איגוד לשכות המסחר מביע תמיכה ביוזמה לצמצום היקפן של התביעות הייצוגיות
הצעתה של שרת המשפטים, חה"כ אילת שקד, להטיל אגרה משמעותית על אלו המגישים בקשות לאשר את תביעתם כ"תובענה ייצוגית", זוכה לתמיכה רחבה בקרב חברי איגוד לשכות המסחר, המייצג את מירב מגזר המסחר והשירותים בישראל.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ציין כי: "אין עוררין כי הכלי של תובענה ייצוגית חשוב וראוי הן ככלי המגן על ציבור גדול של צרכנים והן ככלי הרתעתי. עם זאת, יש למצוא את האיזון הנכון בין זכותו של הצרכן לשימוש בכלי זה וזכות העוסק לשימוש ראוי והוגן בכלי המשפטי של תובענה ייצוגית ולהגנה על שמו הטוב וקניינו שעלולים להיפגע בשל התנהלות פסולה של יזמי התביעה הייצוגית".
עו"ד דן כרמלי, המשנה למנכ"ל איגוד לשכות המסחר מסר: "לא ברורה לי ההתנגדות של גורמים משפטיים שונים להצעתה של שרת המשפטים. אין ספק שהצעתה של השרה שקד, הינה עוגן יסודי הנדרש לצמצום התופעה השלילית של השימוש בהליך התובענה הייצוגית, ככלי לעשיית עושר ב"שיטת מצליח", ללא כל סיכון אמיתי מצד מגיש הבקשה."
חוק תובענות ייצוגיות מחייב הליך דו שלבי: התובע יגיש תחילה בקשה לאישור התובענה כ"תובענה ייצוגית", ורק לאחר בחינת הבקשה, בהתאם לשיקולים המנויים בחוק, יחליט בית משפט האם הבקשה אכן תאושר והתובענה תתברר בבית משפט או שמא תידחה על הסף. על פניו, ההליך המקדמי נועד לסנן את השימוש בכלי של התובענה הייצוגית ולשמור אותו אך ורק למקרים בהם מתעוררות שאלות מהותיות של עובדה או כאשר בית משפט סבור כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעת הסוגיה שבמחלוקת.
"יחד עם זאת, תובעים רבים, מנצלים בחוסר תום לב את ההליך ה"דו-שלבי" כדי ליצור לחץ ולגרום להוצאות כספיות כבדות משקל לבעל העסק הנתבע, מעצם הצורך לטיפול המשפטי להכיר בבקשה כ"ייצוגית". מבחינה ציבורית, הבקשה נרשמת בפנקס התובענות הייצוגיות, ומשם הדרך להד תקשורתי וציבורי קצרה מאד. עצם הפרסום אודות הגשת הבקשה פוגע באופן מיידי בתדמית של הנתבע עוד בטרם התברר אם התביעה מוצדקת. הקלות הבלתי נסבלת בה מוגשות בקשות לתובענה ייצוגית, מפרה את האיזון בין זכויות הצרכן לזכויות העוסק. גם בקשה, שבית משפט קובע שהוגשה שלא בתום לב, פוגעת באופן מיידי בתדמית הציבורית של הנתבע ומאלצת אותו להשקיע זמן וכסף בניהול ההליך", מציין כרמלי.
מאז כניסתו של תיקון החוק לתוקף בשנת 2006, הוגשו אלפי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות. בפועל, רק חלק קטן מהן מאושר. עם זאת, עצם הגשת הבקשה ופרסומה, מבלי קשר האם התובענה תאושר, תידחה או תסתיים בהסדר פשרה, פוגעים בנתבע ובשמו ואף גורמים לו לנזק כלכלי וציבורי בלתי מבוטלים. כמו כן, ייאלץ נתבע כאמור להתגונן תוך גיוס מירב המשאבים המשפטיים העומדים לרשותו על כל המשמעויות והעלויות הכרוכות בכך.
באיגוד לשכות המסחר הוכנה הצעת חוק, שנוסחה ע"י הלשכה המשפטית באיגוד, על בסיס בדיקה מעמיקה של המסננות הנדרשות, לצורך איזון מידתי בין האינטרסים הצרכניים אל מול זכויות היסוד של בעלי העסקים.
הצעת החוק כוללת בין השאר שתי מסננות עקרוניות ומידתיות, וסמכות לבית המשפט להטלת הוצאות על המבקש שבקשתו נדחתה:
האחת - לא תוגש תובענה ייצוגית אם הסעד המבוקש היחיד הוא נזק שאינו ממוני. כמו כן, מוצע כי כאשר אחד הסעדים המבוקשים הינו נזק שאינו ממוני, לא תוגש תובענה ייצוגית לסעד שאינו ממוני העולה על עשירית מסכום הסעד הממונה הנתבע.
מטרת התיקון המוצע הינה מניעת מצב לפיו התובע ינפח את רמת הנזק הנטען באופן בלתי סביר וללא בסיס עובדתי.
השנייה - מוצע לחייב את התובע הייצוגי, בהתאם לעיקרון תום הלב, לפנות למפר טרם הגשת הבקשה, להודיע לו על קיומה של ההפרה לכאורה ולאפשר לו לתקן את ההפרה תוך 14 ימי עבודה מיום המצאת הפניה אליו. מתן התראה למשיבים טרם הגשת ההליכים הינו צעד בסיסי, פשוט והגיוני.
כמו-כן, מעגנת הצעת החוק סמכות לבית המשפט לדרוש מהמבקש להכיר בתביעתו כ"תובענה ייצוגית", להפקיד ערבות בבית המשפט, שתחולט עפ"י הצורך, במידה ובית המשפט ימצא כי מדובר בבקשה קנטרנית ובלתי ראויה, שכל מטרתה טרחה והטרדת בית העסק ב"שיטת מצליח", לטובת ההוצאות שייפסקו כנגד המבקש, אם וככל שבקשתו תדחה.
