים הגדולים במשק - ציבוריים, פרטיים וממשלתיים כאחד - באופי ניהול התיקים שלהם בבית המשפט, כאשר לכאורה הם יחושו כרסום בכוח היחסי שלהם מול חייבים, למשל, או בהתדיינות על רקע חוזי. בעוד שלתאגיד ולמייצגיו קל יותר לנהל משפט "בכתב" במשך מספר שנים, הרי שהמחיר שמשלמים אזרחים, תובעים ונתבעים כאחד, הנו מחיר אישי כבד ולהתמשכות ההליכים עלולה להיות השפעה הרסנית על האזרח, נפשית וכלכלית. לאזרח יהיה מעתה קל יותר לנהל משפט "בעל פה" לאור התקנות החדשות המעדיפות שמיעת עדויות וסיכומים בע"פ, בנוסף לקציבת מסגרת הזמן.

להליכים המסתיימים בתקופת זמן קצובה וקצרה תהיה השפעה רוחבית על האסטרטגיה המשפטית של גופים גדולים ועל המשאבים שהם יצטרכו להקצות על מנת להתמודד עם לוחות זמנים צפופים (אשר יתנגשו בלו"ז של עורכי הדין המייצגים אותם) והשפעה מיטיבה על הפרט, אשר בשונה ממחלקה משפטית שזהו מקצועה, עבורו לרוב זו אפיזודה חד פעמית בחיים. על פניו הליכים קצרים יותר דורשים פחות משאבים מהאזרח ויותר גמישות ממייצגי הגופים הגדולים.

ביטול תביעה בסדר דין מקוצר

ההליך שהיה עד עתה נפוץ במיוחד בשימוש בקרב תאגידים פיננסיים, רשויות וחברות - יבוטל, יחד עם מה שאנו מכירים בתור ה"פ - המרצת פתיחה. הליכים אלו שנועדו במקור לזרז את הטיפול בגביית חובות ותביעות 'שגרתיות' אחרות יוחלפו כעת במנגנון הנקרא "דיון מהיר" לתביעות עד סך 75,000 ש"ח. 'דיון מהיר' כשמו כן הוא, ומסלול זה מטיל מגבלה של עד חצי שנה לשלב הכולל שמיעת הוכחות, יום דיון אחד ופסק דין קצר. בהנחה אופטימית שבתי המשפט יצליחו ברבות הימים לדבוק בקצב זה, ובשילוב מנגנונים נוספים הקיימים בתקנות, הרי שאנו צפויים לעתיד יעיל בהרבה מההווה. ההשלכות של יישום קפדני יורגשו היטב בקרב גופים שסדרי הדין שנהגו עד כה הקלו עמם, וכעת נראה שיידרשו להשקעה רבה יותר בטרם הגשת תביעה.

מחובת דיון מקדמי דרך קביעת הוצאות רלוונטיות ועד מחיקת תביעה

התקנות החדשות מבקשות לחסוך בזמן שיפוטי יקר מחייבות צדדים לנהל ביניהם מעין 'דיון מקדמי' במטרה לחתור לפתרון עצמאי המוסכם על שניהם, וכן לדווח בטופס לבימ"ש על תוכן הדיון. התקווה היא צעד זה, לצד הרחבת חובת הגישור המקדמי בתקנות החדשות, יצמצמו את מספר ההליכים המגיעים לשמיעה בפני שופט.

ניהול משפט הוא מלאכה יקרה, אך יש החשים בכך פחות - אלו הם גופים גדולים הנעזרים במחלקה משפטית, למשל. עד היום ולאור התקנות הקיימות, ברוב המקרים לא שיקפו הוצאות המשפט שנפסקו את עלות ניהול ההליכים המשפטיים (ולעיתים אפילו לא חלק קטן מהעלות). התקנות החדשות מנסות, לצד ייעול וקיצור ההליכים, לאזן בין הצדדים - ולמשל בין אזרח ותאגיד. בחתירה לשוויון העומדים בפני החוק, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מבקשות להפוך את סעיף הוצאות המשפט לרלוונטי מאוד מבחינת הסכומים שייפסקו: המטרה היא לגרום לצדדים לשקול בכובד ראש את פנייתם, גם במקרה בו מדובר בגוף גדול המנהל עשרות או מאות תיקים - האיזון יוצר מצב בו הוצאה ניכרת לאזרח משתקפת גם כהוצאה רוחבית ניכרת לתאגיד בכל סדר גודל.

עילה חדשה נוספת לפיה עשוי בית המשפט למחוק תביעה היא 'שימוש לרעה בהליכי משפט'. את מה שהסתמך עד היום על פסיקה מקבעות התקנות החדשות בחקיקה, ונראה כי מעשה זה יוכל לסנן תביעות סרק שכיום מוגשות ללא חשש ובמספרים גדולים, וירבו המקרים בהם תימחק תביעה. סמכויות רחבות אלו הוענקו לבימ"ש בשאיפה לצמצם באופן ניכר ומשמעותי מקרים של הטרדות משפטיות או בריונות משפטית, וכך גם תובעים רשלניים שאינם מקיימים את ההוראות עלולים למצוא עצמם מחוץ לבימ"ש.

שמיעת עדויות בעל פה

בתקנות החדשות מונחה בית המשפט להעדיף שמיעת עדויות בעל פה על פני שיטה הנשענת ברובה על תצהירים, כנהוג כיום. הניסוח הנוכחי והיעדר התקדימים בנושא מותיר שיקול דעת רחב בידי השופט השומע את התיק לקבוע את הדרך בה יתקבלו ראיות אלו, לכל שופט בנפרד - ולכל תיק בנפרד, ומנחה את השופטים ליטול יוזמה. חלק מהביקורת המושמעת נוגעת לשיקול דעת רחב זה הניתן בתקנות החדשות. מבקרי התקנות חוששים שלדעתם האישית ולמזג השיפוטי של השופטים השונים תהיה השפעה לא אחידה על המערכת, השפעה שתפגע בשוויון בפני החוק: לעומתם מבקשים המצדדים בנוסח החדש להעניק לשופטים יכולת לנהל את הדיון כראות עיניהם ומבלי שיהיו כבולים בתכתיבי סדרי הדין הישנים, שלא הוכיחו כי הם יכולים להתמודד עם הצפת בתי המשפט ועם הנכונות ועזות המצח לנצל את המערכת באופן ציני, לעתים מזומנות על ידי הגשת תביעות שקריות או בניהול הגנות בדויות ללא כל חשש מאימת הדין.

במידה ומסורת חדשה של שמיעת עדויות בעל פה תחליף את השיטה כיום, הרי שנראה תנועת אנשים רבה יותר אל בית המשפט, ויחד עם קיצור טווחי הזמנים השאיפה היא להגיע למיצוי מהיר של הדיון. השאלות על ההשפעה הישירה על העולם העסקי בישראל נותרות פתוחות: האם צעד זה יקשה עוד על ארגונים גדולים לנהל תביעות או שמא ייטו רוב השופטים לדבוק בשגור והמוכר ולקבל תצהירים? כיצד תתקבל בציבור השונות בין תיקים בהם שופט בחר להצעיד אל האולם את כל המעורבים לבין שופט באולם סמוך שקיבל עדויות בתצהיר?

מעניין שהדרך לוודאות דיונית אמורה להתבסס דווקא על שיקול דעת אישי נרחב: התקנות החדשות מותירות כר נרחב לפרשנות אישית מצד כל שופט, ועובדה זו תהווה אתגר למערכת בתי המשפט. בד בבד השקיעה הנהלת בתי המשפט משאבים רבים בהיערכות לרפורמה גם באספקט זה והצוותים כמו גם השופטים עברו השתלמויות נרחבות בנושא, האמורות להביא ליישום אחיד, מקצועי וסדור שיגשים הלכה למעשה את תכלית השינוי בחקיקת משנה חשובה זו. ימים יגידו כיצד יתגבש היישום בפועל.

לסיכום,

אלו הן רק חלק מההוראות החדשות שאמורות להיכנס לתוקפן לקראת סוף השנה. נוספות אליהן תקנות רבות המשפיעות על תובעים ונתבעים כאחד, ובין השאר צמצום היכולת לבחור את ביהמ"ש בו יתנהל התיק. טענות בדבר התייקרות צפויה של ההליכים המשפטיים ברמה שתקשה על הגישה אל בית המשפט גם עבור גופים מבוססים כבר נשמעות, וחשש מפני הטלת עומסים בלתי אפשריים על עורכי הדין לעמידה בלוחות הזמנים החדשים: לכאורה נדרש כעת עו"ד להיות עם תיק שלם ומלא המתוכנן אסטרטגית כבר בשלב מקדמי של הדיון, ונראה שכאן טמון אחד המוקשים בדרך ליישום חלק. השופטים, במטרה להניע מתן מהיר של פסקי דין, הונחו אף הם לכתוב בצורה תמציתית מאוד ולהגיש 'בזמן סביר', אך בשונה מבעלי הדין, ללא סד זמנים. משני צדי המתרס מתרחש דיון ער באפשרויות ליישום הדרגתי של התקנות מול הצורך לחולל מהפכה בדיוק כפי שמהפכות מוצלחות מתחוללות - בזכות אימפקט רחב ומיידי שמתקבל עם שינוי 'סדרי עולם'.

למרות שהדיון בתקנות נראה כשייך לעולם המשפט והעסקים ונעדר מהזירה הציבורית, ניתן להניח כי הציבור ברובו בעד רפורמה המייעלת ומקצרת תהליכים ומרחיבה מאוד את שיקול דעתם של השופטים. בטווח הארוך יתרמו התקנות החדשות לא רק לדילול במספרי התביעות אלא גם להבלטת שופטים יעילים, העושים שימוש פרקטי ומקדם בסמכויות החדשות.

דרכן של 180 התקנות החדשות להפוך לקאנון סדרי הדין הישראליים החדש תעבור דרך סתירות בפרשנות ועתירות לבג"צ, מכשולים ואי הבנות ביישום, פסיקות פורצות דרך שיתוו את ההתייחסות בפועל ונימוקים טובים רבים נוספים בעד ונגד. לאחר שתי דחיות ביישום, ייתכן שדחייה נוספת בפנינו. אך איתה או בלעדיה, קווי המתאר של עתיד סדרי הדין האזרחי בישראל ברורים, ומציעים הסללה של כולנו אל ניהול משפט יעיל, הוגן ושוויוני יותר, כזה שידרוש גם מעורכי הדין חדות ומקצועיות אחרים. גורל הרצון לשפר את המערכת מצוי במגרש של השופטים, ואל להם להיכנע לבית הלל.

***

עורך דין אביתר רגר, חבר לשכת עורכי הדין משנת 1988, בעל ניסיון עשיר ורב שנים בליטיגציה מסחרית ואזרחית, ומבין עורכי הדין הראשונים בארץ שהוסמכו להחתים על ייפוי כוח מתמשך. קישור לאתר החברה