איגוד לשכות המסחר: היענות לדרישת ההסתדרות להעלאת שכר המינימום משמעותה תוספת עלות למעסיקים בסכום של 8 מיליארד ש''ח

על פי ניתוח שנעשה באיגוד לשכות המסחר, תוספת של 1,000 ש"ח לשכר המינימום של כלל העובדים במשק תסתכם בכ-8 מיליארד ש"ח. באיגוד טוענים כי היענות לדרישת ההסתדרות לתוספת מיידית של 1,000 ש"ח לכל עובד משמעותה קטסטרופה כללית במשק, העמסת עול נוסף שלא ניתן לעמוד בו על המגזר העסקי ותוספת הוצאה תקציבית שתרחיב את הגרעון התקציבי.
בנוסף מזהירים באיגוד כי מהלך דרסטי זה של העלאת שכר המינימום עלול להוביל לאבטלה. בשנתיים האחרונות חלה עלייה במגמה של מספר העסקים הנסגרים בישראל. מרמה שהתייצבה בסביבות 37,000 עסקים נסגרים בין השנים 2008 – 2009 עלינו לרמה של 41,000 עסקים שנסגרים מדי שנה. ללא כל ספק, נטל ההכבדות המועמס על המגזר העסקי כתוצאה מחקיקות בתחום הסביבה, הצרכנות ויחסי העבודה הן מהסיבות למגמה זו. תוספת שכר חדה של עוד 1,000 ש"ח לעובד ללא ספק תגרור להתחזקות מגמה זו. היא תגרור סגירת אלפי עסקי נוספים ותגביר את שיעור האבטלה במשק.

באיגוד מבהירים כי אין הם מתנגדים להעלאת שכר המינימום, אולם יש להבין שהעלאה חייבת להיעשות בחוק על בסיס אחיד לכל המעסיקים. בכל הנוגע לשכר המינימום, לא תיתכן סלקטיביות ענפית. את המהלך יש לעשות בצורה מושכלת ונבונה, ועל פי מתווה מדורג, הגדרת יעד ידוע מראש ובטווח זמן שמאפשר את הסתגלות המשק.

כמו כן, העלאה בשכר המינימום צריכה להתבצע בראיה רחבה: שינוי בחוק של הגדרת שכר המינימום; הקפאת תוספת עלויות המושתת על המעסיקים מכוח חקיקה בתקופת העלאת שכר המינימום; וגמישות בשעות העבודה על פי מדידה שבועית וחודשית.

העמדה של ההסתדרות הכללית היא בלתי ריאלית, ראוותנית, בלתי אחראית ותגרום נזקים מיותרים במשק. מעבר לכך, היא משבשת גם את המבנה הדמוקרטי בישראל. אסור שכנסת ישראל תחוקק חוקים תחת איום של כוח.
 
קישורים נוספים:
 
למידע נוסף בתחום זה