מטרת מדריך זה היא לעשות סדר בנהלי ההוצאה לחל"ת בתקופת מלחמה, תוך למידה ממתווי החירום הקודמים והבנת זכויות העובדים.
זהו הכלל החשוב ביותר שעליכם, כמעסיקים, לזכור: אי אפשר להוציא עובד לחל"ת בכפייה.
כלל זה שריר וקיים גם בשעת חירום. יציאה לחל"ת נחשבת לשינוי יסודי בחוזה העבודה. לכן, היא מחייבת את הסכמתו המפורשת של העובד (רצוי מאוד בכתב).
מה קורה אם העובד מסרב? אם עובד מסרב לצאת לחל"ת, המעסיק עומד בפני שתי ברירות: להמשיך להעסיק אותו ולשלם את שכרו, או להוציאו לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים שלו (עד 7 ימים ללא התראה מוקדמת) או לפטר אותו (למעט אוכלוסיות מוגנות מפני פיטורים, פירוט בהמשך מסמך זה).
הוצאה לחל"ת חד צדדית ללא הסכמה תיחשב מבחינה משפטית כפיטורים לכל דבר ועניין (על כל המשתמע מכך – חובת שימוע, תשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת).
חשוב עוד לקחת בחשבון, שנכון להיום – כל עוד אין תיקון חקיקה - עובד שיוצא לחל"ת ומקבל תשלום מהביטוח הלאומי, ימים אלו הם על חשבון ימי האבטלה המגיעים לו. לא מדובר במכסה נפרדת.
במהלך מלחמת "עם כלביא" (יוני 2025), המדינה הפעילה מתווה חל"ת חירום שנועד להקל גם על העסקים וגם על העובדים. אלו היו ההקלות המרכזיות שניתנו:
במתווה "עם כלביא" (יוני 2025) חל שינוי משמעותי ביחס לאוכלוסיות מוגנות בהשוואה לימי שגרה ולמלחמות עבר:
בשונה מימי שגרה, בהם חובה לקבל היתר מראש מזרוע העבודה להוצאה לחל"ת, במתווה "עם כלביא" נקבעה הוראת שעה מיוחדת:
היתר גורף: המדינה העניקה למעסיקים היתר זמני להוציא לחל"ת עובדות מוגנות (בהריון, טיפולי פוריות, או 60 יום לאחר חזרה מחופשת לידה) ללא צורך בפנייה פרטנית לממונה על חוק עבודת נשים.
התנאי הקריטי: ההיתר ניתן רק במידה והעובדת נתנה את הסכמתה המפורשת לכך בכתב. ללא הסכמה, המעסיק עדיין היה מחויב לעבור את המסלול הרגיל של הגשת בקשה להיתר.
מגבלת זמן: ההיתר האוטומטי היה תקף אך ורק לימי המבצע שהוגדרו בתיקון לחוק (יוני 2025).
ב. עובדים בשירות מילואים
כאן הכללים היו קשיחים:
איסור מוחלט: לא ניתן היה להוציא לחל"ת עובד בזמן שהוא משרת במילואים.
חובת תשלום: המעסיק היה חייב להמשיך את יחסי העבודה כסדרם (העובד מקבל תגמול מילואים דרך המעסיק או ישירות, אך הוא נחשב כעובד פעיל).
הגנה לאחר המילואים: ההגנה מפני חל"ת כפוי או פיטורים נמשכה גם 30 יום לאחר תום השירות. יציאה לחל"ת בתקופה זו דרשה אישור של ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
ג. בני 67 ומעלה
אוכלוסייה זו אינה מוגנת מפיטורים או חל"ת באופן מיוחד בחוק, אך היא "מוגנת" כלכלית במתווה עם כלביא:
מאחר שהם אינם זכאים לדמי אבטלה, המתווה יצר עבורם מענק הסתגלות מיוחד ששולם ישירות מהביטוח הלאומי (עד 75% מהשכר), בדומה למודל שהיה קיים בקורונה.
בימים אלו, המאבק המרכזי שאנו מנהלים מול משרד האוצר בכל הנוגע למתווה החל"ת נוגע לעקרון הרציפות, שאותו האוצר לא מוכן לזנוח ושאנחנו נאבקים לשנות.
מתוך ניסיון לשרוד, מעסיקים רבים מבקשים לייצר גמישות להוציא עובדים לחל"ת, לקרוא להם חזרה ליום-יומיים כשנכנסת עבודה, ואז להחזיר אותם לחל"ת. העיקרון שלאורו אנו פועלים הוא שצריך להיות הוגנים עם העובדים ולא לפגוע בזכויותיהם. כלומר, כאשר המעסיק זקוק לעובד, הוא יוכל לקרוא לו לעבודה ולשלם את שכרו, ובשעה שבה המעסיק לא נדרש לעובד, הוא יוכל להוציא את העובד לחל"ת והביטוח הלאומי ישלם לעובד בהתאם לכללי הביטוח הלאומי.
לעמדתנו, זה הדבר הנכון, הראוי והצודק למשק, שמעודד אמון בין העובדים לבין המעסיקים, במקום להיצמד באופן עיקש לימי היעדרות רצופים, שמהווים תמריץ שלילי של העובד לחזור לעבודה. לדוגמא, אם עובד בעסק לא חיוני היה בחל"ת בחמשת ימי המלחמה הראשונים ואז אחרי שהמשק עבר למתכונת של "משק מוגן" (עסקים שבהם יש מיגון תקני על פי הוראות פיקוד העורף יכולים לעבוד במגבלת התקהלות של 50 איש), אותו עסק יכול היה לפתוח שעריו, והעובד חזר לעבודה ביום ראשון, נפגעו זכויותיו של העובד
שכן גם על פי המתווה המקל המקוצר, לא חלפו עדיין 14 ימים רצופים של חל"ת. במקרה כזה אם העובד חוזר, הוא לא יהיה זכאי לתשלום בגין חמשת ימי ההיעדרות הראשונים. מצב זה יוצר מתח מיותר ביחסי העבודה. כשהעובד יודע שחזרה לעבודה לפני תום 14 הימים משמעותה שהוא יספוג את ימי ההיעדרות מהעבודה, אז או שהעובד יסרב לחזור לעבוד עד שייכנס למכסה המינימאלית של חל"ת, או שיבקש מהמעסיק שישלם לו בגין הימים שנעדר ולא כל המעסיקים מסוגלים כלכלית לעמוד בכך.
למה התפיסה של האוצר בעייתית? כאמור, חוקי הביטוח הלאומי דורשים מינימום של ימי חל"ת רצופים (בהתאם למתווה התקף). אם עובד חוזר לעבודה אפילו ליום אחד לפני שהשלים את המינימום הנדרש, הרצף נשבר.
התוצאה: העובד נופל בין הכיסאות. הוא לא מקבל שכר מהמעסיק על רוב התקופה, אך הביטוח הלאומי ישלול ממנו את דמי האבטלה כי הרצף נקטע.
חשוב להבין, שזו כרגע תפיסת האוצר. אבל המתווה הסופי שייקבע הוא לא בסמכות האוצר, אלא בסמכות כנסת ישראל. על מנת שמתווי הפיצויים ומתוויי החל"ת ייכנסו לתוקף במתכונת החדשה של מלחמת שאגרת הארי, הם צריכים לעבור חקיקה בכנסת. אם הדיאלוג אם האוצר לא יתקדם, והאוצר ימשיך להציג את אותה תפיסה, המאבק יעבור לזירת הכנסת על מנת לנסות לשפר את המתווה שיוצג ואנחנו ניאבק למען מתווה הוגן שעושה שכל עם המעסיקים וצדק עם העובדים.
חל"ת להורים לילדים עד גיל 14:
משרד האוצר פרסם מתווה החל"ת יעסוק גם בנוגע לתשלום להורים לילדים עד גיל 14 שנשארו עם ילדיהם בבית כתוצאה מכך שמערכת החינוך סגורה. פרטי המתווה טרם פורסמו. לכשנקבל פרטים בעניין, נעדכן אתכם בצורה ישירה ושקופה.
לנוחותכם, הכנו מסמך גנרי של הוצאה לחל"ת, שעומד בדרישות הדין לשימושכם והתאמותיכם הפרטניות:
מסמך תקני למעסיקים: הסכם והודעה על יציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת)
מומלץ להדפיס מסמך זה על גבי נייר הלוגו של החברה ולהחתים כל עובד באופן פרטני.
תאריך: [הכנס תאריך]
לכבוד: [שם העובד/ת], ת.ז: [מספר ת.ז]
מאת: [שם החברה/העסק]
הנדון: הודעה והסכמה על יציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) עקב מצב החירום
לאור המצב הביטחוני והשלכותיו הישירות על היקף הפעילות של החברה, הרינו להודיעך בצער על צמצום זמני בפעילותנו. לאחר שיחה שנערכה עמך, הוסכם כי תצא/י לחופשה ללא תשלום (חל"ת), בהתאם לתנאים הבאים:
אנו מודים לך על ההבנה ושיתוף הפעולה בשעות קשות אלו, ומקווים לימים שקטים ולחזרה מהירה לשגרה משותפת ופוריה.
בכבוד רב,
[חתימת המעסיק]
[שם החברה]
הצהרת והסכמת העובד/ת:
הריני מאשר/ת כי קראתי והבנתי את תוכנו של מכתב זה. אני מסכים/ה ליציאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בתנאים המפורטים לעיל, ומאשר/ת כי הודעה זו ניתנה בהסכמתי המלאה.
שם העובד/ת: _________________ חתימה: _________________ תאריך: _________________
