קנסות לעסקים בגין אי עטיית מסיכה של צרכנים ומקבלי שירות
תקנות הגבלת הפעילות קובעות כי המחזיק או המפעיל של המקום לא יכניס למקום אדם שאינו עוטה מסיכה כדין ולא ייתן שירות לאדם שאינו עוטה מסיכה. כלומר, מלשון התקנה ברור כי החובות על בעל העסק נוגעות לשני ממשקי מגע עם הלקוח שלו: בעת הכניסה למקום, ובעת מתן שירות (למשל על ידי הקופאי/ת).
ברור לחלוטין כי אין ולא צריכה להיות לבעל העסק אחריות למקרה בו לקוח משוטט ברחבי החנות שלו ומסיר לכמה שניות את המסכה עמה הוא נכנס. כך גם לגבי עובד במקום, במידה ובעל העסק הקפיד על כל ההנחיות, יידע את עובדיו, תלה שלט ורענן נהלים. אם עובד במקום מסוים מסיר לכמה שניות את המסכה מהאף בעת מנוחה מעבודתו – לא סביר ולא הגיוני להטיל את הקנס על בעל העסק.
קנס על בעל העסק ולא על האדם עצמו יקעקע גם את היכולת "לחנך" את הציבור לעטיית מסכות כדין. יחד עם זאת, ועל אף שהתקנות ברורות, בעלי עסקים רבים, חברי לשכה, הציפו בעיה חוזרת ונשנית בדבר השתת קנסות רבים בגין הסרת מסיכה למספר שניות על ידי לקוחות המשוטטים ברחבי החנות מבלי שיש להם בכלל יכולת לדעת או עובדים שלהם בעת הפוגה.
בתחילה נאבקה הלשכה, באמצעות עו"ד קרן חן-סופר, יועצת משפטית, מול מינהלת האכיפה הארצית, ואכן הושגה הנחייה ברורה לכלל גורמי האכיפה והופסקו הקנסות מצד השוטרים, אולם אז הסתבר כי פקחי העיריות השונות ממשיכים להטיל קנסות לא ראויים אלה. פניות לגורמי השלטון המקומי לצערנו לא הועילו.
לפיכך, ביום 1.2.2021 השתתפה עו"ד קרן חן-סופר בוועדת חוקה חוק ומשפט והציפה שוב את הבעיה בפני חברי הכנסת. יו"ר הוועדה, חה"כ יעקב אשר, חייב את מנהלת האכיפה הארצית להוציא בדחיפות מכתב ליו"ר השלטון המקומי על מנת להבהיר את כללי האכיפה.
מצ"ב המכתב מטעם ערן קמין, תנ"צ, ראש מנהלת אכיפה ארצית קורונה
