ועדת השרים לענייני חקיקה במגמת הכבדה על המגזר העסקי

במסגרת בדיקה ראשונה מסוגה בחן האגף המשפטי של איגוד לשכות המסחר את כל הצעות החוק שאישרה ועדת שרים לענייני חקיקה, במהלך 14 החודשים האחרונים מיום הקמת וועדת השרים הנוכחית, כלומר בין התאריכים 31.5-2015-31.7.2016. מהבדיקה עלה כי הוועדה אישרה לא פחות מ-412 הצעות חוק, ממשלתיות, פרטיות והחלטות שבעניינן חל דין רציפות על חקיקה קודמת.

מהבדיקה שערכה עו"ד שרון כץ מהלשכה המשפטית של איגוד לשכות המסחר עולה עוד, כי למרות כוונותיה של שקד, המבטאות הבנה והסכמה כי יש למתן את כמות החקיקה, בתקופה קצרה זו שנמשכה מעט מעל לשנה, אושרו מספר משמעותי של כ-50 הצעות חוק בעלות השפעה ישירה ומכבידה על המגזר העסקי. מתוך הצעות אלה: 26 הצעות חוק המכבידות על כלל המגזר העסקי ו-22 הצעות חוק המכבידות על סקטורים ספציפיים במגזר העסקי.  

לדברי עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל באיגוד לשכות המסחר ועו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל המשפט והיועץ המשפטי של איגוד לשכות המסחר: "נכונותה של השרה שקד לפעול בנושא ניכרת אולם לפי שעה המצב עודנו בעייתי. כבר בשער של "ועדת השרים לענייני חקיקה" הצליחה להשתחל כמות רבה של הכבדות על המגזר העסקי. הצעות אלו, אם תהפוכנה לחוק מדינה, צפויות לגרור עלויות נוספות על המגזר העסקי, ולהוות תמריץ שלילי להקמת עסקים חדשים ולפיתוח עסקים קיימים. כמו כן, הן יביאו ל'גילגול' חלק מאותן עלויות על גבם של הצרכנים בלית ברירה ובכך לצערנו יתרמו ליוקר המחייה".

עוה"ד כרמלי ולויה מדגישים כי "על מנת לצמצם עודף חקיקה יש לבחון כל הצעת חוק פרטית והשלכותיה על המגזר העסקי בבדיקת ה-RIA, וכן ניתוח מדויק מה תוספת העלות למגזר העסקי וזמן הניהול הנדרש לביצועה, בטרם ההצעה מונחת על שולחן הוועדה. כמו כן, יש לשתף את נציגי המגזר העסקי בדיונים העוסקים באותן הצעות חוק הרלוונטיות אליו". כך לדבריהם, "ניתן יהיה להבטיח כי הוועדה תבין את ההשפעה הממשית של כל הצעת חוק שמגיעה לפתחה על המגזר העסקי, וניתן יהיה לגדוע באיבן הצעות חוק פופוליסטיות ושטחיות." 

מתוך הצעות החוק שעברו את אישור הוועדה, נמצאו 26 הצעות חוק שמכבידות בוודאות על כלל המגזר העסקי. הצעות אלה עוסקות בעיקר ב-4 תחומים: 11 הצעות חוק מתחום הגנת הצרכן, 10 הצעות חוק בתחום דיני העבודה, 3 הצעות חוק מתחום החקיקה הפיננסית, 1 הצעות חוק מתחום דיני הגנת הסביבה.

בין הצעות החוק שעברו את ועדת השרים ומכבידות על כלל המגזר העסקי ניתן למצוא:

בתחום הצרכנות: פ/345 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון משלוח התראת תשלום לצרכן) התשע"ה-2015  - נכנסה לתוקף ב-16.9.2016 מחייבת את העוסק הטוען שצרכן לא שילם את חובו במועד לשלוח אליו הודעת חוב בתוך 4 חודשים מהיום בו אמור היה החוב להיות משולם. ואוסרת עליו לנקוט כל פעולה שמטרתה גביית החוב כל עוד לא חלפו 14 יום מיום שליחת ההודעה. התיקון מכביד מאוד על העסקים בתהליך גביית החובות מהצרכנים.

בתחום דיני העבודה: פ/2235 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון חופשת אבהות) התשע"ו-2015 - מאפשר לגברים לקחת ימי חופשה נוספים כדי ללוות את בת הזוג לבדיקות (עד 3 ימים במהלך הריון), 24 שעות חופשה נוספת לצורך נוכחות בלידה,  8 ימים מיום הלידה 3 ע"ח חופשה שנתית ו-5 ע"ח ימי מחלה. בנוסף לימי החופשה של האישה. ימי חופשה נוספים אלה יכבידו על המעסיקים, כששום גורם ממוסדות המדינה לא משתתף בתוספת העלויות. למעשה, מאפשרים לאב, שאינו חולה, להשתמש בימי המחלה לצורך 'חופשת אבהות'.

בתחום דיני העבודה ושוק ההון: טיוטת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשע"ו-2016 - החוק אושר בכנסת, לאור הסכם קיבוצי. לחוק יש השפעה על המעסיקים, בכך שהם נדרשים לתוספת הפרשות פנסיוניות לעובדים (ב-2 פעימות, ביולי 2016, וינואר 2017) וזאת אחרי שההפרשות הפנסיוניות הוגדלו מ-2008 באופן הדרגתי מדי שנה בהתאם להסכם הקיבוצי שנחתם אז.

בתחום הצרכנות: פ/1438 הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון ביטול עסקה ברוכלות ועסקת מכר מרחוק)התשע"ה-2015: הצעת החוק התקבלה. מטרתה להגן על צרכנים הנמנים עם אוכלוסיות מיוחדות שהתקשרו עם עוסק בעסקת רוכלות או עסקת מכר מרחוק שהסכמתם הממשית לביצוע העסקה מוטלת בספק, לבטלה גם 4 חודשים לאחר קבלת המוצר. עלולה ליצור פגיעה בעסקים בכך שהתיקון ינוצל לרעה ויצור חיכוך בלתי פוסק בין צרכנים לבין עסקים.

בתחום דיני העבודה:  פ/971 הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה התשע"ה – 2015 – משטור יתר של מערכת יחסי העבודה. לא כל התנהלות במסגרת העבודה חייבת לקבל לבוש משפטי. אין שום הצדקה להתעמרות במסגרת יחסי העבודה, אבל ההגדרה של התעמרות על פי הנוסח שהוצע הייתה רחבה מאוד ולא מידתית.

עוד בתחום דיני העבודה - פ/815 הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון הארכת תקופת החופשה לכל שנת עבודה אצל מעסיק) התשע"ה- 2015:  תיקון חוק חופשה שנתית כך שמקום 15 ימים בשנים ה-1 עד ה-4-יהיה זכאי העובד בשנה הראשונה ל-21 ימי חופשה, שנה שניה- 23, שנה שלישית- 25 ויום נוסף לכל שנה נוספת מהרביעית ועד 28 ימי חופשה בשנה. המקסימום היום הוא גם 28 ימים, כך שהשינוי המשמעותי הוא למעשה על שנים 1-4 . כך שמדובר בתוספת עלויות למעסיק.

זכויות רפואיות - טיוטת חוק הביטוח הלאומי התשע"ה-2015 - נקבעה תקרת תגמול לחברות למימוש זכויות רפואיות מול הביטוח הלאומי. אותן חברות סיפקו במשך השנים צורך אדיר של השלמת פערים וידע מול הביטוח הלאומי. מחקרים הראו, כי בלעדי השירות שאותן חברות סיפקו לציבור הרחב, הרבה מאוד כסף לא היה מגיע לידי מי שבאמת זקוק לו. עתה הגבילו את תקרת התגמול באופן שהכדאיות של אותן חברות לטפל בבעיות אמיתיות של הציבור הצטמצמה.

יש להדגיש כי הבדיקה מתייחסת למסננת של ועדת שרים לענייני חקיקה בלבד, מבלי להתייחס לשלב בו נמצאות הצעות החוק לאחר שניתן האישור של ועדת השרים – לא אלו שהבשילו לכדי חוקים רשמיים של המדינה, בין אם שונו במהלך שלוש הקריאות ובין אם לאו; וגם לא לסטטוס של ההצעות במסגרת ועדות הכנסת השונות בקריאות השונות. היא כוללת את כל ההצעות, גם מספר הצעות זהות כמעט לחלוטין, שהוגשו על ידי חברי כנסת שונים.