איגוד לשכות המסחר: יש לדחות את המעבר לסליקת כרטיסי אשראי בתקן EMV
סמנכ"ל איגוד לשכות המסחר, חיים עוז, שיגר אמש פנייה למפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, לדחות ל-1.1.2019 את יישום חובת המעבר לסליקת כרטיסי אשראי בהתאם לתקן EMV, המחייב בין היתר את כלל המגזר העסקי להעברת כרטיס האשראי במסופון והקשת קוד סודי ע"י הצרכנים לצורך ביצוע עסקה.
במכתבו הדגיש עוז כי "אנו תומכים במעבר לביצוע סליקת כרטיסי אשראי בהתאם לתקן EMV, אך בד בבד נדרשת התאמת חוק כרטיסי חיוב למציאות הטכנולוגית החדשה שנוצרה, תוך מתן תקופת היערכות מספקת".
להלן ההערות לחוק כפי שצויינו במכתב:
1. חוסר הערכות - מבדיקה שערכנו בקרב העסקים עולה, כי חלק ניכר מהעסקים בענפי המסחר והשירותים, אינם ערוכים למעבר האמור בלוח הזמנים שנקבע. המעבר מצריך היערכות משמעותית הדורשת מכלל בתי העסק להצטייד במכשירי סליקה חדשים הכוללים את דרישות המעבר לתקן EMV והשקעה בתשתיות החיבור כולל חיבור כל נקודה באמצעות טכנאי, השקעות הכרוכות בעלויות כלכליות לא מבוטלות עבור העסקים הגדולים, הבינוניים והקטנים.
2. כשל הסברתי - לשכת המסחר לא קיבלה כל מידע מבנק ישראל לעניין היערכות העסקים למעבר סליקת כרטיסי האשראי בתקן EMV. לא מתקבל על הדעת, שביצוע מהלך כה נרחב המחייב הערכות מיוחדת של המשק, בנק ישראל לא יוציא הנחיות בנושא לכלל בתי העסק במשק ויסתפק בהנחיות דרך הודעה לעיתונות בלבד, ניתן להניח שמרבית העסקים אינם מנויים לתפוצת אתר האינטרנט של בנק ישראל.
3. שינוי ההגדרה של עסקאות במסמך חסר בחוק כרטיסי חיוב - סוגיה נוספת הנוגעת לאחריות בתי העסק, שאין לה מענה בחוק או בהנחיות החדשות:
בסעיף 11.5 לנוהל בנקאי תקין 5/16 נקבע מנגנון הסטת אחריות מהמנפיק לסולק, על פיו: "במקרה בו חויב כרטיס חכם בשל עסקאות או פעולות שבוצעו אגב שימוש לרעה, כהגדרתו בסעיף 5 לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, שלא בתקן EMV, הסולק יהיה אחראי להשבת סכום החיוב למנפיק".
כידוע, מטרת המעבר לתקן EMV היא להבטיח עסקאות בטוחות יותר, כאשר חיוב הכרטיס ייעשה כנגד הקשת הקוד הסודי וללא צורך או חלף חתימת הלקוח על העסקה. אלא שלצד הרגולציה המתקדמת בנושא הטמעת תקן EMV במסופוני האשראי בקרב המנפיקים והסולקים, ההגדרות בחוק כרטיסי חיוב נותרו ללא שינוי.
הקושי שנוצר, הוא שבהיצמדות דווקנית ללשון החוק, ניתן לפרש כל עסקה לפי התקן החדש כ"עסקה במסמך חסר". זאת שכן, על פי הגדרת מונח זה בסעיף 9 לחוק כרטיסי חיוב, עסקה במסמך חסר הינה: "עסקה בין לקוח לבין ספק, שבה לא הוצג כרטיס אשראי, או עסקה שבמסמך המעיד עליה לא צוינו פרטים כאמור בסעיף 8, או עסקה שהמסמך המעיד עליה לא נחתם בידי הלקוח".
יוצא אפוא, שבתי עסק שפועלים לפי ההנחיות, מקיימים את המוטל עליהם ונערכים מבחינת תוכנה וחומרה בהתאם להנחיות החדשות, ובכך פועלים לצמצום הסיכון להונאות כרטיס אשראי, נותרים חשופים בעסקה לאור ההגנות שהחוק מעניק ללקוח על עסקאות במסמך חסר.
המעבר נועד ליצור מצב של צמצום ההונאות שהתרחשו בביצוע עסקאות עם כרטיסי אשראי גנובים וכדומה, אך המצב שנוצר מחייב את שינוי ההגדרה של עסקאות במסמך חסר בחוק כרטיסי חיוב, וזאת על מנת שבעלי העסקים לא יהיו חשופים לדרישות בלתי הגיוניות להשבת סכומי החיוב מהעסק למנפיק, עקב דרישה לביטול העסקאות על ידי הצרכנים.
4. קביעת תקופת מעבר לתקן החדש - במסופי אשראי לפי התקן החדש, הצרכנים ידרשו להקיש את הקוד הסודי בביצוע עסקה. דרישה זו עלולה להביא לעיכובים גדולים בקופות וויכוחים מיותרים עם קופאיות שידרשו קוד סודי, שכן במשך שנים ארוכות חונכנו לא לומר לאף אחד את הקוד הסודי, לשנן אותו בעל-פה ולא לשמור אותו בשום מקום. כמו כן, חלק ניכר מהצרכנים יידרשו להחליף את הכרטיס הנמצא ברשותם לכרטיס התומך בתקן החדש, או לשחזר את הקוד הסודי.
לשם מניעת אותם בעיות המוזכרות לעיל, הדגיש עוז במכתבו כי על בנק ישראל לצאת בקמפיין הסברתי רחב היקף לציבור בישראל, לקראת המעבר לתקן EMV וזאת בדומה לקמפיין הפרסומי שביצע המשרד להגנת הסביבה בנושא החובה לגבות תשלום על שקיות נשיאה מפלסטיק.
