שקיפות ושיח תכנים בלשכת המסחר - פרוטוקול ישיבת הנשיאות של לשכת המסחר- 25.12.14

סיכום ישיבת נשיאות
14/12/14 שעה: 16:00

נוכחים:
עו"ד אוריאל לין - נשיא, ג'ו בהט, אביהו בן נון, מוני בר, גיורא בשור, אמנון דותן, יוסי ויליגר, אריה זייף, מנשה כהן, עמי לפידות, סולי סקאל, דובי פיינטוך, שמוליק פרנקל, נגה קובץ', אורן רווח, אורן שחור, בני שטורם, ראובן שליסל, אמיר שני.

קיים קוורום לקיום הישיבה לפי הודעת היועץ המשפטי, עו"ד שלומי לויה.

דיווח מאת הנשיא
שכר המינימום: נושא זה זכה להד ציבורי וכיסוי תקשורתי נרחב מאוד לאחרונה. קיימנו בנשיאות דיון על הנושא והחלטנו לא לצאת בהצהרות כנגד המהלך ולפעול בתבונה ובאחריות. להערכתי, דרך הפעולה שהצגנו כאן בנשיאות היתה הנכונה. אנחנו סבורים שאם מדברים על העלאת שכר המינימום צריך לחשוב גם על העסקים הקטנים והבינוניים וגם על העסקים החלשים. העלאת שכר המינימום לא יכולה להיות נדונה באופן תלוש מהמסגרת הכוללת וחייבת להיות משולבת עם תנאי יסוד ברורים.

אני ועו"ד דן כרמלי, נפגשנו עם בנט, ובדיון שערכנו על הנושא אמרנו לו באופן ברור מה חייב להתקיים, במסגרת העלאת שכר המינימום. ראשית, יש לבצע את ההעלאה בתוואי מדורג וזהיר ולא במכה. מעבר לכך, אין להשית עלויות נוספות על המגזר העסקי, לתקופה של לפחות שנתיים.

לדוגמא בדיני העבודה, לא יתכן שכל פעם יבואו אלינו עם נדבך נוסף של ימי מחלה, במטרה לפתור בעיות חברתיות על חשבון גב המעסיק. כך התחלנו מימי המחלה של העובד עצמו, ילדיו, הוריו, סבו וסבתו, ולבסוף גם מי שנולד לו ילד מקבל ימי מחלה וזאת, כשאין הוא חולה כלל. מעתה, אם הם רוצים להוסיף ימי מחלה נוספים, שיתכבדו לעשות כן, רק על חשבון הביטוח הלאומי.

ביחס לשעות העבודה חייבת להיות יותר גמישות. ראשית, יש להבין מה מוגדר כשעת עבודה נוספת, האם זה מוגדר על פי מדידה יומית, שבועית או חודשית. במידה והדבר מוגדר במדידה שבועית, לא יתכן שעובד שעבד 4 שעות ביום אחד, ולמחרת עבד 12 שעות, יקבל שעות נוספות על היום השני, כשביום האתמול הוא החסיר משעות עבודתו הרגילה. חייבת להיות כאן גמישות.

על כל זאת, שוחחנו עם בנט, והוא הבין את טענותינו.

מעבר לכך, ומאחר והדברים התפתחו כפי שהתפתחו אנו מעמידים תנאים נוספים להעלאות שכר המינימום: ראשית, הורדה משמעותית בתעריפי החשמל, שכן, עלויות החשמל הגבוהות פוגעות ברבים מחברינו.

שנית, אנחנו רוצים לראות מצב של הקפאת מס הארנונה, כאשר בקשות חריגות תהיינה נדונות רק אם מדובר בהפחתה.

אולם כידוע, נושא זה עדיין איננו בהכרעה. הוא יוכרע רק לאחר מערכת הבחירות הבאה ואנו נתמודד עם זה כפי שנתמודד ובהתאם לתקופה.

2. ניתוח תדמית הלשכה בתקשורת במחצית הראשונה של 2014
הנשיא: פעילותינו מול התקשורת היא אחד מהכלים החזקים ביותר שיש לנו. בג"צ ככלי לחימה נמצא מאכזב. לאחרונה, במסגרת עתירה שהינו מעורבים בה בנושא הארנונה, קבע בג"צ כי שר יכול להעלות מיסים במדינת ישראל במסלול ירוק. בשנת 2012, החליט משרד הפנים, עקב עומס בבקשות חריגות רבות, שכל בקשת העלאה חריגה שאינה עולה על 15% תקבל אור ירוק. בג"צ הכשיר את הפעולה הזו בקובעו שהחלטה זו נעשתה במסגרת סמכותו של השר. אני מאוד הזדעזעתי מכך, הרי מדובר בבקשה חריגה, אשר מעצם מהותה צריכה להיות מאושרת באופן חריג ולא במסלול של אור ירוק.

בסופו של דבר, במאבקים שלנו, חלקה של התקשורת הוא חשוב ורב, ועל כן, אנחנו בודקים את עצמנו בבדיקה אובייקטיבית, מדי קבע, באמצעות חברת יפעת.

מיכל אורלי, דוברת הלשכה הציגה את תוצאות ניתוח תדמית הלשכה בתקשורת שבוצע ע"י חברת יפעת מחקרי מדיה מקבוצת יפעת, אשר התייחס למחצית הראשונה של שנת 2014 לעומת המחצית השנייה של 2013.

חלק א': איגוד לשכות המסחר
כללי: במחצית הראשונה של 2014 אוזכר איגוד לשכות המסחר ב- 971 אייטמים בעיתונות הכתובה (מודפסת ואינטרנט) והמשודרת (ערוצי הטלוויזיה והרדיו), מהם:
· תקשורת כתובה: 881 כתבות בעיתונות הכתובה.
· תקשורת משודרת: 90 כתבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו.
מדובר בגידול של 11% בכמות האייטמים לעומת מחצית שנייה של 2013, בה סוקר האיגוד במסגרת 867 אייטמים, מהם 796 בתקשורת הכתובה ו-71 בתקשורת המשודרת. לשם השוואה - בשנת 2013 כולה האיגוד אוזכר ב- 1954 אייטמים.

שווי חשיפה:
· שווי החשיפה במחצית הראשונה של 2014 - 5.5 מיליון ש"ח,
לעומת שווי חשיפה של כ- 4.4 מיליון ש"ח בחציון הקודם. עליה 25%.
· שווי החשיפה הכולל של האיגוד בשנת 2013 עמד על 8.9 מיליון ש"ח.
· אופי הסיקור:
יותר מ- 97% מהסיקור היה בעל אופי חיובי ביותר, לעומת 82% במחצית השנייה של 2013, ו- 85% בכל שנת 2013.
הסיקור השלילי היווה רק כ- 1% מהסיקור הכללי, לעומת 8% בחציון הקודם, ו- 8% בכל שנת 2013.

מסרים מרכזיים בהם התמקד האיגוד בתקופה הנסקרת:
· הכבדות על המגזר העסקי - 293 אייטמים.
· המאבק באישורים החריגים להעלאת הארנונה - 286 אייטמים.
· מדד הביורוקרטיה - 50 אייטמים.
· מכס - 44 אייטמים.
· נגד העלאת מסים - 35 אייטמים.

ניתוח המאבק באישורים החריגים להעלאת הארנונה:
מאבק הדגל של האיגוד בשנה האחרונה, הזוכה הן לתמיכה תקשורתית והן לתמיכה מהציבור.
· נושא זה היווה 29% משווי הסיקור של האיגוד בתקופה הנסקרת.
· 44% מהסיקור בעיתונות הכתובה, 45% באינטרנט, 6% בטלוויזיה, 5% רדיו.
· כשליש מהאייטמים בנושא הארנונה פורסמו בתקשורת המקומית - רדיו, אינטרנט ועיתונות כתובה.

חלק ב': נשיא האיגוד עו"ד אוריאל לין
אופי הסיקור:
· חלקו של הנשיא מכלל הסיקור של האיגוד עומד על 41% , לעומת 52% בחציון הקודם.
· 97% מהסיקור היה בעל אופי חיובי ביותר, לעומת 86% בחציון הקודם.
· שווי הסיקור של הנשיא בחציון זה מתקרב ל- 2.3 מיליון ש"ח, לעומת כ- 1.5 מיליון ש"ח בחציון הקודם.

מאמרי דעה:
· בעיתונות הכתובה התפרסמו 37 מאמרי דעה פרי עטו של הנשיא בשווי חשיפה של 470,000 ש"ח, שהם כ- 21% מכלל שווי הסיקור של הנשיא.
· לשם השוואה, בשנת 2013 כולה פורסמו 25 טורים של הנשיא, בשווי חשיפה של כ-460,000 ש"ח, כ- 10% מכלל שווי הסיקור שלו.
· טורי הדעה נוצלו היטב כדי להעביר מסרים שונים, בעיקר בתחום ההכבדות על בעלי עסקים.

דגשים כללים של חברת יפעת מחקרי שוק:
· החשיפה של האיגוד חיובית מאוד ביחס לגופים אחרים עימם עובדת חברת יפעת.
· משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות זוכים בממוצע ל- 50% חשיפה חיובית ו- 20% שלילית.

סיכום והמלצות חברת יפעת מחקרי שוק:
· החשיפה של האיגוד חיובית מאוד (97% בחציון הראשון של 2014) ביחס לגופים אחרים עימם עובדת חברת יפעת. משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות זוכים בממוצע ל- 50% חשיפה חיובית.
· החציון הראשון של 2014 הוא הצלחה תקשורתית גדולה, כאשר היקף הסיקור בו עלה על היקף הסיקור של איגוד לשכות המסחר בכל שנת 2013.
· נושא המאבק בהעלאות הארנונה, שנבחר על ידי האיגוד כמסר מרכזי מוביל, התגלה כבחירה נכונה, שגררה אחריה סיקור בהיקף נרחב, איכותי ובעל סנטימנט חיובי.
· לאור הבמה התקשורתית הרחבה שקיבל נושא המאבק בארנונה בחציון הראשון, כדאי לנסות ולקשור בינו לבין החטיבות השונות ולנצל זאת כדי להגביר את המודעות הציבורית לקיומן.
· כמו כן, הרחבת מסר המאבק בהעלאת הארנונה, שפנה בתקופת הדו"ח בעיקר לבעלי עסקים, גם אל מגזר משקי הבית, יכולה לתרום להצגתו של איגוד לשכות המסחר באור חיובי, גם בפני קהל שאינו הקהל הטבעי והמיידי שלו. מיצוב כזה של תדמית האיגוד עשוי לסייע בגיבוש תמיכה, או לפחות במניעת ביקורת, גם ביחס למסרים אחרים של האיגוד שאינם נוגעים ישירות לקהל זה.
· לדעתנו, התמקדות במסר הארנונה בלבד לאורך תקופה ארוכה גורמת לשכחה של מסרים אחרים של האיגוד, שבקידומם הושקעו בעבר משאבים רבים. התמקדות בשניים-שלושה מסרים בולטים תאפשר לדעתנו סיקור יציב יותר של האיגוד ותמנע "נפילות" שנובעות מאובדן עניין רגעי או מתמשך של התקשורת בסיפור מסוים.

הנשיא: אחד הדברים החשובים בתקשורת הוא לדעת למפות את הנושאים הנכונים שכדאי לעבוד ולהשקיע בהם. מס הארנונה התברר כבחירה נכונה, ראשית, כי המס הנבזי הזה פוגע בכל משק בית ובכל בית עסק בישראל ושנית, זוהי הפרצה הכי מסוכנת במערכת המס היום. מס זה מועלה כל שנה באופן אוטומטי ומתמיד ולא במסגרת חקיקה ראשית בכנסת, אלא באישורם של שני שרים בלבד.

יש לנו בקנה, הצעת חוק מצוינת לתיקון העיוות, שכעת נעצרה מעט בשל פירוקה של הממשלה.
כמו כן, לקמפיין שניהלנו היתה תוצאה מאוד טובה עד כה. ההיקף הכספי של האישורים החריגים הלך והצטמצם. חלק מהמועצות המקומיות אף ביקשו להפחית את מס הארנונה.

ישנם נושאים נוספים שברצוננו להעלותם ולעסוק בהם. אחד מהם הוא נושא יוקר המחייה, נושא אשר משרת את המאבק שלנו להסרת מכסי המגן. בדיון שנקיים הנכם מוזמנים להציע נושאים נוספים. כמו כן, ברצוני לעודד יותר חברי לשכה לפרסם מאמרים פרי עיטם בעיתונות הכלכלית.

אורן רווח: לעניות דעתי העבודה שהוצגה כאן היא מצוינת. מדובר בפרסום של 7 כתבות בממוצע ליום וזה הישג מדהים. אנחנו בחברה משלמים הון תועפות כדי להגיע לתוצאות כאלה. במחצית השנייה של שנת 2014, אני מציע להתמקד בפעילות חטיבת הרשתות הקמעונאיות, בכל מה שקשור לקניונים וליוקר המחייה. הצרכן צריך לדעת שיוקר המחייה נובע גם מגורמים נוספים מעבר לרשתות עצמן.

עמי לפידות: אני מסכים כי מדובר בתוצאות מצוינות. הגענו לתוצאות האלה, משום שהאמינות שלנו גבוהה והנושאים שאנו מעלים הם רלוונטיים. אנחנו צריכים לשמור על כך. השנה הקרובה היא שנת בחירות, וכל הפוליטיקה מסביב לא תסתיים במרץ. אנחנו חייבים לשלב את הנושאים המרכזיים שלנו במהלך הזה, ולדעתי נושא יוקר המחייה הוא נושא מרכזי שתהיה לו היענות.

סולי סקאל: כיבואן, בשעה שאני מקבל סחורה ומעביר אותה למחסנים, אני כבר נדרש לשלם מע"מ, טרם המכירה. זאת בשעה שבשוק המקומי, סחורה ששוכבת במלאי אין עליה חבות. תשלום המע"מ טרם מועדו פוגע בנזילות היבואנים.

עמי לפידות: לא נראה לי שיהיה פשוט לשנות את חוק המע"מ. עם זאת, היה אפשר מאוד להקל על הנושא, אם הצעת החוק שמחייבת את מוסדות המדינה בתנאי תשלום של שוטף +30, היתה עוברת. כך החזר המע"מ היה מתקבל תוך 30 יום ולא תוך חצי שנה כפי שקורה עכשיו.

יוסי ויליגר: העניין הזה הוא משהו שקורה בכל העולם, ולא רק בישראל. לאור העובדה שהריבית מאוד נמוכה, אני לא יודע אם הייתי בוחר לבזבז תחמושת על העניין הזה.

הנשיא: נכון הוא שזוהי השיטה שמע"מ עובד בה. עם זאת, סולי סקאל מצביע כאן על השוני בחבות המע"מ ליבואנים, ויש לכך משמעות מבחינת נזילות החברות.

יצוין כי הצעת החוק שהזכיר עמי לפידות, עמדה לעבור, ממש טרם פירוק הממשלה.
אנחנו נפעל בעניין זה וננסה לקדם את הצעת החוק. גם לממשלת מעבר ישנה סמכות להעביר חוקים, בתנאים מסוימים. אין שום סיבה לעצור את החקיקה בנושא זה.

גיורא בשור: אני מבקש לחזק את ידינו בנושא הארנונה. יש להמשיך להתמקד בנושא זה גם בזמן הבחירות. יוקר המחייה תלוי גם ברכיב ההוצאות, והארנונה היא רכיב מרכזי בו. מציע שבמהלך תקופת הבחירות, נבקש מהפוליטיקאים התייחסות מפורשת לנושא הארנונה בעת פגישותיהם עימנו, במסגרת נושא היוקר הכללי.

סולי סקאל: עניין נוסף שרציתי להעלות הוא, שכיום ישנה אפשרות לכל אחד לערוך קניות באמצעות האינטרנט, כאשר קניות עד לסכום של 500$ פטורים ממכס. לפי הנתונים למעלה מ-10,000 חבילות מגיעות ארצה דרך הדואר, במסגרת הקניות האינטרנטיות וזה גדל כל הזמן. העלויות בחו"ל נמוכות יותר מאשר בארץ וצריך לתת לנו זכות שווה למכור כאן באותם תנאים של חו"ל - ללא מכס, ללא סימונים בעברית וכדומה.
הנשיא: מציע לקיים על הנושא דיון יותר ממוקד בהשתתפות עו"ד דן כרמלי וישראלה מני. צריך ללמוד את השלכות של הנושא הזה.

יוסי ויליגר: בתקשורת מוצג מצג לפיו הורדת המכסים לא באה לידי ביטוי בהוזלת המחירים לצרכן. מצג זה הוא ממש לא נכון, ואני יכול להעיד על כך באופן אישי כיבואן בתחום המזון, שרואה את השינוי. צריך להמשיך ולעודד את הורדת המכסים כי זה הדבר בהורדת יוקר המחייה, לפחות במזון. אני יכול לעבור מוצר מוצר ולהראות עד כמה המחיר ירד.

הנשיא: נשמח לקבל ממך נתונים מדויקים בנושא כדי לעשות בהם שימוש, הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב ואנו עוסקים בו כל הזמן בלשכה ובבולטות רבה.

3. כנס אילת - CARS 2015
הנשיא: ביוזמתו של אייל כביר, סמנכ"ל השיווק, החלטנו על עריכת כנס גדול שיקיף את נושא התחבורה בישראל. הכנס יתקיים בין ה-8-10.1.15. ההרשמה כרגע היא טובה מאוד ועל כן, החלטנו להציע לכל חבר נשיאות הנחה של 50% ממחיר הרישום לכנס.

אייל כביר: מדובר בכנס ראשון מסוגו של כל העוסקים בתחום הרכב, בשיתוף כל הארגונים הרלוונטיים אשר יתקיים במעמד שר התחבורה ובחסות של משרד התחבורה. הכנס יסוקר בצורה אינטנסיבית בעיתון גלובס.

4. תקציב הלשכה לשנת 2015
אמיר שני: סקירת תקציב הלשכה לשנת 2015
הצעת התקציב לשנת 2015 אשר אושרה בועדת הכספים בחודש נובמבר שנה זו כוללת מספר מנופים אשר תורמים לחיזוק הקשר של הלשכה עם החברים ומיצוב הלשכה במאבקיה כדי להגן על המגזר העסקי החופשי.

במהלך שנת 2014 התחלנו בפעולות לשדרוג הנכסים הדיגיטליים של הלשכה וביניהם אתר האינטרנט, פייסבוק ועוד. השקענו במאבקים כנגד ההכבדות על המגזר העסקי כגון נטל הארנונה.

סה"כ הכנסות הלשכה יעמדו על כ-30 מליון ש"ח בעוד שההוצאות פחתו בכ-1.7 מליון ש"ח לסך של 26 מליון ש"ח.
בשורה התחתונה אנו עומדים על עודף שוטף של 3.6 מליון ש"ח.

אחד מעקרונות העבודה, אשר נקבעו בועדת הכספים מראשית תפקידי כיו"ר ותפקיד אוריאל כנשיא הוא התנהלות ללא גירעון תפעולי. הצפי לעודף תפעולי בשנת 2014 עומד על 3.6 מליון ש"ח מול תקציב של כ-2.1 מליון ש"ח. לאורך השנים ניתן לראות עליה עקבית בתוצאות הכספיות של הלשכה תוך שמירה על רמת ההוצאות.

בשנת 2006 קיבלנו החלטה בועדת הכספים בנוגע לשדרוג המכללה העסקית וכיתות הלימוד. אני רוצה להזכיר כי תקציב הכנסות המכללה בשנת 2005 עמד על 1 מליון ש"ח והצפי שלנו לתום השנה עומד על כ-4 מליון ש"ח. המכללה פועלת תוך שיפור מתמיד במטרה להגדיל את הרווחיות הגולמית, מתן הסמכות בינלאומיות ופתיחת קורסים ייחודיים חדשים כגון קורס ניהול רכש ואספקה וקורס הפקת אירועים.

באמצע שנת 2012 החלטנו על הקמת מועדון עוגן. המועדון צמח בשנת 2014 וכיום עומד על כ-4,000 חברי מועדון. חברות בולטות הצטרפו למועדון ביניהן סלקום נטויז'ן ואחרים. בתחילת שנת 2014 יסתיים ההסכם עם חברת ויזה ואנו נחבור ככל הנראה לחברת לאומי קארד אשר תספק פלטפורמה טובה יותר. ניתן לראות כי היקפי הפעילות גדלים בצורה משמעותי בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2014 עמד מחזור העסקאות על סך של 37 מיליוני ש"ח לעומת 13 מיליוני ש"ח בתקופה המקבילה 2013.

התקציב לשנת 2015 מבטא המשך ההשקעה בדגשים שנתנו בשנת 2014 והרחבתם.
1. הרחבת והגברת החשיפה של המגזר העסקי לפעילות הלשכה.
2. עריכת מספר כנסים וביניהם כנס "לקראת הבחירות הכלליות לכנסת" .
3. הפיתוח מועדון "עוגן" – מועדון אשר פועל ליצירת קשר עם כלל העובדים בקרב חברי הלשכה.
4. השלמת פיתוח הנכסים הדיגיטליים של הלשכה.

בסה"כ אנו צופים שמירה של רמת ההכנסות. כאשר תקציב הכנסות מדמי חבר נמוכים מעט מטעמי שמרנות.
מערך השירותים לעסקים כולל פעילות סחר חוץ קורסים בית מוסדות ומרכז מידע.
סה"כ ההכנסות משירותים צפויות לעלות בסך של כ-130 אלפי ש"ח העלייה נובעת מצפי לעליה הכנסות מערך הקורסים. בחודש דצמבר 2014 הפעלנו כיתה נוספת לטובת המכללה.
מימון והעברה תקציבית נובע בעיקרו מהכנסות הלשכה ממנהלי תיקים בשנה החולפת ומחצית מהרווח התפעולי בשנת 2014.
בצד ההוצאות אנו מציגים עליה של כ-1.5 מליון ש"ח בשל הקצאת תקציב מיוחד לפעילות הגברת החשיפה של הלשכה למגזר העסקי, עריכת מספר כנסים ועדכוני שכר.
תקציב הוצאות תפעול הנהלה וכלליות יעלה בכ-100 אלפי ש"ח.
הרכישות מסתכמות לסך של 404 אלפי ש"ח אשר נובעות בעיקר משדרוג אתר הלשכה והפעלת מערכת קשרי חברים אשר אמורה לשדרג את רמת הדיווח והמידע הנוגע לחברי הלשכה.
בהוצאות פרויקטים מדובר בתקציב של הועדה לתקצוב ענפי.
הוצאות שירותים יסתכמו לסך של 7 מליון ש"ח. העלייה נובעת בגין הקצאת תקציב הגברת החשיפה של המגזר העסקי לפעילות הלשכה תוך פעילות פרסום ועריכת כנסים.
כמו כן, ישנן הכנסות מתיק ניירות ערך בשווי של כ 2.1 מליון ש"ח.
לסיכום ברצוני להודות לחברי ועדת הכספים יוסי ויליגר, ראובן שליסל, רפי פרידמן, מנשה כהן ואורן רווח וכמובן לירון חתם, סמנכ"ל הכספים ולצוותו.

הנשיא: האם ישנן הערות או שאלות לגבי התקציב?
אין שאלות או הערות.
הנשיא: אני רוצה להודות לאמיר שני ולירון חתם ומחלקתו על עבודתם. יש לנו הישגים יפים שאנחנו יכולים להתברך בהם. הארגון שלנו כל הזמן מתחזק, הוא איננו קופא על שמריו. שנת 2015 תהיה טובה יותר.

5. הערכות הלשכה לתקופת הבחירות - דיון כללי
הנשיא: לאור הדיון שקיימנו פה, בנושאים המרכזיים, נראה כי מתייתר הדיון הנפרד בנושא זה. האם מישהו רוצה לתרום ולהוסיף מעבר לנושא זה?

אין הערות נוספות