תביעות ייצוגיות בתחום הנגישות
ברצוננו להפנות את תשומת ליבכם לכך שבעת האחרונה, ישנה "הצפת" תביעות ייצוגיות נגד חברות רבות במשק, בבסיסן טענות להפרות שונות בתחום הנגישות.
כפי שעולה מהכתבה ששודרה לאחרונה בכאן 11 ברובם ככולם של המקרים, התביעה מוגשת ללא כל פניה ו\או התראה מוקדמת, מה שמחייב את החברות הנתבעות לנהל הליך בבית משפט או לחילופין, להתפשר ולשלם סכום כלשהו על ההפרה לכאורה.
לנוחותכם, נזכיר את העדכון להלן בנושא חובת ההתאמה לנגישות החלה על עסקים.
להלן פירוט קצר על עילות התביעה "הפופולריות" בתחום הנגישות, אשר מקורן בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות שוויון הזכויות"), העומדות בבסיס הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות ואשר יש בו כדי לסייע לכם לפעול למניעת קבלת תביעה ייצוגית מסוג זה.
את הפירוט ערכה עבורכם עו"ד רונית סיטון-זלקינד (המופיעה בכתבה הנ"ל), שותפה במשרד מ.פירון ושות', המובילה בייצוג נתבעות בתביעות ייצוגיות בכלל ובתחום הנגישות בפרט:
- הנגשת נתב שיחות – תקנה 33 לתקנות שוויון הזכויות, קובעת כי מקום שניתן לציבור שירות באמצעות מידע מוקלט (כלומר – כל מוקד טלפוני של כל חברה שמעניקה שירות ציבורי) – יינתן המידע באמצעות הקלטה נגישה. הקלטה נגישה, היא הקלטה בשפה פשוטה ובקצב איטי, בלא מוסיקת רקע, שתושמע עם תחילת מסירת המידע המוקלט (הסיבה להפרדת המוסיקה היא שאנשים לקויי שמיעה, אינם יכולים להבין הקלטה ומוסיקה במקביל בשל מוגבלותם).
- הנגשת אתר אינטרנט – תקנה 35א לתקנות שוויון הזכויות, קובעת כי עוסק המציע שירות ציבורי, יבצע התאמות נגישות באתר האינטרנט שלו בהתאם לתקנות שוויון הזכויות ותקן הנגישות, אשר קובע את הקריטריונים לפיהם אתר אינטרנט ייחשב כמונגש. יצוין, כי בנוגע לעילה זו באופן ספציפי, וככל שמדובר על סטייה בנגישות האתר (כלומר – האתר מונגש, אך נמצאו בו ליקויי נגישות) קבועה חובת פניה מוקדמת– כך שעל התובע הפוטנציאלי לפנות ראשית לחברה במכתב ורק בחלוף 60 ימים בהם לא קיבל מענה, יוכל להגיש תביעה ייצוגית בבסיסה טענה להפרת חובה זו. עוד יצוין, כי לא די בהנגשת האתר אלא יש לפרסם "הצהרת נגישות" מסודרת, במסגרתה מפורטות כל התאמות הנגישות שבוצעו באתר לשימוש אנשים עם מוגבלות (לדוגמה – החשכת מסך, הגדלת טקסט, הקראה וכו').
- פרסום הסדרי נגישות באתר – עילת תביעה נוספת ופופולרית מאוד בתביעות ייצוגיות בתחום הנגישות, היא הפרה לכאורה של החובה לפרסם באתר האינטרנט הסדרי נגישות, הקבועה בתקנה 34 לתקנות שוויון הזכויות. בהתאם לתקנה זו, על החברה לפרסם באתר האינטרנט שלה את התאמות הנגישות שבוצעו בחנויותיה\סניפיה – האם קיימות חניות נכים בסמוך; האם ישנה כניסה נגישה לסניפים; האם קיימים שירותי נכים בסמוך; האם קיימת מערכת עזר לשמיעה בקופה\בקבלה; האם ישנו תא מדידה נגיש (לעוסקים הרלוונטיים) וכיו"ב.
- מינוי רכז נגישות בחברה – עילה זו היא בד"כ עילה שולית לעילות האחרות ו"מתווספת" כטענה נלווית. עניינה הוא מינוי רכז נגישות בחברה ופרסום פרטיו באתר האינטרנט והיא קבועה בתקנה 91 לתקנות שוויון הזכויות. בהתאם לתקנה זו, על ארגון המונה מעל 25 עובדים למנות רכז נגישות, אדם בחברה (עדיף אדם עם מוגבלות) אשר עליו לעבור הדרכה, ולאחריה להיות איש הקשר של החברה לפניות בתחום הנגישות (בהתאם – יש לפרסם את פרטיו באתר האינטרנט ורצוי בסמוך להסדרי הנגישות).
***
עו"ד סיטון-זלקינד, מובילת תחום התובענות הייצוגיות במשרד מ.פירון הפועלת גם כמגשרת מוסמכת ומוכרת כאחת מחמש המגשרות המובילות בארץ, ייצגה ומייצגת בתיקים מעין אלה למעלה מ-100 חברות בענפים שונים.
הנכם מוזמנים להתייעץ ו\או לפנות אליה בדוא"ל: ronits@firon.co.il או בטלפון 03-7540158.
