הרגולציה היא עדיין אחד החסמים הקשים ביותר

"כשכיהנתי בתפקיד הממונה על הכנסות המדינה, מס הקניה על מזגנים היה 240%, ומי שזכה להתקרר במזג האוויר החם בישראל היו רק האליטות. מס הקנייה שימש אז כדי לעצור את הייבוא ולהגן על התעשייה והייצור המקומי. עד היום עוד לא השתחררנו מתפיסה זו של הגנה על הייצור".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר

השינוי החל בשנת 1985, עם חשיפת המשק לתחרות, מה שהוביל ליצירת כלכלה חזקה. "מאז שחשפנו את המשק לתחרות נותרו שני נושאים מרכזיים לטיפול: ענף המזון והרגולציה הישראלית. הרגולטורים כוונתם טובה והם פועלים מתוך תחושת אחריות, אך הרגולציה היא עדיין אחד החסמים הקשים ביותר. לרגולציה השפעה אדירה על התחרות. ועדת לנג עצמה חשפה שיש 37 רגולטורים." אמר לין, וסיפק דוגמה לחלף פלסטיק ברכב שמחירו היה 2,400 ש"ח, אך בזכות שינוי רגולטורי שביצע משרד התחבורה מחירו ירד ל 150 - 400 ₪, "בזכות התחרות בשוק".

"אם יש מפעל שיכול להתקיים רק בזכות הטלת מסים עקיפים, אין לו הצדקה. זו תפיסה שגויה הפוגעת בציבור הרחב, ולכולנו יש מחויבות עליונה לציבור הרחב, על אף האינטרסים העסקיים. לא ניתן לעשות שינוי חד; מדובר בתהליך ארוך של התייעלות בכדי לעמוד מול התחרות העולמית. אם אין תחרות עולמית - אין תחרות אמיתית."

לין אמר בסוף דבריו כי "ללא ספק אנו צועדים בכיוון הנכון של חשיפת המשק לתחרות, כשאחד היעדים המרכזיים הוא צמצום הרגולציה והחסמים הלא מכסיים."

עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה, יו"ר הוועדה אשר עסקה בבחינת חסמי היבוא לישראל והמלצותיה אומצו על ידי הממשלה, הציג את חלקם של משרדי הממשלה בתהליך יישום הרפורמות ביבוא, התקדמותם והשפעת רפורמות אלו על המשק והצרכנים. לדבריו בבסיסן של הרפורמות עומדות הקלות משמעותיות בבדיקות היבוא של מוצרים לישראל והעברת האחריות על טיבן ליבואנים, תוך מעבר להצהרה של היבואנים והגברת האכיפה של הרגולטורים בשווקים עצמם, תוך כדי ניהול סיכונים מושכל.

עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה

לנג הציג ממצאים, לפיהם בעקבות הרפורמה במוצרי תעבורה, ההליכים הבירוקרטיים הכרוכים בקבלת אישורים ורישיונות ליבוא פחתו בשנה האחרונה ב- 45% והזמן לקבלתם הצטמצם ב- 70%.

עוד הוסיף לנג משרד הכלכלה פעל והביא בשנים האחרונות להסרת רשמיות יותר מ- 60 תקנים ששימשו חסמי סחר ביבוא לישראל ובמקביל מנע תקנים חדשים הכוללים הטיות מן התקינה הבינלאומית ועלולים להוות חסמי סחר. בנוסף, בוטלה חובת הבדיקה של יותר מ- 270 דרישות ייחודיות בתקנים רשמיים, אשר הועברו למסלול תצהירי היבואנים. כיום פועל המשרד לבחינת פתיחת ענף בדיקות התקינה לתחרות, זאת מאחר וכיום, כל בדיקות התקן למוצרים מיובאים מבוצעות רק על ידי מכון התקנים.

"אין לי בעיה עם יצחק תשובה כל עוד הוא לא עבר על החוק. שימקסם רווחים, זה תפקידו. מה שמפריע לי זה רגולטור שלא דואג שהכסף יתחלק בצורה שוויונית", כך אמר מנכ"ל משרד האוצר, שי באב''ד,   בכנס שקיימו איגוד לשכות המסחר ומשרד הכלכלה והתעשייה.  באב"ד קרא להפסיק לתקוף את הטייקונים, שלדבריו תפקידם להרוויח, ולהפנות אצבע מאשימה לממשלה בכל הקשור לחלוקה לא צודקת של ההון. "אומרים שיש טייקונים שלוקחים לנו את הכסף. הממשלה חלק מזה כשהיא מאשימה אנשי עסקים. אני מוחה על כך. מטרתן של חברות להרוויח כסף. המטרה שלי כמנכ''ל משרד האוצר לדאוג שהרווחה תתחלק בצורה שוויונית. עשינו את זה בששינסקי 2. חשבנו שכי"ל מרוויחה יותר מדי ממשאבי הטבע של כל האזרחים, לכן העברנו את החוק ודאגנו שתשלם הרבה יותר. אני מצפה שהאזרח ימחה מולי ולא מול תשובה".

 באב"ד אמר כי בתקציב הקרוב ישולב בחוק ההסדרים מנגנון שונה לחלוטין לרישוי עסקים, כדי להקטין את הרגולציה. "בתחום עשיית עסקים בישראל יש תלונות ובצדק. אנחנו במקום 53 בעולם, יש אצלנו עודף משמעותי של רגולציה. צריך לחכות לפעמים שנה להשגת כל האישורים. אנשים לא יוצאים מזה. בחוק ההסדרים נתחיל לייצר מנגנון שונה לגמרי, אם זה עבור חנות, מסעדה, או מפעל קטן. ישראל עובדת כיום בשיטות מהמאה ה-18. נביא פעולות ספציפיות להקל על עסקים בישראל. בתקציב יהיו הרבה צעדים כדי להפוך את הסביבה יותר ידידותית".

 "נתוני הרבעון הראשון מדאיגים בהקשר לירידת יצוא והשקעות. ההאטה נובעת גם ממצב הסחר העולמי, לא רק מהנעשה בישראל. לאור ירידת היצוא הפכה הצריכה הפרטית למנוע הצמיחה של המשק, אולם לא ניתן להתבסס עליה לאורך זמן בשוק של רק שמונה מיליון צרכנים. חייבים להחזיר יצוא, מסחר ושירותים, השקעות במפעלים ובמחקר ופיתוח. אם לא נעשה זאת נהיה בבעיה".

 לדבריו, "בשוק העבודה חל שיפור מסיבי, אולם נדרשות פעולות נוספות לשילוב ערבים וחרדים בשוק העבודה. אחוזי השתתפות שלהם עדין נמוכים וזו בעיה מדאיגה. עוד 25 שנה מחצית מגיל עבודה יהיו חרדים וערבים. אם לא נטפל היום נמצא עצמנו במצב שכמות המממנים קטנה מהממומנים. בפריון לשעת עבודה בישראל – התפוקה לעובד – אנחנו בפערים של 30% ומעלה מהמדינות המפותחות, והסיבה המרכזית לכך היא ריכוזיות. יש ענפים שלמים ללא תחרות. יש ענפי מסחר ושירותים שאין בהם מספיק טכנולוגיה וחדשנות."

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב''ד

באב''ד שטח את יעדי משרד האוצר בתקציב 2016-2017 ואמר: "הדגל הראשון זה הדיור. המחירים האמירו בצורה בלתי נתפשת. המדינה לקחה שרשרת ההיצע מהתכנון לשיווק וחילקה את האחריות בין שישה משרדים. המדינה ספסרה בקרקע והעלתה מחירי דיור ב-15%. בדיור אין פתרון קסם. לא יהיה מע''מ אפס והטיפול לוקח זמן. אם ממשלה לא תכהן ארבע שנים אין סיכוי שהמהלך יושלם." יעדים נוספים של האוצר כוללים צמיחה ופריון, פעולות להגברת התחרות בענף הפנסיוני והפיננסי, צמצום ההון השחור, חשיפת ענפי השירותים לתחרות בינלאומית, ייעול השירות הציבורי. צמצום אי השוויון וחידוש הצמיחה, השקעות בתשתיות כחשמל תחבורה וביוב, ויצור סביבת רגולציה תומכת עסקים.

באב''ד הוסיף כי בכוונתו להמשיך במדיניות הורדת המכסים על מוצרי חקלאות ולעבור לתמיכות ישירות בחקלאים במקומות שחשובים למדינה. החקלאות חשובה בהיבטים ציונים ושמירת שטחים. זה שאנחנו מאבדים אחיזה בקרקע, זה דבר בעייתי מאוד. אבל בשביל לעזור לחקלאים, אי אפשר להעלות את יוקר המחיה לשמונה מיליון אזרחים. "משרד האוצר מתקשה לקדם את הרפורמות בקצב הנדרש, כיוון שהלובי החקלאי מפעיל חברי כנסת במפלגת השלטון שתוקעים מקלות בגלגלי הרפורמה. אנחנו בעד תחרות חופשית לחלוטין ללא מכסים וללא מכסות וללא מועצות יצור שמתאמות כמויות. בתקציב הנוכחי ינסה משרד האוצר להתקדם בהורדת מכסים ופתיחת מכסות נוספות ליבוא כולל של בשר כבש, ירקות קפואים, שמן זית ודגים, בהמשך למדיניות שהחלה ערב חג הפסח".

 קרדיט צילום: איתן שלו