איגוד לשכות המסחר מזהיר מפני עלייה בשיעור האבטלה: העלאה כיום של שכר המינימום ב-1,000 ש"ח משמעותה תוספת עלות למעסיקים של 8 מיליארד ש"ח

יחד עם זאת, באיגוד מבהירים כי אין הם מתנגדים להעלאת שכר המינימום וסבורים שיש להעלותו בתוואי מתון והדרגתי לרמה של 5,000 ₪. העלאה חייבת להיעשות בחוק על בסיס אחיד לכל המעסיקים, ללא סלקטיביות ענפית.

לדברי לין, "יש לדון בהעלאת שכר המינימום בראייה מקיפה ורחבה הכוללת: שינוי הגדרת שכר המינימום, קביעת תוואי העלאה מתון שימנע פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים, הבטחה שבתקופת העלאת שכר המינימום לא ישיתו עלויות נוספות על המעסיקים מכוח חקיקה, וגמישות בשעות העבודה על פי מדידה שבועית וחודשית."

כמו כן, מציע לין שגם ההסתדרות עצמה תראה את כנות כוונותיה ותבצע רפורמה בגביית דמי טיפול ארגוני: "על ההסתדרות לחדול מלגבות דמי טיפול ארגוני מעובדים ששכרם נמוך משכר המינימום, שכן עצם העלאת שכר המינימום מגדילה את הכנסות ההסתדרות הכללית."

על פי ניתוח שנעשה באיגוד לשכות המסחר, תוספת של 1,000 ש"ח לשכר המינימום של כלל העובדים במשק תסתכם בכ- 8 מיליארד ש"ח. באיגוד טוענים כי היענות לדרישת ההסתדרות לתוספת מיידית של 1,000 ₪ לכל עובד משמעותה קטסטרופה כללית במשק, העמסת עול נוסף שלא ניתן לעמוד בו על המגזר העסקי ותוספת הוצאה תקציבית שתרחיב את הגרעון התקציבי.

בנוסף, מזהירים באיגוד כי מהלך דרסטי זה של העלאה כיום שכר המינימום עלול להוביל לגידול משמעותי באבטלה. בשנתיים האחרונות חלה עלייה במגמה של מספר העסקים הנסגרים בישראל. מרמה שהתייצבה בסביבות 37,000 עסקים הנסגרים מדי שנה בין השנים 2008 - 2009 , חלה עליה לרמה של 41,000 עסקים שנסגרו בשנת 2013.

"ללא כל ספק, נטל ההכבדות המועמס על המגזר העסקי כתוצאה מחקיקות בתחום הסביבה, הצרכנות ויחסי העבודה הן מהסיבות למגמה זו. תוספת שכר חדה של עוד 1,000 ש"ח לעובד, ללא ספק, תגרום להתחזקות מגמה זו. היא תגרור סגירת אלפי עסקי נוספים ותגביר את שיעור האבטלה במשק. "

האיגוד הודיע כי לא יראה עצמו מחויב לכל משא ומתן וסיכום שיעשה שלא על דעתו.