יום עיון בדבר החוק לצמצום השימוש במזומן ויישום מנגנון EMV בעסקים

כידוע, ביום 1.1.2019 נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש במזומן, אשר משליך על פעילות מרבית העסקים בישראל. בנוסף, ביום 1.1.2019 נכנס לתוקף מנגנון הסטת האחריות לבתי עסק, בהתאם לתקן EMV לאבטחת תשלומים בכרטיסי חיוב בבתי עסק (למעט עסקים במחזור סליקה מתחת ל-5 מיליון ש"ח, שהוראה זו תחול עליהם ביום 1.1.2020), על פיו על הלקוחות להקיש קוד סודי במסוף.

הכנס עסק בהיערכות נדרשת של העסקים בישראל לחקיקה החדשה, ובכלל זה: הצגת ההוראות החדשות בדבר תשלום במזומן בבתי עסק, ובכלל זה מגבלות בנוגע לתשלום חלקי או מקדמה לעסק; איך לטפל בשיקים מוסבים לטובת העסק, ועל מה יש להקפיד לפי החקיקה החדשה, בכדי שהשיק לא יחזור; כיצד על עסקים לפעול מול לקוחות שאין בידיהם חשבון בנק לביצוע העברות כספיות ו/או שיקים לתשלום; איך עסקים יכולים לשלם חובות לגביה במזומן; מהו מנגנון הסטת האחריות על בתי עסק, וכיצד על עסק לפעול בכדי למנוע מקרי הונאה בכרטיסי חיוב.

עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, פתח את הכנס ואמר כי "איגוד לשכות המסחר תמך לאורך כל הליך החקיקה בצמצום ההון השחור במדינת ישראל. למרות  זאת, החוק לצמצום השימוש במזומן חייב להיות משולב עם חינוך הציבור, ולא ניתן ביום אחד לגדוע את השימוש במזומן.לא ניתן לחנך את הציבור בישראל, רק דרך קנסות. אמנם החוק קובע שבתשעת החודשים הראשונים לא יוטלו קנסות, אולם מדובר בתקופה קצרה מאוד לחוק מאוד מורכב.עוד יותר חמור, שעד כה לא ניתן מענה לציבור רחב שנאלץ להשתמש במזומן, שמנוע מפתיחת חשבונות בנק מסיבות שונות. לא ברור כיצד ישלמו אותם האנשים, שאין להם פתרונות חלופיים. כרטיסי הדביט וכרטיסים נטענים שמציע בנק ישראל אינם פתרון שהציבור יודע עליו, וגם אינם נותן מענה לכל הבעיות, שכן חלק מהעסקים לא מכבדים כרטיסי דביט או כרטיס נטען. על חברי הכנסת ורשות המסים, להאריך את תקופת אי מתן הקנסות לשנה וחצי, ובזמן הזה להתמקד בחינוך השוק, ומתן פתרונות לכלל הבעיות."

"נושא נוסף שמטריד אותנו, הינו מנגנון הסטת אחריות בשימוש בכרטיסי חיוב, מה שידוע כ-EMV, שגם נכנס לתוקף בינואר 2019.לאורך כל הדיונים שלנו עם בנק ישראל, ציינו שגם כאן נדרש לחנך את הציבור, שבמשך שנים הודרך לא להעביר את הקוד הסודי של כרטיס האשראי.בנק ישראל התחייב בפנינו שירים קמפיין פרסום בנושא, אך לצערי זה לא בוצע. לא בתי העסק ולא האזרחים מכירים את ההוראה החדשה.על בנק ישראל להעלות בדחיפות קמפיין פרסום רחב היקף, שיסביר לציבור מדוע הוא נדרש להקליד את הקוד הסודי בכל קניה בכרטיס האשראי, כדי למנוע ויכוחים וחיכוכים מיותרים עם בתי העסק. "

"בעיה נוספת, הינה עלות מימון פרויקט החלפת המסופים בבתי העסק. סוכם עם משרד הכלכלה כי הם יבחנו הקמת קרן למימון החלפת המסופים, שכן מדובר באינטרס לאומי שיביא עוד גורמים מחו"ל לפעילות בישראל, כדי להוזיל עלויות, ואסור להפיל את העול של קידום התחרות וכניסת שחקנים חדשים בישראל, על העסקים הקטנים והבינוניים. על משרד הכלכלה להקים בדחיפות קרן למימון החלפת מסופי האשראי, בייחוד עבור עסקים קטנים ובינוניים."

רו"ח ערן יעקב, מנהל רשות המסים, אמר: "אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהשיב לתלונות ששמענו לגבי החוק ולבקשות שונות לדחייתו. גם כשחוקק, ניתנו 9 חודשי זמן שבתוכם גם אם מישהו עושה הפרה והחליט שהוא לא מקיים את החוק, כל מה שיקרה לו זה שיודיעו לו על ההפרה ולא תחול עליו סנקציה, רק אם בחר לעשות את ההפרה פעם נוספת, תחול הסנקציה. זה אומר שמעבר לזמן שניתן, להפנמת החוק, לא זו אף זו - יצאנו בקמפיין רחב בכל מדיה, שם אנו נמצאים בכל מקום עם הסברים מפורטים, קיימנו דרך העיתונות יום מענה לפניות ציבור ונתנו שאלות ותשובות. אני לא מכיר הרבה חוקים שהיה בהם התהליך הזה, כך שאני בטוח שרוב הציבור יודע, וגם מי שיודע ויעשה הפרה, ב-9 חודשים לא יזכה לשום סנקציה, ולכן אין שום משמעות לתלונות על זמן נוסף להפנמה או לדחייה של יישום החוק. ניתן מספיק זמן להפנמה ואנו לא נאפשר עוד דחיות. בכל העולם שימוש במזומן הולך ופוחת, זו המגמה אפילו בסין. החידוש המשמעותי בחוק הוא שאנו כבר לא מתנהלים רק מול הנישום, מול העוסק, אלא שהעברנו חלק מהאחריות למשלם עצמו – לאדם הפרטי. אם מי שהיה אחראי עד היום זה העוסק – עכשיו גם המשלם עצמו, יש לו חובה ואחריות ואם הוא יעבור על החוק הוא צפוי לסנקציה - וזה שינוי משמעותי מאוד ואפילו שינוי פרדיגמה." יעקב סיכם את דבריו ואמר כי מי שלא מבין משהו לגבי החוק, "מוזמן להיכנס לאתר הרשות שם יש כתובת ייעודית לפניות. מי שלא יקבל שם תשובה – מוזמן לפנות אליי אישית".

חה"כ ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, אמר: "במדינת ישראל יש כ-130 מיליארד ₪ שזורמים מתחת לרדאר מדי שנה. כלכלה של מדינה לא יכולה להרשות לעצמה דבר כזה. ההחלטה להעביר את החוק לצמצום השימוש במזומן עמדה על שלוש סיבות: הראשונה, הטרור. מזומן הוא  הדלק שמניע את הטרור, ובדיונים שלנו בוועדת חוקה חוק ומשפט על החוק ליוו אותנו אנשי השב"כ, המוסד, משרד הביטחון וצה"ל. השניה, ארגוני הפשע. על מנת להיאבק בארגוני הפשע, לצמצם ואף למנוע את פעילותם, יחד עם משטרת ישראל. השלישית, כפי שהוזכרה בדברי מנהל רשות המסים, היא כי מדינת ישראל רוצה לבקר את ההכנסות ולקבל עליהם את המע"מ המגיע לה, בשילוב עם השמירה על שוויון התנאים בין האזרחים במדינה – בלי שאף אחד יצא "פראייר" כי הוא משלם והאחר לא.

אדגיש כי מדובר על צמצום המזומן ולא איסור מזומן. אנחנו עדיין לא בנויים לכך.

יחד עם זאת, עדיין יש שתי בעיות גדולות בהכנסת החוק לתוקף: ראשית, אי אפשר להכיל כזה חוק בלי הסברה מקיפה. מדובר בשינוי גדול אך האדם ברחוב עדיין לא יודע על מה מדובר. יש אוכלוסיות גדולות שרגילות להשתמש במזומן מטעמים רבים, והן צריכות לדעת על קיומו של חוק כזה וכי האיסור הוא לא רק על המקבל אלא גם על הנותן.

שנית, צריך למצוא לאוכלוסיות אלו גם פתרונות. לא פתרונות תיאורטיים אלא מעשיים. לבעיה זו הוצגו לנו שני פתרונות: הפתרון הראשון הוא פתרון "קסם" – דביט. אבל למי שאין חשבון בנק הפתרון הזה לא ישים. השני, כרטיס נטען לבנק הדואר. זה אמנם נוח אבל עדיין פתרון חלקי מאוד.

נכון לרגע זה, עם כניסת החוק לתוקפו, אין עדיין פתרון לציבור הרחב לתחליף השימוש במזומן".

עו"ד עודד אופק, שותף במשרד מ. פירון ושות', עורכי דין, המייצג לקוחות המתמודדים עם השלכות החקיקה, דיבר לאחר ראש רשות המסים, ערן יעקב, ואמר כי: "אף שהתכלית של חוק היא לעשות סדר, בפועל יצר החוק אנדרלמוסיה. על רשות המסים לדאוג לכך שחוק שמטרתו טובה לא יוביל לקריסה של עסקים. כבר עכשיו החוק מעורר שאלות רבות שאין להן מענה. למשל, מה הכלל לגבי רכישה מרוכזת עבור מספר אנשים שנעשית על ידי אדם אחד? האם עסקה אחת או מספר עסקאות?; האם עוסק שהוזיל את מחירי העסקאות ל-11,000 ₪ כדי להמשיך למכור, ייחשב כמי שביצע מעשה מרמה?; מה יעשה בעל אולם שמחות כדי לגבות את שכרו כשאינו יכול לקבל תשלום מזומן ואם קיבל שיקים "בלנקו" מהחוגגים?; איך מתייחסים לחוב מעל 11,000 ₪ שנצבר ממספר רב של עסקאות בסכומים נמוכים?; האם לחוק תחולה אקס-טריטוריאלית על עסקאות שמבוצעות על יד חברה ישראלית בחו"ל? ועוד. בשורה התחתונה: נוכח חוסר הוודאות הממשי שהחוק יצר, אנו מבקשים מהרשות לגלות גמישות באכיפת החוק ולשלב ידיים עם השחקנים בשוק כדי לתת מענה לשאלות הרבות שהחוק מציף ושכיום אין עליהן תשובה."

עו"ד רוני נויבואר, ראש תחום (אזרחי) במשרד המשפטים, דיברה על חוק שירותי תשלום והשתלבותו על החוק לצמצום השימוש במזומן: "השימוש במזומן לכשעצמו אין בו דבר לא מוסרי, המדינה רוצה להגביל את השימוש רק בסכומים גבוהים, שבהם לא נוח להשתמש במזומן ולכן כשיש בהם שימוש הוא לרוב בעייתי ומתוך רצון להתחמק ממס. אך אם המדינה מבקשת לצמצם את השימוש במזומן עליה ליצור אלטרנטיבות טובות לשוק. צריך ליצור אמצעי תשלום עבור הציבור שבדיוק במסגרת של מזומן, לא נכון למנוע שימוש במזומן אם אין פתרון".

נויבואר הציעה להיצמד עד כמה שניתן להסדרים במדינות אחרות, כגון התשתית האירופאית, וכן הביאה לדוגמה לשימוש נכון את אפליקציות העברת הכספים הבנקאיות וכן אפליקציות עתידיות.

נויבואר התייחסה לשאלות קודמות שעלו מהקהל באשר לאלטרנטיבות, המגבלות בהן והחשש שהעלויות – כמו עלויות סליקה – יגולגלו אל עבר בעלי העסקים: "אנחנו רצינו צ'ק דיגיטלי. בנק ישראל דרש לשמוע מהו חזון הצ'ק הדיגיטלי. זה כלי מהמאה ה-12 ולא קל לשנות אותו. כל סוגיית האמון באמצעי תשלום היא סוגיה שעוד צריכה להיבחן."

גב' עירית מנדלסון, מנהל מחלקת חשבות ומערכות תשלומים, בנק ישראל, את פעילותו של בנק ישראל בתחום מערכות התשלומים בכל הנוגע לחידושים באמצעי התשלום בכלל ולצמצום השימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר בפרט, על רקע כניסת חוק המזומן לתוקפו. תהליכי ההסברה וההטמעה של הבנק נעשים בשיתוף פעולה עם רשות המיסים שאמונה על אכיפת החוק. בין היתר חשפה מנדלסון את הפורמט החדש של השיק שייכנס למחזור במהלך השנה.

בנק ישראל נוקט במספר פעולות לעידוד השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים ומופחתי סיכונים וליישום סעיפי חוק מזומן המתייחסים לשיקים. לכן פעל הבנק לעדכון התקן על פיו מודפסים שיקים בישראל, כך שבשיק המודפס במקור ללא הגבלת סחירות (ללא הגבלה של "מוטב בלבד" בשיק) מופיעה טבלה בגב השיק אשר תנחה את המשלם או המקבל לגבי המידע שהם נדרשים לציין בגב השיק.

בנק ישראל ממשיך בקידום רפורמות במערך התשלומים ונוקט בצעדים תשתיתיים נוספים אשר השפעתם תורגש בשנים הקרובות, בין היתר קידום תשלומים ללא מגע. הטכנולוגיה מאפשרת לבצע תשלום באמצעות הצמדת כרטיס חיוב/ טלפון חכם/ שעון חכם/ צמיד אלקטרוני וכיוב' לקורא לשם ביצוע התשלום. דוגמה לכך קיימת  בשירותי Apple Pay, Samsung Pay, Android Pay."

מנדלסון ציינה נתון מפתיע שהוצג בדיוני החוק המזומן והוא תשלומים של בני נוער וצעירים. צעירים משתמשים היום במחשב ועושים פעולות שקשורות לתשלומים. וההורים מאוד מודאגים ובצדק. כפתרון הציגה את מה שמתרחש במדינות סקנדינביה: גידול באפשרויות תשלום לנוער, כגון אפליקציה מוגבלת בסכום על חשבון ההורים. "כמו רב-קו, יכול להיות כרטיס נטען שמשמש לעסקים. זה אפשרי טכנולוגית. כל התשתיות מוכנות לדור העתיד – תרתי משמע".

כמו כן, התקיים פאנל מומחים שעסק מה צופן העתיד:

עו"ד רונן קצף, ממשרד מ. פירון ושות', עורכי דין,

מר שי פרמינגר, מנכ"ל ERN,

מר דני מזרחי, מנכ"ל אופל בלאנס,

עו"ד שי גרוס-הולנדר, מומחה בתחום ההוצאה לפועל,

גב' ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה ומסים באיגוד לשכות המסחר, אמרה: "על המגזר העסקי מופעל בשנים האחרונות לחץ אדיר להורדת יוקר המחיה. העסקים נמצאים בתחרות מטורפת מול העולם ועם עליית מחירי התשומות במשק. אין ספק שאם כל העוסקים במשק היו מדווחים על הכנסותיהם, נטל המס בישראל היה בוודאי יורד ומקל על כלל המגזר העסקי בהתאמה לשינויים הגלובליים. על כן אנחנו בעד הסדרת תחום השימוש במזומן עד לסכום של 11,000 ₪ ולא פחות מכך, כדי לאפשר פעילות תקינה של המגזר העסקי." מני ציינה כי בשנת 2017 נסחרו בישראל 101 מיליון צ'קים, ירידה של 16% לעומת 2009. הסכום הכולל של הצ'קים הנסחרים עמד על כ 860 מיליון ₪, כאשר סכום ממוצע של צ'ק עמד על 8,400 ₪, עליה של 40% לעומת 2009."

לצפייה בשידור החי שהועבר מהכנס לחצו כאן 

לקריאה נוספת בנושא החוק לצמצום השימוש במזומן לחצו כאן

למידע נוסף בנושא תקן ה - EMV לחצו כאן 

לפרטים בנושא נוסח חוק שירותי תשלום לחצו כאן

קרדיט צילום: ליאת מנדל