97 רשויות ומועצות מקומיות הגישו בקשות לשינויים חריגים בצו הארנונה לשנת 2018
מתוכן 55 רשויות הגישו בקשה להעלאה חריגה בתעריפי הארנונה, 32 רשויות הגישו בקשה להפחתה חריגה בתעריפי הארנונה, 8 רשויות הגישו בקשות לשינויים חריגים בצו הארנונה שלא צפויים להשפיע על חיובי הארנונה, ו- 2 רשויות הגישו בקשה חריגה עם נתונים חסרים שלא ניתן לדעת את המשמעות הכספית.
הממצאים עלו מבדיקת איגוד לשכות המסחר, על פי נתונים שהגיעו ממשרד הפנים.
מניתוח הנתונים עולה כי תוספת העלות למגזר העסקי אם יאושרו כל הבקשות החריגות להעלאת הארנונה עומדת על כ- 58.4 מיליון ₪. לעומת זאת, צפויה הפחתה של כ- 15 מיליון ₪ למגורים. **
נתונים אלה מתווספים לעלייה בשיעור של ב- 2.18% במס הארנונה בתחילת שנת 2018 לכלל הציבור ולעסקים, המהווה כ- 513 מיליון ₪ כך שסך מס הארנונה יגיע בשנת 2018 לכ- 24.1 מיליארד ₪ (לא כולל אישורים חריגים).
מרבית העלייה - 430.9 מיליון ₪, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי.
כידוע, על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד שכר במגזר הציבורי. כך שהעלייה בשנת 2018 נובעת בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי שגדל ב- 3.66% , בעוד שבאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב- 0.7% בלבד.
מתחשיב שערך איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2012 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2018, עלה מס הארנונה ב 14.7% ובסכום של 3.1 מיליארד ₪. מרביתו, כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול של 25% ובסכום של 2.5 מיליארד ₪.
בעקבות הבדיקה, פנה עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אל שר האוצר משה כחלון ולשר הפנים אריה דרעי, בדרישה כי לא יאשרו את 55 הבקשות של הרשויות המקומיות להעלאות חריגות במס הארנונה לשנת 2018. במכתבו לשרים כתב: "אנו מודעים לעובדה שקיימים קווים מנחים להגשת בקשות לאישורים חריגים, אבל אין בהם כדי למנוע את שאיפת הרשויות ללחוץ בקבלת אישורים חריגים. הדבר הקל ביותר עבור הרשות המקומית היא לבקש העלאה חריגה. במקום להתייעל, לחסוך, להוכיח שנעשו מאמצים משמעותיים של גבייה, הולכים לפתרון הקל ביותר, העלאת המסים לציבור, שגם כך נאנק תחת עול ההכבדות, שהארנונה מהווה חלק ניכר ממנו".
על פי הצעת חוק שיזם איגוד לשכות המסחר יש לטפל טיפול שורש בעיוותים ובאבסורדים הקיימים היום בחוק ההסדרים בנוגע למס הארנונה ולבצע מספר שינויים הכרחיים בחוק:
- לבטל בנוסחת העדכון השנתית האוטומטית את רכיב שינוי מדד השכר במגזר הציבורי, כך שהעדכון יכלול רק את השינוי במדד המחירים לצרכן. נכון להיום, כל הסכם שמגדיל את השכר במגזר הציבורי מתורגם לעלייה בחשבון הארנונה, שלא לדבר על חריגות וחגיגות השכר במגזר הציבורי שגם אותן הציבור נדרש לממן.
- יש לקבל את אישור ועדת משנה מיוחדת של ועדת הכספים, בנוסף לאישורים הקבועים היום בחוק של שר הפנים ושר האוצר. "השרים לא מסוגלים לעמוד בלחץ של הרשויות המקומיות ולכן חייבת להיות בקרה נוספת, פרלמנטארית, על מנגנון האישורים החריגים וזאת גם על מנת לעודד שקיפות וגילוי מלאים של האישורים".
- בקשה לאישור חריג להטלת מס ארנונה תחייב את הרשות המקומית בהתייעצות עם המגזר העסקי קודם להנחת הבקשה.
- על הרשות המקומית המבקשת אישור חריג להוכיח מאמצי גבייה, כתנאי לבקשה. מאמצי גבייה משמעותם גבייה של 90% לפחות מהארנונה לפני שמבקשים להטיל עומס ארנונה נוסף על הציבור.
- רשות מקומית שבקשתה לאישור חריג התקבלה, לא תוכל להגיש בקשה לאישור חריג נוסף וזאת במשך 5 שנים מיום קבלת האישור.
לצפייה ברשימת הרשויות והמועצות המקומיות שהגישו בקשות לשינויים חריגים לחצו כאן
