ההסכם שיאיץ את קצב הבנייה: נשיא האיגוד בהצעה לשר האוצר לכונן הסכם שיגן על העובדים מסין

לדברי לין בפנייתו לכחלון "ישנה כבר הסכמה עקרונית של ממשלת סין לכך. שכן, בטיוטת ההסכם הבילטראלי הוסכם מצידם לגבות סכום מסוים באופן קבוע, על מנת למנוע גביית סכום עתק שישעבד את העובד הסיני. סין צריכה רק להבטיח שלא יהיה ניצול של עובדיה ושייקבע סכום קבוע, הוגן ומוסכם לגבייה מעובד בניין סיני."

לעניין הבטחת מלוא זכויות העובדים הזרים ובטיחותם בישראל, מציין לין כי "תאגידי כח אדם זר לבניין פועלים מתוקף צו של משרד הכלכלה ומצויים בפיקוח. בנוסף, ישנם חוקים רבים והסכם עבודה קיבוצי של העובדים הזרים בענף הבניין עם הסתדרות העובדים הלאומית."

בפנייה צוין כי על פי החלטת ממשלה מס' 4024 מיום 10 ביולי 2011, הבאת עובדים זרים יכולה להיעשות על פי הסכם בילטראלי עם מדינה זרה; אולם לאחר שנים שבהם התקיים דיון ממושך של משרדי הממשלה השונים, כולל משרד החוץ אל מול ממשלת סין, לשם חתימה על הסכם בילטראלי, מסתמן כי לא ניתן להגיע להסכמות בין הצדדים ותמיד צצות בעיות חדשות המונעות את חתימת ההסכם.

זאת ועוד, ענף הבנייה בישראל מצוי במצוקה מתמשכת של העדר כמות מספקת של עובדים מיומנים בעבודות הרטובות. במשך עשרות שנים לא מצליחה ממשלת ישראל לתמרץ את אזרחי המדינה לעסוק בענף הבניין.

"אסור שנרשה לעצמנו לשקוע שוב באשליות כי ניתן לשנות זאת בתקופה הקרובה. הצורך בביצוע מהיר של הקמת מבני מגורים חדשים והאצת הליכי הבנייה הוא דחוף מדי. "

לין מוסיף כי יש להיזהר מהגדלת מספר עובדי בניין פלסטיניים. קודם שמחליטים על כך, יש לבדוק מחדש את ההשפעה שהייתה לכך על עליית הפשיעה בישראל בשנות ה- 80 וה- 90. חובתה הראשונה של מדינת ישראל היא לדאוג לחיי ולביטחון תושביה.

כמו כן, בדו"ח של חברת רותם אסטרטגיה משנת 2013, שהובא לידיעת משרד רה"מ ומשרד השיכון, ושלאחריו החליט שר השיכון דאז אורי אריאל להביא 15 אלף עובדים זרים, נכתב במפורש כי: קיים קושי להעסיק עובדים פלשתינאים על פני העובדים הזרים, שכן שעות העבודה שלהם מצומצמות, קיימת אי ודאות תעסוקתית לגביהם וכן כי אינם מקצועיים מספיק בשיטות בנייה מתקדמות בבנייה לגובה.