חוות דעת כלכלית של סמנכ"ל רשות המסים לשעבר, בועז סופר: "יהיה זה נכון להמשיך את הפטור ממכס על יבוא טקסטיל"

הטלת מכס - גבוהה ככל שתהיה, לא תצליח להביא תועלת ממשית לתעשיית הטקסטיל המקומית, וזאת בשל הסטות הסחר הצפויות של לפחות חלק מהפעילות  בסין, הודו ובנגלדש למשל, למדינות אחרות עם עלות ייצור נמוכה מישראל ומכס אפס – כדוגמת טורקיה שגם נהנית מקרבה גיאוגרפית. זאת, מעבר לחיסרון היחסי המובנה בישראל של התעשייה המקומית, מבחינת תפוקה, עלות שכר ועוד. לביטול המכס תהיה גם השפעה מיידית בשל פגיעה ברמת התחרות בין יצרנים ממדינות שונות ולכך צפויה להיות השפעה שלילית על רמת המחירים כלומר עלייה של מוצרי האופנה הנמכרים בישראל.

כך עולה מחוות דעת כלכלית שהגיש בועז סופר, מנכ"ל רציונל-פרויקטים כלכליים ואסטרטגיים ולשעבר סמנכ"ל רשות המסים, לאיגוד לשכת המסחר.  סופר נתבקש לחוות דעתו על המלצת משרד הכלכלה לשקול את ביטול הפטור על מוצרי טקסטיל שנקבע כהוראת שעה המסתיימת בסוף דצמבר 2018. בתפקידו כסמנכ"ל ברשות המסים, סופר עסק רבות בחשיפה ליבוא של המשק הישראלי ליבוא מתחרה, הסכמים בינלאומיים, מכסים, היטלי היצף, פטורים ביבוא אישי וכן הלאה.

מהדו"ח עולה כי קיימת תחרות רבה הן בין יבואנים ורשתות האופנה, והן בשל היותו של השוק חשוף ליבוא מתחרה מצד הייבוא האישי במסגרת הסחר האלקטרוני (פטור ממע"מ ומכס עד 75$), ומצד רכישות במסגרת יציאה פיזית לחו"ל. מצב זה מבטיח מחיר תחרותי וגלגול מלא (או קרוב לכך) של כל שינוי במכס על המחיר לצרכן.

בנוסף, בתקופה שבין ינואר 2012 לספטמבר 2018 ירד מדד מחירי ההלבשה ב 17%. ירידה זו מתרחשת בשל השפעת גורמים שונים ובהם הפחתת מכסי המגן (בשתי פעימות ובכלל זה ביטול המכס מינואר שנה זו), תחרות עזה בין הקמעונאים, ירידת עלויות הייצור והתחזקות השקל. כמו כן, מהדוח עולה כי מאז ביטול המכס , "חלה ירידת מחירים של כ 4.1% במדד מחירי ההלבשה הממוצע בהשוואה בין התקופה ינואר-ספטמבר בין השנים 2018 ל-2017. שמתוך ירידה של 4.1% במדד, 0.4% תיוחס לשע"ח, 1.4% להמשך מגמת ירידה רב-שנתית, ו 2.3% שיש לייחס בפועל להשפעת גלגול ביטול המכס למחיר לצרכן. "

מחוות הדעת עולה כי ההשפעה הישירה של הפחתת המכס על המחירים לצרכן נאמדת בכ-2.3% אשר הובילה להקטנת ההוצאה של הצרכן בכ-370 מיליון ₪ בקירוב, במונחים שנתיים.

כל ניסיון לשייך את הפגיעה בתעשייה המקומית באופן בלעדי לביטול הפטור בעת הזו, תוך התעלמות מפערים ניכרים בעלויות הייצור בין ישראל לארצות שלישיות, מהשינויים המבניים שחוותה התעשייה המקומית והתאמתה להתפתחויות בענף האופנה כולו, ולתחרות העזה בשוק הקמעונאי ואל מול הסחר האלקטרוני - אינו תואם את המציאות. נוסיף ונציין כי המכס על מוצרי טקסטיל הופחת באופן מדורג עד ל-12% לפני קרוב ל-20 שנה – וזאת במסגרת תוכנית החשיפה של המשק הישראלי לארצות שלישיות החל משנת 1991. ביטול הפטור ממכס בהתאם להחלטתו של שר האוצר מתחילת השנה, מהווה השלמה מבורכת של המהלך שהחל זה מכבר.

"בדוח של משרד הכלכלה, מצוינות מדינות או גושי סחר הקובעים מכסי מגן בשיעורים שונים על יבוא ממדינות שונות – מתוך רצון להציג כי מדינות רבות פועלות להגנה על התעשיות המקומיות שלהן" ואולם, נוסיף ונציין כי השוואה זו אפקטיבית רק לאחר ניתוח יתרונות וחסרונות יחסיים במדינות השונות, ובכלל זה רגישות של הביקוש ביחס לשינויים במחיר.

נציין כי עלויות היצור בישראל גבוהות ביחס לאלה המקובלות במזרח הרחוק, ואף גבוהות ביחס למקובל בטורקיה, גם במקומות בהם קיימת אפשרות (מבחינת תשתיות והון) לעשות שימוש ביצור המקומי כתחליף ליבוא מוצרי טקסטיל - כפי שאכן נעשה גם היום. לפיכך, ההערכה היא כי השימוש הנוכחי ביצור המקומי נמצא בשיאו, ובהעדר השקעות גדולות בתחום המיכון, הידע, כוח האדם וסיוע תזרימי - מה שיתרחש בשוק הוא הסטה ממקור "אפס מכס" אחד למקור "אפס מכס" אחר - ורצוי אחד כזה שינטרל ככל שניתן את הבדלי עלויות כוח האדם בין סין למקורות יבוא אחרים ובשקלול עלויות הובלה נוחות יותר.

"לא מדובר ב'עונש' כלפי היצור המקומי אלא בהכרח עסקי של הישרדות בתחרות הולכת וגוברת בתחום: התמודדות עם רווחיות שהולכת ונשחקת (ניתן לעיין בנתוני החברות הציבוריות), ותחרות אגרסיבית מצד הסחר האלקטרוני. במילים אחרות, חוסר היכולת של היצור המקומי לתת מענה לדרישות הרשתות צפוי להביא לתוצאה צפויה זהה גם אם כלל מוצרי הטקסטיל היו ממוכסים מכל מקור בעולם – במילים אחרות, השתת נטל עודף על רשתות האופנה, ללא תועלת ממשית לא ברמה הפיסקלית (כלל משקית) ולא ברמה התעסוקה המקומית בענף הטקסטיל.

בהחלט ייתכן כי על אף רצונן של הרשתות לגלגל את המכס  - ככל שיבוטל הפטור ממכס – הקושי הגובר והולך להתמודד עם הסחר האלקטרוני עשוי להביא להגדלת הנטל העודף על הרשתות. בכך, לא רק שנפגעה יכולת התחרות של הרשתות אלא שיש בכך כדי לייצר תחרות לא-סימטרית ולא הוגנת ביחס לסחר האלקטרוני.