תזכיר 'צו יבוא אישי' הנוכחי הרסני למגזר העסקי - אנו מציעים שינויים לתיקון

לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "התזכיר נראה שה תמים אך למעשה הוא מזעזע מוסדות עולם. הוא מגדיר אפשרות לייבא 30 פריטים מאותו מוצר כייבוא אישי ובאותו משלוח עצמו או משלוחים אחריו ניתן לייבוא עוד 30 פריטים ממוצרים מאותו סוג".

בפנייה עליה חתום עו"ד דן כרמלי, CEO איגוד לשכות המסחר, נכתב כי "אנו מתנגדים לתזכיר הצו בנוסחו הנוכחי ומבקשים שהסוגיות בהקשר של יבוא אישי הנוגעות לבטיחות הצרכן וסביבתו, כמו גם השפעת הסרת החסמים על הקמעונאות בישראל, ייבחנו מחדש במסגרת הליך RIA מסודר, כנדרש בהתאם להחלטת הממשלה 2118, מאוקטובר 2014, תוך שיתוף גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, מומחי בטיחות, מגזר עסקי, ארגוני צרכנים וארגונים נוספים הפעילים בנושאים של בטיחות צרכנים". במסמך מתריע איגוד לשכות המסחר כי לציבור הישראלי צפויות סכנות בטיחותיות כתוצאה מהגדלת החשיפה ליבוא אישי באופן שאינו מפוקח, תוך שהמדינה מתנערת בצורה מוחלטת מאחריותה לבטיחות הציבור. 

אנו סבורים כי יש לבחון את הסוגיות הבאות:

* לבחון מחדש של הגדרת "כמות סבירה" והתאמתה לצרכיו של היחיד לתקופה קצובה תוך התייחסות בכלל זה למשלוחים נפרדים.

* לבחון אם ואילו דרישות רגולטוריות למוצר ניתן לפטור.

* להקים מנגנון אכיפה אפקטיבי שיבטיח שהדרישות המהותיות החיוניות לבטיחות הציבור יתקיימו גם ככל שמדובר ביבוא אישי. המנגנון צריך לכלול בין היתר, ביצוע בדיקות למוצרים מיבוא אישי לפי תכנית ניהול סיכונים שתנוהל על ידי המכס. מוצרים מיבוא אישי שלא יעמדו בדרישות שהוגדרו לא ייכנסו לישראל והמזמין שלהם ייקנס בהתאם.

* מה ההשפעה הצפויה של הסרת חסמים נוספים מיבוא אישי באופן שיגביר את האפליה לטובת העסקים מחו"ל על חשבון העסקים המקומיים על הקמעונאות והתעסוקה בישראל?

* על משרד הכלכלה לצאת בקמפיין הסברה לציבור המזמינים מאתרים בחו"ל – איך ניתן לוודא שמוצר עומד בדרישות הרגולציה החיוניות? מה הסכנות הבטיחותיות ביבוא ממקור לא ידוע? ממה להיזהר ואיך? וכו'.

* לבחון את ההשפעה הצפויה של הסרת חסמים נוספים מיבוא אישי באופן שיגביר את האפליה לטובת העסקים מחו"ל על חשבון העסקים המקומיים על הקמעונאות והתעסוקה בישראל?

אז מה אנו מציעים?

* הסוגיות בהקשר של יבוא אישי הנוגעות לבטיחות הצרכן וסביבתו, כמו גם השפעת הסרת החסמים על הקמעונאות בישראל, ייבחנו מחדש במסגרת הליך RIA מסודר, כנדרש בהתאם להחלטת הממשלה 2118, מאוקטובר 2014, תוך שיתוף גורמי המקצוע הרלוונטיים במשרדי הממשלה, מומחי בטיחות, מגזר עסקי, ארגוני צרכנים וארגונים נוספים הפעילים בנושאים של בטיחות צרכנים

* הגדרה של "כמות סבירה" שמחד אינה מייצרת פרצה בלתי מוגבלת ומאידך אינה מקשה שלא לצורך על מי שיבחר לייבא את אותם מוצרים ביבוא אישי: עד 5 יחידות מאותה קטגוריה של מוצר, ולא סוג מוצר, בעלות מצטברת של עד 1,000 דולר . לגבי משלוחים מעל 1,000 דולר – מוצע שהמכס יבחן כל יבוא כזה לגופו על מנת להכריע אם אכן מתאים לסווג את המשלוח תחת "יבוא אישי" שניתן לפטור מדרישות חוקיות יבוא.

* על מנת למנוע ניצול לרעה של הגדרה זו מוצע גם להסדיר בצו :

• הפניה לרשימה מקוונת סגורה (שתתעדכן מעת לעת) של קטגוריות מוצרים (דוגמאות לקטגוריות אפשריות: מכשירי חשמל למטבח, מוצרים אחרים למטבח, ציוד מחשוב ותקשורת, ציוד אודיו וידאו, צעצועים, מוצרי תינוקות, חלפים לרכב, תמרוקים, מזון).
• הצרכן המייבא מוצרים ביבוא אישי יצטרך להצהיר (בצורה מקוונת, או בכל דרך פשוטה אחרת) שהוא לא הזמין מוצר מקטגוריה זו ביבוא אישי, בשלושת החודשים האחרונים ושהוא מזמין את המוצר לשימוש אישי שלו ו/או של משפחתו מדרגה ראשונה הגרים תחת קורת גג אחת באותה כתובת על פי רישומי משרד הפנים.
• יש לקבוע כי הצהרה כאמור, שהינה הצהרה כוזבת, הינה עבירה פלילית שבצידה עונש.

  יש לוודא כי הדרישות המפורטות לעיל, לרבות ההצהרה המקוונת, מיושמות גם בהתייחס ליבוא חבילות דרך הדואר.

* נדרש לקבוע מנגנון אכיפה מבוסס ניהול סיכונים כדי לפטור מהחובה לעמוד בדרישות תקן.

• לתקן מחדש את חוק התקנים בצורה מידתית יותר, באופן שלא יפטור מוצרים מיבוא אישי מחובת עמידה בדרישות תקן רשמי, אלא יגדיר ביחס לחלקם תהליך אכיפה שונה מתהליך האכיפה הנדרש למוצרים מיבוא מסחרי.
• להסיר מפטור בדרישות חוקיות יבוא מוצרים שברור שאינם מוצרי צריכה ושאין כל הגיון לתת להם הקלות ביבוא אישי.

לצפייה במסמך המלא שנשלח בנושא וכולל הצעות והסתייגויות לתיקון

להסבר וצפייה בתזכיר