משבר קורונה - תכנית פעולה
משבר הקורונה חשף את אי מוכנות המשק הישראלי לניהול משבר בלתי צפוי. אין ספק שאם חס ושלום תקלע מדינת ישראל לגל שני, הפתרונות שידרשו להינתן יחייבו המשך פעילות עסקית. בנייר זה נבקש להעביר את המלצותינו לקביעת פק"ל לביצוע מיידי בעת כניסה למשבר לא צפוי (מלחמה / רעידות אדמה / מגפה) על בסיס ניסיון העבודה מול משרדי הממשלה בשלושת החודשים האחרונים. (חשוב להבהיר כי נציגי משרדי הממשלה מולם עבדנו במהלך המשבר, עבדו בצורה מאומצת ועשו את המיטב לתת מענה מהיר למגזר העסקי).
1. קביעת גורם מוסמך אחד שידברר את התקנות / ההסברים לגורמי הפיקוח, למגזר העסקי ולכלל הציבור
1.1. תקופת הקורונה התאפיינה בכאוס מוחלט של מיידעים שונים, כאשר בפרק זמן של 3 חודשים בלבד:
- תקנות הגבלת פעילות תוקנו 16 פעמים;
- תקנות הגבלת עובדים תוקנו 9 פעמים;
- צו בריאות העם שונה 18 פעמים.
בכל תיקון, קיבל הציבור פרשנויות סותרות לתקנות על-ידי גורמים ממשלתיים שונים, ובכלל זה על ידי משרד הבריאות. יתרה מכך מסיבות עיתונאים שבהן הציבור ובכללו המגזר העסקי, קיבל הסבר על התקנות התקיימו לפני אישור ממשלה ולפני שיש נוסח שניתן לעיין בו, ופעמים רבות היו פערים בין הנאמר במסיבות העיתונאים לבין נוסח התקנות כפי שפורסם בסופו של דבר ברשומות. אופן התנהלות זה העמיק את הבלבול וחוסר הודאות במגזר העסקי, ואצל גורמי הפיקוח וגרם נזקים קשים ובלאגן.
1.2. התקופה התאפיינה ב"תחרות" בין משרדי הממשלה דבר שגרם לחוסר אחידות במידע שמועבר ואפילו חוסר מקצועיות מצד משרדי הממשלה. כל משרד עבד באופן עצמאי ללא קשר למה שעושים משרדים אחרים ולעיתים אף ללא קשר למה שקורה ביחידות אחרות במשרד עצמו.
1.3. פרשנות התקנות לא הועברה בצורה מקצועית ליישום הצוותים בשטח. כך למשל המשטרה ופקחי רשויות מקומיות אכפו מגבלות תנועה וחילקו אזהרות או קנסות לנהגים שהיו מורשים לנוע בדרכים תוך דרישה להציג אישור מעבר, כאשר לא היה כל בסיס חוקי לדרישה זו.
תוצאה: ארגוני מעסיקים נתנו פרשנות לתקנות שפורסמו ברשומות על מנת לתת מענה והסברים למגזר העסקי.
לאור מורכבות התקנות והבלבול הפנים ממשלתי, לצערנו היו משרדי ממשלה שהתקשרו לקבל מאתנו הסבר ופרשנות של התקנות. המגזר העסקי לקח על עצמו לתת פרשנויות משפטיות לתקנות, חלק מארגוני העסקים חילקו אישורי מעבר על דעת עצמם , לפנות לגורמי רגולציה (באופן אישי) ולבקש שינויים ועוד.
מוצע: אנו ממליצים להעביר את הניהול בשעת מלחמה / רעידות אדמה / מגפה למשרד הביטחון. מכיוון שלמשרד הביטחון יש את מירב הניסיון בניהול מערך המרחב האזרחי בשעת משבר, ויש לו גם את כ"א הזמין, מוצע לקבוע:
- משרד הביטחון יקבל ניהול של המשבר כולל הקמת 2 מוקדי שירות למתן תשובות לגורמי הפיקוח, לאזרח ולמגזר העסקי.
- יוקם צוות בין-משרדי שיכלול נציגים ממשרדי הבריאות, רוה"מ, הכלכלה, האוצר והביטחון. הצוות ירכז את הבעיות העיקריות תוך מציאת פתרונות מול הגורמים הרלוונטיים במגזר העסקי. ואחידות במסרים ובתשובות.
באחריות הצוות:
- ניהול וניסוח התקנות,
- הנפקת הנחיות לנציגי האכיפה ומשטרת ישראל בדבר אופן האכיפה והפרת תקנות.
- קבלת הערות on-line מהמגזר העסקי באופן רציף על בעיות שעולות מהשטח .
- פעולות מהירות לפתרון בעיות בשטח בזמן אמת - ליצור זרימה מהירה של מידע מהגורמים המנחים לגורמים בשטח. ברמה שאם עוצרים משאית, מתקיים בירור טלפוני מיידי עם גורם שיש לו סמכות להורות לגורמי האכיפה לשחרר את המשאית לדרכה.
- עובר לכל חקיקה ו/או תיקון של התקנות, תועבר טיוטה להערות הארגונים העסקיים. פעולה זו הייתה חוסכת בלבול ותיקונים רבים שנדרשו להיעשות בשלב מאוחר יותר, בגלל שלא נשמעה דעתם של הגורמים מהשטח מבעוד מועד.
- דיברור החומרים לכלל הציבור יעשה רק ע"י גורם אחד בלבד עם מסרים ברורים. אף משרד לא רשאי להוציא דברור/פרשנות משלו!!
- הנגשת המידע לציבור בצורה ברורה ופשוטה - כאשר נכנסים היום לאתר ממשל זמין תחת הקורונה, מקבלים מסך עמוס באינפורמציה שהאזרח (עסקי או פרטי) מתקשה למצוא את המידע שהוא מחפש (בהבדל מאתר פיקוד העורף שעלה מאוחר יותר והיה מאד מונגש וברור). המידע לא עובר שאופן רציף ובמרבית המקרים נדרשת פרשנות והופכת את הנושא למורכב.
2. תגובה איטית ולא מספקת של רשות המסים לבעיות בתזרים המזומנים
נדרש לחץ רב מאד מהציבור להניע את רשות המסים לבצע הקלות מיידיות למגזר העסקי. עיכוב במענה גרר חוסר ודאות ומאמצים למציאת מימון לתשלום המע"מ בעיקר ע"י עסקים קטנים ובינוניים.
מוצע: קביעת נוהל לפיו בעת משבר כלכלי שנובע מהצורך בסגירת / צמצום פעילות עסקית כתוצאה מפעולות צבאיות / איתני טבע, רשות המסים תפעיל מידית:
- דחיה של תשלומי מע"מ בחודש;
- דחיה של תשלום מקדמות בחודשיים;
- פריסה של תשלומי מע"מ ללא ריבית;
- שחרור החזרי מס של המדינה לנישומים;
- דחיית הגשת דוחות;
- גביית המע"מ על בסיס מזומן;
- תשלום מע"מ המוטל ביבוא במכירה ולא בשחרור;
- קביעת עלויות ההובלה לצרכי המכס על בסיס העלויות שקדמו למשבר;
3. ניהול מלאי הציוד הרפואי והמזון
כארגון שמאגד את מרבית חברות הציוד הרפואי ותרופות בארץ, את מרבית יבואני המזון, את כל רשתות המזון ורשתות הפארמה נתבקשנו ע"י משרדים שונים להעביר הערכות למחסור ולבעיות בשינוע סחורה לארץ.
בעיות:
- צמצום שטחי הובלה אוויריים כתוצאה מביטול טיסות אזרחיות והכפלת עלות ההטסה - הפתרונות שנמצאו לחברות הגיעו כתוצאה מקשרים אישיים של חברי הנהלה בלשכת המסחר עם גורמי שינוע אוויריים ולא כחלק ממתן מענה ממשלתי לבעיה שנוצרה.
- דחיפות בהעברת ציוד רפואי כמו ציוד מיגון וציוד חירום לצוותים בבתי חולים שונע במהלך חודש מרס בים!! בשל ביטול טיסות מסחריות רבות ירדה זמינות שטחי התובלה האווירית באופן דרמטי. כמו כן התייקרו מאוד תעריפי ההטסות. לא ניתנה קדימות לציוד רפואי ותרופות על פני ציוד אחר בהובלה.
- עיכוב בשחרור סחורות בנמלי הים בעיקר נמל אשדוד - גורר עלויות נוספות על המגזר העסקי ובכלל זה דמי אחסנה, היטלי צפיפות, תום מסע בין חיפה לאשדוד ועוד.
מוצע: על מנת לייעל את ניהול הגעת סחורות לארץ בעת משבר מוצע:
הקמת צוות בניהול מנהל הרכש של משרד הביטחון (שיהיה כפוף שר הביטחון) לניהול מחסור בציוד רפואי לבתי חולים ולאזרחים, במחסור בחומרי גלם לתעשייה ובמזון מוגמר.
- בצוות יהיו חברים מעבר למשרד הביטחון: משרד הבריאות, משרד הכלכלה, משרד רוה"מ, משרד האוצר נציגי היבואנים ונציגי התעשיינים. משרד הביטחון מנהל את המשבר אז הוא גם משמש כקורדינטור של הצוות.
- הצוות יקבע סדרי עדיפות להבאת סחורות מיעדים שונים בעולם.
- עלויות ההטסה יהיו מסובסדות בחלקן ע"י המדינה.
- תשלום במועד (ללא דחיות) ליבואנים / לתעשייה המקומית בעבור אספקת סחורה / שירות עבור גורמים ממשלתיים ובכלל זה גורמים המוחרגים מחוק מוסר תשלומים (משרד הבריאות).
- הצוות יהיה אחראי לקביעת קריטריונים (ביחד עם משרד הבריאות) ליבוא הציוד/המזון. משרד הבריאות מקובע ברגולציה קיימות והוא לא יודע לעשות את ההתאמות הנדרשות במקרה חירום.
4. מוצע לקבוע סייגים לשימוש בחקיקת עבודה בעת משבר במקרים הבאים
סגירת עסק, דוגמאות לקשיים בפועל שאיתם נאלצו מעסיקים להתמודד במהלך המשבר. לדוגמא:
- כתוצאה מהוצאת עובדים לחל"ת נוצרו חיכוכים בין מעסקים לעובדים. הוצאת עובד לחל"ת בשגרה מחייבת הליך של שימוע לפני. במשבר הקורונה כלל זה היה בלתי אפשרי ליישום, כגון במקרה של סגירת עסק מהיום למחר בשל הוראות תקש"ח שחייבו צמצום של כוח אדם באופן מיידי. או כאשר מדובר במעסיק עם מאות או אלפי עובדים , לא מעשי לדרוש לערוך שימוע לכל עובד ועובד בנפרד.
- לכאורה עובד בבידוד אינו חייב לעבוד מהבית שכן הוא נמצא במחלה - היה צריך להודיע כי עובד שהוצא לבידוד ואופי עבודתו מאפשר עבודה מהבית, ניתן היה לחייב עובד לעבוד מהבית, כנ"ל לגבי מצב בו הוא נעדר בשל בידוד בית של ילדו.
5. הכרה בענפים / עסקים כמפעל חיוני
החרגת ענפים והגדרת עסקים כמפעל חיוני הוא מהותי בכל אירוע בין אם בטחוני ובין אם אזרחי ולפיכך, אנו מבקשים בדיקה מחודשת מול המגזר העסקי בהחרגת ענפים / הגדרת מפעל חיוני בעת רגיעה תוך הגדרת פרוצדורה ברורה להגשת בקשות בהקשרים אלו.
6. הגעת עובדים למקום העבודה
בכל מקרה על המדינה לדאוג שמערכת התחבורה הציבורית תמשיך לפעול בדרך זו או אחרת על מנת לא לשתק את פעילות המגזר העסקי.