הודעות לעיתונות
|
14/12/2014
לין לבנט: אלפי עסקים קטנים בישראל עלולים להיסגר כתוצאה מהסכם שכר המינימום הנדון
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה לח"כ נפתלי בנט, שר הכלכלה, בדרישה שלא לקבל את דרישות ההסתדרות לעניין המשא ומתן על שכר המינימום: "איגוד לשכות המסחר מתנגד בכל תוקף להרחבת ההסכם להעלאת שכר המינימום, כפי שסוכם בין התעשיינים ובין ההסתדרות הכללית. הסכם זה נעשה כשהוא תלוש מהמציאות העסקית והכלכלית, ובהתעלמות מכל התנאים הנלווים הנחוצים להעלאת שכר המינימום".
לין ציין במכתבו כי: "אם הסכם זה יורחב ככתבו וכלשונו, אלפי עסקים קטנים וחלשים בישראל יסגרו כתוצאה ישירה מהסכם זה, מחמת שלא הוכללו תנאים נלווים שיאפשרו להם לעמוד בהעלאת שכר המינימום. רמת סגירת העסקים בישראל עלתה מתום העשור הקודם לעשור הנוכחי מ-37,000 ל-42,000, ואנו נמצאים במגמה של היחלשות עסקים. אין מדובר רק בצמצום התעסוקה אלא גם בחיסולם של הרבה עסקים קטנים שהקדישו שנות עבודה לקיים עסק עצמאי עם סיכון חסכונות משפחה של שנים ארוכות".
"המשא ומתן נוהל על ידי ההסתדרות הכללית על פי העדפה של נוחות אישית. איגוד לשכות המסחר הוא ארגון המעסיקים הגדול בישראל. אנו מייצגים 240 ענפי משק, בתוכם 80 ענפי משק מרכזיים ופעילים. ההסתדרות כלל לא פנתה אלינו לניהול משא ומתן באשר להעלאת שכר המינימום, שכן היא מעדיפה לנהל משא ומתן על פי נוחות אישית עם אלה שיש לה קרבה מיוחדת איתם".
לין הדגיש כי "אסור לנהל משא ומתן בעניין כה עקרוני וחשוב, שחייב להיעשות בחקיקה, תחת איום של שביתה. אם ננהג כך, משמעות דבר שנצטרך בעתיד להיכנע לכל דרישות של ההסתדרות מול איום של שביתה, ובכך נעביר את מרכז הכוח בכל הקשור לניהול כלכלת המדינה ממוסדות המדינה להסתדרות".
"חמורה בעיני יותר הינה העובדה שבעוד שההסתדרות שואפת להעלות את העול על גב כלל המעסיקים בישראל אין היא עצמה משלמת פרוטה ולא עושה את המינימום הנדרש לסיוע לעובדים. ההסתדרות הכללית ממשיכה לגבות דמי טיפול ארגוני מהעובדים החלשים ביותר במשק, כולל עובדים מוגבלים, נכים, ואלו המשתכרים מתחת לשכר המינימום. ההגינות מחייבת שההסתדרות מצידה תבטל את גביית דמי הטיפול הארגוני מכל העובדים ששכרם אינו מגיע לשכר המינימום".
לפי הצעת איגוד לשכות המסחר, שכר המינימום חייב להיעשות במסגרת החוק ולא במסגרת צו ההרחבה. הוא חייב לחול על כלל העובדים במשק, כבסיס המוגדר בחוק כרמת ההכנסה המינימלית ועליו לכלול גם את עובדי המגזר הציבורי. בנוסף, חייבים לעשות גם שינוי בהגדרת שכר המינימום על מנת שלא נימצא מעניקים העלאות שכר לאלו ששכרם מעל 10,000 ש"ח בתואנה שמעלים להם את שכר המינימום.
בד בבד עם העלאת שכר המינימום, יש להציב גם תנאים נוספים על מנת למנוע קריסה של עסקים קטנים וחלשים. יש לקבוע במפורש כי במשך תקופת ההעלאה לא יושתו על המגזר העסקי עלויות נוספות מכוח חקיקה בכנסת: הורדת תעריפי החשמל, הקפאת ההעלאות מס הארנונה לעסקים ולמשקי בית, הימנעות מחיובים נוספים של המעסיק בגין תוספת ימי מחלה. כל תוספת ימי מחלה מהיום ואילך חייבת להיעשות במימון הביטוח הלאומי ולא בהעמסה נוספת על המעסיקים. הגענו כבר לנקודת שיא בהעמסת ימי מחלה על המעסיקים.
לין ביקש להדגיש כי איגוד לשכות המסחר לא מתנגד להעלאת שכר המינימום, אולם מהלך זה חייב להיעשות בתבונה, במסגרת רחבה יותר וביצירת התנאים הנכונים כדי שהעלאת שכר המינימום לא תגרום לקריסתם של אלפי עסקים נוספים.
לין ייעץ לח"כ בנט שלא להוציא אפילו הודעה על כוונה להרחיב את ההסכם. הודעה כזו כשלעצמה כבר יהיה בה גרימת נזק.
"ההכנעות הכמעט-אוטומטית לדרישות ההסתדרות חייבת להיפסק. יש להסתכל על מצב המשק וחוסן המגזר העסקי כיום, ובמיוחד לשים לב לעובדה שאנו נמצאים בקצב צמיחה הולך ופוחת".
"המשא ומתן נוהל על ידי ההסתדרות הכללית על פי העדפה של נוחות אישית. איגוד לשכות המסחר הוא ארגון המעסיקים הגדול בישראל. אנו מייצגים 240 ענפי משק, בתוכם 80 ענפי משק מרכזיים ופעילים. ההסתדרות כלל לא פנתה אלינו לניהול משא ומתן באשר להעלאת שכר המינימום, שכן היא מעדיפה לנהל משא ומתן על פי נוחות אישית עם אלה שיש לה קרבה מיוחדת איתם".
לין הדגיש כי "אסור לנהל משא ומתן בעניין כה עקרוני וחשוב, שחייב להיעשות בחקיקה, תחת איום של שביתה. אם ננהג כך, משמעות דבר שנצטרך בעתיד להיכנע לכל דרישות של ההסתדרות מול איום של שביתה, ובכך נעביר את מרכז הכוח בכל הקשור לניהול כלכלת המדינה ממוסדות המדינה להסתדרות".
"חמורה בעיני יותר הינה העובדה שבעוד שההסתדרות שואפת להעלות את העול על גב כלל המעסיקים בישראל אין היא עצמה משלמת פרוטה ולא עושה את המינימום הנדרש לסיוע לעובדים. ההסתדרות הכללית ממשיכה לגבות דמי טיפול ארגוני מהעובדים החלשים ביותר במשק, כולל עובדים מוגבלים, נכים, ואלו המשתכרים מתחת לשכר המינימום. ההגינות מחייבת שההסתדרות מצידה תבטל את גביית דמי הטיפול הארגוני מכל העובדים ששכרם אינו מגיע לשכר המינימום".
לפי הצעת איגוד לשכות המסחר, שכר המינימום חייב להיעשות במסגרת החוק ולא במסגרת צו ההרחבה. הוא חייב לחול על כלל העובדים במשק, כבסיס המוגדר בחוק כרמת ההכנסה המינימלית ועליו לכלול גם את עובדי המגזר הציבורי. בנוסף, חייבים לעשות גם שינוי בהגדרת שכר המינימום על מנת שלא נימצא מעניקים העלאות שכר לאלו ששכרם מעל 10,000 ש"ח בתואנה שמעלים להם את שכר המינימום.
בד בבד עם העלאת שכר המינימום, יש להציב גם תנאים נוספים על מנת למנוע קריסה של עסקים קטנים וחלשים. יש לקבוע במפורש כי במשך תקופת ההעלאה לא יושתו על המגזר העסקי עלויות נוספות מכוח חקיקה בכנסת: הורדת תעריפי החשמל, הקפאת ההעלאות מס הארנונה לעסקים ולמשקי בית, הימנעות מחיובים נוספים של המעסיק בגין תוספת ימי מחלה. כל תוספת ימי מחלה מהיום ואילך חייבת להיעשות במימון הביטוח הלאומי ולא בהעמסה נוספת על המעסיקים. הגענו כבר לנקודת שיא בהעמסת ימי מחלה על המעסיקים.
לין ביקש להדגיש כי איגוד לשכות המסחר לא מתנגד להעלאת שכר המינימום, אולם מהלך זה חייב להיעשות בתבונה, במסגרת רחבה יותר וביצירת התנאים הנכונים כדי שהעלאת שכר המינימום לא תגרום לקריסתם של אלפי עסקים נוספים.
לין ייעץ לח"כ בנט שלא להוציא אפילו הודעה על כוונה להרחיב את ההסכם. הודעה כזו כשלעצמה כבר יהיה בה גרימת נזק.
"ההכנעות הכמעט-אוטומטית לדרישות ההסתדרות חייבת להיפסק. יש להסתכל על מצב המשק וחוסן המגזר העסקי כיום, ובמיוחד לשים לב לעובדה שאנו נמצאים בקצב צמיחה הולך ופוחת".
